כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
Someone Different
שלח הודעה
הוסף למועדפים
מידע
קצת על עצמי: The very least you can do in your life is figure out what you hope for. And the most you can do is live inside that hope. Not admire it from a distance but live right in it, under its roof
גיל: 26
עיסוק:
אוהב לכתוב: מה שהלב מכתיב.
ספרים מועדפים:
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen: המגירה
נתונים
מעניין
0
מצחיק
0
מרתק
0
מרגש
51
מעורר השראה
23
יצירתי
10
פעילות אחרונה
Someone הגיבה על המחשבה בדידות.: "כלכך מזדהה עם מה שכתבת. . "
Someone הגיבה על הסיפור מקווה : "קטע פשוט שאומר כלכך הרבה בשבילי .. "
Someone הגיבה על הסיפור ממך למדתי .. : "וואוו זה היה פשוט מרתק !"
Someone הגיבה על הסיפור מישהי פעם...: "וואוו את כותבת מדהים!!"
Someone הגיבה על המחשבה שנינו זרים .: "תודה רבה צבי !:) "
ללא כותרת
מאת Someone Differentלפני שנה
מצאתי את זה במייל הישן שלי.. כתבתי את זה לפני שנים.. איך הזמן חולף והאנשים משתנים. אני השתנתי הרבה, כבר לא אותה אחת שרשמה את הטקסט הקצר הזה. עברתי הרבה ולא הייתי משנה כלום. היום אני אחרת, הרבה יותר אופטימית ומאושרת. מחשבות
1
מחשבות ראשונות ואחרונות
מאת Someone Differentלפני 4 שנים
המחשבה האחרונה היא זאת. אבל המחשבה הראשונה.. המחשבה הראשונה לא קיימת כיוון שאין בחיי מקום למחשבות ראשונות, כי אם הייתי נותנת למחשבות הראשונות לתפוס מקום בחיי, חיי היו בבלאגן אחד גדול. 'את בטוחה? ' פעם אחת שאלתי את דמותי במראה, 'כן' עניתי לעצמי. 'אולי המחשבות הראשונות הם אלו שמעצבות אותך אבל המחשבות האחרונות הם אלו שבאמת בונות אותך. כמו אהבה ראשונה - ציור, פסל או שיר.' עניתי וכיביתי את האור. מחשבות
1
על החיים ועל בחירות.
מאת Someone Differentלפני 4 שנים
אף אחד לא יודע מהי הצעקה הגדולה ביותר, זאת שצועקים בקול או זאת האילמת, זאת שאף אחד לא שומע? מחשבות
תגיות: תקווהכאב
1
אתה של נובמבר
מאת Someone Differentלפני 4 שנים
נובמבר היה ותמיד יהיה אתה. אתה של אתמול ושל מחר. אתה שציירת לי עולמות ובנית לי גשרים. אתה של נובמבר. מחשבות
1
הבנתי הכול חוץ מדבר אחד
מאת Someone Differentלפני 5 שנים
הבנתי שלא משנה כמה תנסה אף פעם לא תרגיש שייך, מסיבה זו או אחרת; כך הרגשתי כל חיי. לא שייכת, כמו בורג שהוכנס למקום הלא נכון. כמו חלק מפאזל שונה, כאילו עירבבו הכול, בחשו ובחשו עד שלא נשאר פתח לנשימה. ואז אתה מרגיש כמו דף מקושקש, כאילו מישהו בא והרס את הטוהר והטוב שבך. מחק אותך לגמרי. מחשבות
1