כתובהירשם
התחבר
או הירשם
המקום שלך לכתוב
שלח הודעה
מידע
קצת על עצמי: אני חדשה כאן וקצת פילוסופית עם עצמי.
אני אוהבת לראות את העולם מהזוית שלי ולחפש את הטוב שבי ובכל אחד
הדרך קשה ויש הרבה ירידות ונפילות אבל אני עדיין ממשיכה לחפש את עצמי ואת העולם האמיתי שמאחורי השקר
גיל: 19
עיסוק: סטודנטית
אוהב לכתוב: אוהבת לכתוב קטעים לעצמי ושירים שכותבים את עצמם.
אני מאמינה שהכתיבה לא מקבילה לדיבור שלנו אלא למחשבות ולהבזקים בעיניים
ספרים מועדפים:
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen: המגירה
נתונים
0
0
0
26
44
11
פעילות אחרונה
כ"כ מזדהה
את כותבת מדהים, אלופה אחת"
כל פעם מחדש אני מרגישה שאתה םשוט כותב אותי במילים שלך
צמרמורת אלוף"
אבל יש גם קושי לאכזב את עצמנו אחרי השקעה, לא?"
אין לנו אפשרות לשנות אנשים אלא רק לקוות שהם יבינו וירגישו
מרגש לראות שיש אנשים שמבינים, מרגישים וגם מנסים לעורר
מעריכה אותך מאד והוהבת ממש את הכתיבה שלך ולכן הייתי שמחה עם הייתי נכנסת לשתי דברים שלי ושתגידי לי מה דעתך
"השנאה שבי" ו"זה החיים?!
פשוט בשתיהם יש קצת ממה שציינית כאן בקטע
אלופה והלוואי שאנשים יקבלו מודעות לעולם ולעצמם כשיקראו את הקטע הזה"
כמות הרגש שיש בך לא הגיונית
מתחברת מאד לצורת הכתיבה ולרגש שלך
אלופה"
שוויון זכויותאולי ישראל מוגדרת כמדינה שיש בה שוויון זכויות ודמוקטיה אבל זה לא ממש ככה, כל בנ"א ששיך לקהילת הלהט"ב כאן בישראל והוא יכול להיות אזרח שומר חוק שתורם למדינה אבל את הזכויות הכי בסיסיות אוסרים עליו, הלוואי שהילדים שלהם שהם כל כך מתאמצים בשבילם (כל ילד דורש חלום של הורים, אך לילדים שלהם המדינה החליטה שהחלום והאהבה לא מספיקים, שצריך גם כסף והרבה, כי הרי בארץ התהליך לא אפשרי) הלוואי שהילדים האלו כשהם יגדלו יהיה אפשר לספר על ההיסטוריה של מה שקורה כאן היום. ולא אני לא מהקהילה הלהט"בית, פשוט אכפת לי מחשבות
כנגד כל הסיכוייםהשיר נכתב ממקום של התמודדות עם הפרעת אכילה אבל מאמינה שכל אחד יכול להתחבר אליו, לא משנה מה עברנו וכמה נכשלנו כל דבר זה עוד צעד בדרך החיים שלנו מה שבסופו של דבר מביא להצלחה. צריך לנשום חזק להסתכל לעצמך חזק בעיניים ולחבק, לסלוח להבין, יש מספיק אנשים בדרך שיורידו אותך לפחות אתה תהיה שם בשביל עצמך שירים
ים בלי גליםיש רגעים של שקט בתוך החיים הסוערים שפתאום זה זמן של מחשבות, של מה היה ומה יהיה, ברגעים האלה אני תמיד נזכרת ומודה לכל מי שלא נטש אותי גם ברגעים הכי קשים שלי. אני מודה לעצמי שלא ויתרתי וליקום שבכל יום מעלה לי תהיות חדשות לגביו, כן היום הרבה פעמים קשה ומתסכל אבל יש רגעים קצרים של שקט, שאין בהם גלים. שירים
הכל פתוחטוב עד לכאןןןןן זה הסיפור שלי כמובן אם עוד פרטים ... עמדתי ממש רגע לפני הסוף שהחלטתי לעשות ואז מתוך שיעמום ככה חיפשתי משהו ביוטיוב ונתקלתי בסיפור האישי של אור יעקב (עד אותו רגע לא הכרתי יוטיוברים ולא נכנסתי לסרטונים ולוולוגים שהעלו כך שזה באמת היה בפוקס) זה היה כ"כ הסיפור שלי- כ"כ התחברתי... אף פעם לא הרגשתי שמישהו יכול להבין אותי כ"כ טוב כמו שהיא עשתה את זה. ממש הרגשתי שהיא כותבת ואומרת לי את הטקסט שכתוב כאן למעלה... פתאום החלטתי לדחות לרגע ולנסות לחשוב על הכיוון שהיא כיוונה לשם את חייה... להגיד שכבר עשיתי את זה לא. אבל כן אני בדרך מקווה... כ בנ"א פתאום יש משהו שמוציא אותו מהמקום שהוא שקוע בו בחיים לא חשבתי שמה שיציל אותי יהיה סרטון מיוטיוב אבל אשכרה זה עבד לי... עדיין מחפשת בעצמי את הכוחות להתחיל ולרצות ללכת ולטפל בעצמי, להבין שזה מה שיעזור לי ולא מה שיוכיח לכל האנשים שהם צדקו ואני הבעיתית אבל אני בדרך... שירים
