כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
דוד שלם
שלח הודעה
הוסף למועדפים
מידע
קצת על עצמי: פרק מהספר-חגגתי יום הולדת שמח בהיותי בת אחת עשרה, זה היה מזמן בארץ אחרת, בפולין, בעיר הבירה, וורשה. אני ואמא התכוננו לחגיגת ההולדת. היא הפתיעה אותי בשמלה פרחונית לבנה ארוכה ויפה שהיא תפרה לכבוד האירוע. נעמדנו שתינו מול המראה. היא רכסה את רוכסן השמלה ורק אני חייכתי. יפה וגבוהה הייתה אמי, כשמה שיינדלה. קווי דמיון רבים שררו בינינו: שיער שחור מבריק, עיניים כחולות, גומות חן ועור חלק ועדין. אמא התגנדרה בחצאית ובחולצה לבנה. היא טיפחה את שתינו במידה שווה, גם את אחותי הגדולה שרה טיפחה, היינו בנות מפונקות ומגונדרות. לא חסכה ממני מה שהעניקה לעצמה. שיערי היה מעט ארוך משיערהּ, על כן קלעתי צמות שהסבתי אותן לקדמת הגוף. בהיתי בבבואתי במראה, בחנתי את קווי הדמיון ביני לאמי האהובה. חייכתי והתנועעתי וגם פרצופים עיוויתי עד ששתינו צחקנו. אחותי הגדולה שרה דמתה לאבינו טוביה: שיער חום, עיניים ירוקות, שובבה, פקחית וחברות רבות לה. שרה הזמינה למסיבה את חברה לכיתה מארק. בתחילה אמא התנגדה וכשראתה ששרה כה מתעקשת היא אישרה שיהיה במסיבה שלי נער בוגר ממני בשנים אחדות, בן כיתתה של אחותי הבוגרת. כשנכנס לביתנו מיד קפצה עליו שרה, עיניהם נצצו מאושר. דמיינתי שקיים ביניהם קשר רומנטי, כבר קראתי את הספר "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט שתורגם לפולנית והפך ללהיט בקרב הבנות המשכילות. אחותי הזכירה לי את אחת הבנות מן הספר, ג'וזפין (ג'ו) המרדנית והפרועה. מארק הגיע לפני המסיבה, שרה וידידה ישבו ופטפטו ותוך כדי ההכנות שמעתי קולות של שמחה וצחוק מתגלגל. גם אני רציתי חבר קטן כמו אחותי. שעה קלה לפני החגיגה זרמו האורחים אלינו הביתה, לבית המשפחה. בני דודים הגיעו צוהלים ונכנסו לבית ראשונים. תמיד שמחתי לקראתם. הדודים הגיעו עטופים בחליפות מחויטות והדודות התקשטו בבגדים נאים. בת דודתי רבקה הגיעה כשבזרועותיה תינוק בן חמישה חודשים, חמוד וחייכן. כולם חייכו אליי וברכו אותי. נהנינו, הגדולים שתו יין וברכו 'לחיים'. עוגה שעליה עמדו נרות יום ההולדת הוצגה בשיאה של החגיגה. אמי הסתובבה בין האורחים גאה במאפה ידיה, עיניה נצצו מאושר. ברכות נמסרו מכל עבר וגם אמא לחשה לי, "מזל טוב, חנה". קיפצתי משמחה ומהתרגשות. הדלקתי את הנרות, עצמתי עיניי והבעתי משאלה בקול, "אני רוצה שיהיה לי אח תינוק." כולם צחקו ואמא הביטה באבא ושלחה אליו חיוך אוהב, בעוד אני מכבה את הנרות. שמחתי במתנות ובמיוחד במטפחות הרקומות שאמא רקמה עבורי, ששמי 'חנה' חרוטות בהן, התחבקנו בהתרגשות רבה. היה אושר באותם הרגעים. אבא בירך אותי שאהיה ילדה מאושרת ושמחה, והעניק לי נשיקה. שיכורת אהבת הורים הייתי באותו היום, ומי יידע באותם הימים שזהו אירוע חריג?
גיל:
עיסוק:
אוהב לכתוב:
ספרים מועדפים: מציאות ודמיון
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen: הספרייה
נתונים
מעניין
2
מצחיק
0
מרתק
0
מרגש
0
מעורר השראה
0
יצירתי
1
פעילות אחרונה
דוד הגיב על הסיפור ספר סיפורים קצר . סיפור חייה של ילדה הנקלעת למערבולת בשואה, עם מאורעות אמיתיים של ניצולים השזורים בסיפור. סיפור שני הוא טלטלה אשאר חוויתי ב: ""ביום שישי אחד בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין .אני זוכרת את היום הזה כמו היה הוא אתמול.שיחקתי בחצר שלפתע חלף מטוס והשליך פצצות ברחובות עירי וורשה. לא הרחק ממני נהרס בית. נחרדתי מרעש ההפצצות. בבהלה נמלטתי לכיוון הבית, בדרכי ראיתי את המטוס שהנמיך טוס ממטיר פצצה נוספת.רעדתי מפחד נאחזתי במשקוף הבית כמו ספינת מבטחים וסגרתי את הדלת. אמא מיהרה לקראתי עם שרה וישראל וכולנו ירדנו בזריזות במדרגות למרתף שהיה כוך ברצפת חדר המגורים.היא סוככה עלינו..."
אפשר להזמין בלינק המצורף ולקבל בדואר או בתגובה כאן.
https://he.mypen.net/book.php?ID=194455"
דוד הגיב על הסיפור ספר סיפורים קצר . סיפור חייה של ילדה הנקלעת למערבולת בשואה, עם מאורעות אמיתיים של ניצולים השזורים בסיפור. סיפור שני הוא טלטלה אשאר חוויתי ב: "זיכרון ראשון
חגגתי יום הולדת שמח בהיותי בת אחת עשרה, זה היה מזמן בארץ אחרת, בפולין, בעיר הבירה, וורשה. אני ואמא התכוננו לחגיגת ההולדת. היא הפתיעה אותי בשמלה פרחונית לבנה ארוכה ויפה שהיא תפרה לכבוד האירוע. נעמדנו שתינו מול המראה. היא רכסה את רוכסן השמלה ורק אני חייכתי. יפה וגבוהה הייתה אמי, כשמה שיינדלה. קווי דמיון רבים שררו בינינו: שיער שחור מבריק, עיניים כחולות, גומות חן ועור חלק ועדין. אמא התגנדרה בחצאית ובחולצה לבנה. היא טיפחה את שתינו במידה שווה, גם את אחותי הגדולה שרה טיפחה, היינו בנות מפונקות ומגונדרות. לא חסכה ממני מה שהעניקה לעצמה. שיערי היה מעט ארוך משיערהּ, על כן קלעתי צמות שהסבתי אותן לקדמת הגוף. בהיתי בבבואתי במראה, בחנתי את קווי הדמיון ביני לאמי האהובה. חייכתי והתנועעתי וגם פרצופים עיוויתי עד ששתינו צחקנו. אחותי הגדולה שרה דמתה לאבינו טוביה: שיער חום, עיניים ירוקות, שובבה, פקחית וחברות רבות לה.
שרה הזמינה למסיבה את חברה לכיתה מארק. בתחילה אמא התנגדה וכשראתה ששרה כה מתעקשת היא אישרה שיהיה במסיבה שלי נער בוגר ממני בשנים אחדות, בן כיתתה של אחותי הבוגרת. כשנכנס לביתנו מיד קפצה"
ספרים מאת דוד שלם
ספר סיפורים קצר . סיפור חייה של ילדה הנקלעת למערבולת בשואה, עם מאורעות אמיתיים של ניצולים השזורים בסיפור. סיפור שני הוא טלטלה אשאר חוויתי ב ספר סיפורים קצר .סיפור ילדה הנקלעת למערבולת המלחמה והשואה עם מאורעות אמיתיים של ניצולים השזורים בסיפור. סיפור שני הוא ילדותי בהמתנה לחזרת האב למשפחה. סיפור שלישי ילדה החווה חרם חברתי.
סיפור אמיתי של טלטלה אשר חוויתי בילדותי בשבת שקטה בחופש הגדול
סיפור אמיתי של טלטלה אשר חוויתי בילדותי בשבת שקטה בחופש הגדול
סיפור אמיתי של טלטלה אשר חוויתי בילדותי באחד מימי החופש הגדול
זיכרון ראשון
חגגתי יום הולדת שמח בהיותי בת אחת עשרה, זה היה מזמן בארץ אחרת, בפולין, בעיר הבירה, וורשה. אני ואמא התכוננו לחגיגת ההולדת. היא הפתיעה אותי בשמלה פרחונית לבנה ארוכה ויפה שהיא תפרה לכבוד האירוע. נעמדנו שתינו מול המראה. היא רכסה את רוכסן השמלה ורק אני חייכתי. יפה וגבוהה הייתה אמי, כשמה שיינדלה. קווי דמיון רבים שררו בינינו: שיער שחור מבריק, עיניים כחולות, גומות חן ועור חלק ועדין. אמא התגנדרה בחצאית ובחולצה לבנה. היא טיפחה את שתינו במידה שווה, גם את אחותי הגדולה שרה טיפחה, היינו בנות מפונקות ומגונדרות. לא חסכה ממני מה שהעניקה לעצמה. שיערי היה מעט ארוך משיערהּ, על כן קלעתי צמות שהסבתי אותן לקדמת הגוף. בהיתי בבבואתי במראה, בחנתי את קווי הדמיון ביני לאמי האהובה. חייכתי והתנועעתי וגם פרצופים עיוויתי עד ששתינו צחקנו. אחותי הגדולה שרה דמתה לאבינו טוביה: שיער חום, עיניים ירוקות, שובבה, פקחית וחברות רבות לה.
שרה הזמינה למסיבה את חברה לכיתה מארק. בתחילה אמא התנגדה וכשראתה ששרה כה מתעקשת היא אישרה שיהיה במסיבה שלי נער בוגר ממני בשנים אחדות, בן כיתתה של אחותי הבוגרת. כשנכנס לביתנו מיד קפצה עליו שרה, עיניהם נצצו מאושר. דמיינתי שקיים ביניהם קשר רומנטי, כבר קראתי את הספר "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט שתורגם לפולנית והפך ללהיט בקרב הבנות המשכילות. אחותי הזכירה לי את אחת הבנות מן הספר, ג'וזפין (ג'ו) המרדנית והפרועה. מארק הגיע לפני המסיבה, שרה וידידה ישבו ופטפטו ותוך כדי ההכנות שמעתי קולות של שמחה וצחוק מתגלגל. גם אני רציתי חבר קטן כמו אחותי.
שעה קלה לפני החגיגה זרמו האורחים אלינו הביתה, לבית המשפחה. בני דודים הגיעו צוהלים ונכנסו לבית ראשונים. תמיד שמחתי לקראתם. הדודים הגיעו עטופים בחליפות מחויטות והדודות התקשטו בבגדים נאים. בת דודתי רבקה הגיעה כשבזרועותיה תינוק בן חמישה חודשים, חמוד וחייכן. כולם חייכו אליי וברכו אותי. נהנינו, הגדולים שתו יין וברכו 'לחיים'. עוגה שעליה עמדו נרות יום ההולדת הוצגה בשיאה של החגיגה. אמי הסתובבה בין האורחים גאה במאפה ידיה, עיניה נצצו מאושר. ברכות נמסרו מכל עבר וגם אמא לחשה לי, "מזל טוב, חנה". קיפצתי משמחה ומהתרגשות. הדלקתי את הנרות, עצמתי עיניי והבעתי משאלה בקול, "אני רוצה שיהיה לי אח תינוק." כולם צחקו ואמא הביטה באבא ושלחה אליו חיוך אוהב, בעוד אני מכבה את הנרות. שמחתי במתנות ובמיוחד במטפחות הרקומות שאמא רקמה עבורי, ששמי 'חנה' חרוטות בהן, התחבקנו בהתרגשות רבה. היה אושר באותם הרגעים. אבא בירך אותי שאהיה ילדה מאושרת ושמחה, והעניק לי נשיקה. שיכורת אהבת הורים הייתי באותו היום, ומי יידע באותם הימים שזהו אירוע חריג?
מחיר: החל מ₪15 לרכישת הספר
למה ?
מאת דוד שלםלפני 3 חודשים
העולם האלוהים ואנחנותרבות ובידור
1
ספר גלגול חיים
מאת דוד שלםלפני 6 חודשים
שלושה סיפורים חשובים .סיפור מעניין על עולם מעניין.. סיפור שני על נער ומשפחה הממתינה לאב המשפחהסיפורים אמיתיים
1