כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

המגזין
הספרייה
המגירה
A B
שלח הודעה
הוסף למועדפים
מידע
קצת על עצמי:
גיל: 30
עיסוק: סטארט אפ
אוהב לכתוב: חושף טיפה מהאמת
ספרים מועדפים:
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen:
נתונים
מעניין
9
מצחיק
3
מרתק
5
מרגש
11
מעורר השראה
8
יצירתי
8
פעילות אחרונה
A הגיב על המחשבה לשטוף הכל: "יש רק דרך אחת ואת תמיד במסלול,
החיים הם אובייקטיבים,
חוויה משמחת בשביל אחד היא חוויה נוראית בישביל אחר.
עדיף לאהוב מעט באמת מאשר לא לאהוב כלל.
לומדים מהחיים ומסתגלים לסביבה,
תמיד תדעי שיש חצי כוס מלאה וגם אם לא רואים אותה, אפשר לקבל אחת שלמה בבר :)
יש אנשים ומקומות שתמיד אפשר לסמוך עליהם."
A הגיב על המחשבה תגובה לאקס של חברה שלי: "חבל שנגררת להצגה שלו.
זה מה שהוא רצה, לפגוע בך, להראות מי הגבר.
הוא הצליח לפגוע בך, השקעת זמן להגיב לאפס הזה.
מיותר האיום של הקרב מגע,
במיוחד אם הוא איים לפוצץ לך את הפנים אם תפגע בבחורה.
התעלמות ממנו והמשך הזוגיות היו פוגעות בו פי מאה מאשר פגיע פיזית.
הוא הצליח להגיע אלייך כי נתת לו,
הפסדת ברגע שנתת לו את מה שהוא רצה,
להכעיס אותך, לגרום לך להגיב.
זהו כולה קרב, אתה מוביל במלחמה,
פשוט תתעלם ותמשיך באהבתך.

זאת העצה שההיתי נותן לבן אדם שבאמת חבר שלה.

גם אתה ההית מפסיד עם האסטרטגיה הזאת.
נראה לי שבמקום להוריד אותו מהעץ אתה העלת אותו עוד קומה."
A הגיב על המחשבה אני בקרוב אכתוב את הפרק האחרון בסיפור אירוטי וסיפורים חדשים פשוט יש לי מחשבה ורגש מאוד חזק לגבי גברים נא אל תיפגעו ותפנימו שאכתוב למטה בטקסט: "למרות שהרבה נכון וכך אמור להתנהל גבר בכל גיל זה לא אומר שגברים הם אטומים.

אני מסכים עם:
"חבר בן זוג בעל צריך תמיד לתמוך לעודד להרגיע להקשיב להיות שם בשביל החברה האישה הבת זוג בכל גיל"

איפה הפתיחות הזאת אצל בת הזוג שאמורה לעשות את אותו הדבר?

לדעתי הקטע הבא:
"גם אם אנחנו הבנות הנשים אומרות עזוב אותנו אותי לא משנה כלום הכל בסדר תעשו ההפך אל תעזבו"
הוא מאפיין של אטימות, לפעמים לא משנה כמה מנסים זאת עדיין הגישה מהצד השני.

מנסיון בכדי לקבל אהבה צריך לתת אהבה ולא לדרוש, בכדי שיקשיבו לך אתה צריך להקשיב לאחר ושיחס תמיד גורר יחס ובזוגיות זה המשפט הכי נכון.

ברגע שמרגישים פגועים ורע הדבר האחרון שבא לך לתת ולהעניק זה אהבה למי שפגע בך, אנחנו הגברים מתעלים על עצמינו ועושים זאת כל פעם מחדש.
כי ככה נהוג, זה מה שמצופה מגבר אמיתי,
מדי פעם יש שמועדים ואז הכל מתפוצץ אבל איפה האחריות של הצד השני?
מי באמת אטום?
כמו שכתבת זאת היא מחשבה שעלתה עקב רגש חזק רק חבל שהרגש הוא כעס.

אי אפשר להכליל גברים או נשים,
אנשים אטומים אלו הם בסך הכל אנשים ללא נסיון שלא למדו להתנהל נכון וזה נכון לשני הצדדים.
"
A הגיב על הסיפור בוגדת בו עם העבודה שלי: "אם כך אז את לא במקום כל כך נורא.
המצב היום מסובך,
כסף מנהל את העולם ובלעדיו אנחנו לא בטוחים.
ברגע שכסף ועבודה פוגעים בשורש של אהבת אדם אז מה הטעם.
מהכתיבה שלך זה דיי ברור שמה שמשאיר אותך זה שילוב של שליחות וגאווה בתפקיד ומעט פחד מאי הוודאות שהאזרחות מביאה איתה, את מרגישה שהקצונה תתרום ותקדם אותך בעתיד ותכשיר אותך יותר טוב לאזרחות באמצעות כלים כאלו ואחרים.
אולי את צודקת אף אחד לא יודע מה מחכה לנו בהמשך הדרך.
לדעתי הצבא מוציא את המייטב מהאנשים ומבגר אותם, כל אחד חייב להתגייס לא רק למען המדינה אלא למען עצמו בכדי להתפתח.
כל הכבוד לך על המסירו ואני ממש לא שופט.
כל עוד אין בן זוג שנפגע מכל העניין, תעשי חיים,
מה את מקשיבה לי בכלל חח.
אף אחד לא אוהב לחזור לבית שקט אחרי יום עבודה לחוץ, שם אנחנו מחפשים תמיכה והבנה בכדי לקבל כוח להמשיך עוד יום.
סורי אם יצאתי מעט ביקורתי,
באמת שיכנעת אותי באמינות הכתיבה.
1 : 0
אשמח לדבר איתך בפרטי להכיר אותך מעבר לכתיבה, ת'אמת אחרי הקטע הזה אני לא יודע עם את חולקת סיפורים או את החיים אבל כך או כך זה מעניין.




"
A הגיב על הסיפור בוגדת בו עם העבודה שלי: "שנה זה סביר,
אך זאת שנה שמשפיע על זוגיות,
שנה בה ההית מסיימת לימודים ותואר יותר מוקדם או מתקדמת בקריירה זה קריטי.
אני מכיר לא מעט שחתמו ונשארו גם שנתיים ושלוש עד שיצאו לחופשי והתחילו באמת לחיות.
מנהלים אותך בצבא, את מבטלת את עצמך ועושה מה שטוב למערכת.
גבר מוכן לצאת למלחמה ולהרוס צבאות שלמים בשביל אהבתו.
אם יש אהבה שתישרף השנה, אל תתני לזה לפגוע לך במהלך החיים.
התסכול עושה את שלו, זה מתחיל אצלו ומחלחל אלייך ואת בגאווה מצהירה שבשל השליחות את בוגדת עם התפקיד בצבא.
את בשליטה מרגישה חזקה בתור קצינה,
אבל מהצד את נשלטת ולא מבינה.
את אוהבת את בן זוגך אך כנראה לא מספיק,
ההיתי מצטיין בטירונות ומצטיין פלוגתי ובתהליך לקצונה עד שוויתרתי הכל למען האהבה.
אם הוא היה עושה צעד כזה בשבילך תעשי את הצעד בשבילו.
עד כמה שתפקידך קשה וחשוב זה עדיין אזור נוחות, המקום שאת מכירה ומרגישה בנוח בו.
תנוחי מעט, מגיע לך אחרי שירות מלא.
תקחי רגילה לשבועיים ותטוסו, שבירת שיגרה בראבק תלך רחוק, תהנו מעט.
את מאוד חכמה, לכן באזרחות תגיעי רחוק כל עוד לא תוותרי על עצמך ובן זוגך,
ביחד אפשר לכבוש הכל ולבד זה קרב אבוד מראש."
A הגיב על הסיפור בוגדת בו עם העבודה שלי: "הרבה כולל אני ההינו מורעלים ואהבנו את התפקיד כמה שלא היה קשה תמיד היתה מקוננת תחושה של שליחות, אותו רעל שמנסים להכניס לנו לווריד מהשניה הראשונה שאנחנו מתגייסים.
כבר עברתי הכל וכמעט חתמתי בעצמי עד שחקרתי והתחרטתי בסוף בדקה התשעים.
כולם היו עצבניים בבסיס ומאוכזבים,
אבל בסוף חייב לעזוב,
צבא זה לא מסגרת של חופש.
ואזרחי כן מתאים לכולם, כולם מגיעים לשם במוקדם או במאוחר.
"
A הגיב על הסיפור בוגדת בו עם העבודה שלי: "אנשים נותנים למערכת הזאת בארץ לקרוע אותם לגזרים.
עובדים מהבוקר עד הלילה כזוג ואת החודש לא גומרים.
קצין זאת לא קריירה זאת עבודה שחורה,
הרבה מפחדים מהאזרחות אבל שם התקווה.
לא קל לצאת מאיזור הנוחות אבל יחד איתו מגיעה התפתחות.
הצבא מחליף את אבא ואת אמא,
גם את הקן שלהם צריך לעזוב,
חשוב לשמור ולשרת את המדינה אבל יותר חשוב לדעת מתי להתקדם הלאה.
מקווה שזה סיפור מני רבים ולאו דווקא אמיתי.
"
A הגיב על המחשבה כמה רוע?: "העולם לא הגיוני לאדם מכיוון שהוא חדל מלהיות כזה ומנוהל על ידי אלו שדרכם צלחה אותם דרך רשעים כמו שהיה בתורה.
החרדה שלך לא נובעת מהעולם,
אנחנו אוסף של חוויות וזכרונות,
מה שמגדיר אותנו נורמאלים זה החברה של היום.
נורמאלי כאן זה משוגע באפריקה,
את נמצאת בזמן הנכון במקום הלא נכון,
תמשיכי הלאה והכל יתאזן,
בלי רע אין טוב,
ללא החושך לא נראה אור.
העישון עוזר להיסגר והשאר להיפתח,
את במקום אפל כרגע כך כשיגיע האור יהיה לך קל לזהות אותו.
עזבי את העולם,
צעד צעד, כדי לשנות את העולם ולעזור לו על האדם קודם כול לחולל שינוי בעצמו.
החרדה היא בעצמם ההתגלמות של איבוד התקווה.
תמיד יש תקווה אחרת מה הטעם,
למה להילחם בכלל, למה זה קורה ועוד הרבה שאלות שאם הזמן התשובות יגיעו מהמקום הכי לא צפוי.
הזמן לא מרפה דבר ובסופו של דבר הוא המחלה הכי גדולה של האנושות,
אבל איתו מגיע הדרך והתשובות שאנחנו מחפשים.
אני מקווה בשבילך שתמצאי את השקט שלך בסערה ושכל החרדות יעלמו, לאף אחד לא מגיע לסבול, לפעמים במצבים כאלו הנפש בשמחה היתה מתחלפת עם הגוף בכאב,
תשמרי על עצמך ותהיה חזקה.
את איתנו בעולם הזה, כולנו באותה הסירה.
"
A הגיב על המחשבה מכשפה חמה: "דיי מוריה,
זה כבר נהיה מביך ופתטי,
בישלת את הדייסה וציפית שאוכל אותה עד שתחזרי, להראות מי בשליטה.
עברו 5 חודש, אין דרך חזרה...
ממש עלוב לנסות להיכנס לכל פלטפורמה אפשרית וללכלך עלי ועוד בעילום שם תחת זהות "חברה".... אין לך חברות... 9 שנים ההיתי איתך, על מי את עובדת?
לכי חפשי את הפראייר הבא שיממן אותך.
העדפתי לרעוב מאשר לתת לך להרעיל אותי,
איבדת שליטה ואיבדת אותי.
עכשיו לכי לאמא המשוגעת שלך.
שתעשה לך גירוש שדים או משהיא לא עושה אצלכם בבית.
כל המשפחה שלכם חבורת משוגעים.
תתרחקו ממני ומהמשפחה שלי,
זה יותר מדי לבקש?
ביי. "
A הגיב על הכתבה "אני גבר ויש לי צרכים": "תאכלס אין הצדקה לבגידה וגבר אמיתי זה הוא הכובש את יצרו,
אותם צרכים שאנחנו רוצים למלא כל הזמן.
בשביל האתגר שתשרף המסעדה, על השולחן, מקסימום חרם וארוחה בחינם חח
"
חלומות רדופים
מאת A Bלפני יומיים
הרוח שחיה במציאותמחשבות
1
התיק נסגר
מאת A Bלפני 3 שבועות
הכל נגמריחסים
1
מכשפה חמה
מאת A Bלפני חודש
הכלבה הבלונדית והשורשים השחורים - חמותימחשבות
2
אנסים
מאת A Bלפני חודשיים
זאבים בלי שינייםמחשבות
1 1
הרס עצמי ממכר
מאת A Bלפני חודשיים
קורע אותך מליבימחשבות
1 1