כתובהירשם
התחבר
או הירשם
המקום שלך לכתוב
שלח הודעה
מידע
קצת על עצמי: אני חדשה כאן וקצת פילוסופית עם עצמי.
אני אוהבת לראות את העולם מהזוית שלי ולחפש את הטוב שבי ובכל אחד
הדרך קשה ויש הרבה ירידות ונפילות אבל אני עדיין ממשיכה לחפש את עצמי ואת העולם האמיתי שמאחורי השקר
גיל: 19
עיסוק: סטודנטית
אוהב לכתוב: אוהבת לכתוב קטעים לעצמי ושירים שכותבים את עצמם.
אני מאמינה שהכתיבה לא מקבילה לדיבור שלנו אלא למחשבות ולהבזקים בעיניים
ספרים מועדפים:
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen: המגירה
נתונים
0
0
0
17
35
11
פעילות אחרונה
כ"כ מזדהה
את כותבת מדהים, אלופה אחת"
כל פעם מחדש אני מרגישה שאתה םשוט כותב אותי במילים שלך
צמרמורת אלוף"
אבל יש גם קושי לאכזב את עצמנו אחרי השקעה, לא?"
אין לנו אפשרות לשנות אנשים אלא רק לקוות שהם יבינו וירגישו
מרגש לראות שיש אנשים שמבינים, מרגישים וגם מנסים לעורר
מעריכה אותך מאד והוהבת ממש את הכתיבה שלך ולכן הייתי שמחה עם הייתי נכנסת לשתי דברים שלי ושתגידי לי מה דעתך
"השנאה שבי" ו"זה החיים?!
פשוט בשתיהם יש קצת ממה שציינית כאן בקטע
אלופה והלוואי שאנשים יקבלו מודעות לעולם ולעצמם כשיקראו את הקטע הזה"
כמות הרגש שיש בך לא הגיונית
מתחברת מאד לצורת הכתיבה ולרגש שלך
אלופה"
ת'אמת אני חדשה כאן ועדיין לא קראתי כלום שלך חוץ מזה (עוד רגע הולכת לקרוא כי ברור לי לפי מה שקראתי כאן שאת כותבת מושלם)
אבל אני יכולה לכתוב לך כמישהי שלא קראה את שאר הדברים שלך ולא יודעת אם את רוצה למות או שרק כתבת על זה
ברור שאת מפחדת, טנחנו תמיד מפחדים מדברים שהסוף בהם לא ידוע לנו לגמריי
את באמת הצלחת להעביר את המסר שאת רק רוצה מישהו שיחבק אותך ויבטיח לך שיהיה בסדר
אי לא יכולה להבטיח לך כלום אבל יכולה להגיד לך שבעזרת השם הכל יהיה בסדר
תעברי את זה כמו גדולה ותצאי מחוזקת מזה
אני אשתדל להגיד תהילים שהניתוח שלך יעבור בהצלחה
אל תפחדי תיהיי רגועה ותאמיני שהרופא שלך יודע מה שהוא עושה
בהצלחה שולחת לך חיבוק"
ים בלי גליםיש רגעים של שקט בתוך החיים הסוערים שפתאום זה זמן של מחשבות, של מה היה ומה יהיה, ברגעים האלה אני תמיד נזכרת ומודה לכל מי שלא נטש אותי גם ברגעים הכי קשים שלי. אני מודה לעצמי שלא ויתרתי וליקום שבכל יום מעלה לי תהיות חדשות לגביו, כן היום הרבה פעמים קשה ומתסכל אבל יש רגעים קצרים של שקט, שאין בהם גלים. שירים
הכל פתוחטוב עד לכאןןןןן זה הסיפור שלי כמובן אם עוד פרטים ... עמדתי ממש רגע לפני הסוף שהחלטתי לעשות ואז מתוך שיעמום ככה חיפשתי משהו ביוטיוב ונתקלתי בסיפור האישי של אור יעקב (עד אותו רגע לא הכרתי יוטיוברים ולא נכנסתי לסרטונים ולוולוגים שהעלו כך שזה באמת היה בפוקס) זה היה כ"כ הסיפור שלי- כ"כ התחברתי... אף פעם לא הרגשתי שמישהו יכול להבין אותי כ"כ טוב כמו שהיא עשתה את זה. ממש הרגשתי שהיא כותבת ואומרת לי את הטקסט שכתוב כאן למעלה... פתאום החלטתי לדחות לרגע ולנסות לחשוב על הכיוון שהיא כיוונה לשם את חייה... להגיד שכבר עשיתי את זה לא. אבל כן אני בדרך מקווה... כ בנ"א פתאום יש משהו שמוציא אותו מהמקום שהוא שקוע בו בחיים לא חשבתי שמה שיציל אותי יהיה סרטון מיוטיוב אבל אשכרה זה עבד לי... עדיין מחפשת בעצמי את הכוחות להתחיל ולרצות ללכת ולטפל בעצמי, להבין שזה מה שיעזור לי ולא מה שיוכיח לכל האנשים שהם צדקו ואני הבעיתית אבל אני בדרך... שירים
העץ הוא אני?!לפעמים כדי לראות משהו צריך להתבונן בו מרחוק. דרך הטבע ניתן לראות את עולמנו זך וברור יותר. מחשבות
חונקת אותי בךשוב נתתי לעצמי לאהוב בלי להרגיש אהובה, שוב ניסיתי לסלוח לך על פגיעה או בגידה מפחד שתלך ואני לא יוכל בלעדייך. שוב חשקתי שפתיים וחייכתי בעיניים רטובות ואתה התעלמת מהדמעות היבשות. שוב רציתי לשחרר אותך, בעצם לא לשחרר אלא לזרוק, להשליך כמו שעשית לי כ"כ הרבה אבל לא הייתי מסוגלת לדמיין אותי בלעדייך והמשכתי להחנק בתוך עצמי, בתוכך... שירים
