כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

המגזין
הספרייה
המגירה
דנה לוי
שלח הודעה
הוסף למועדפים
מידע
קצת על עצמי:
גיל:
עיסוק:
אוהב לכתוב:
ספרים מועדפים:
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen:
נתונים
מעניין
806
מצחיק
2819
מרתק
1697
מרגש
2814
מעורר השראה
227
יצירתי
2006
פעילות אחרונה
דנה הגיבה על המחשבה לא חסר בלונדיניות בתל אביב: "הפכת את המחשבות שלי לאחד מהטקסטים הטובים שקראתי.
מושלם."
דנה הגיבה על השיר עבר שבוע: "אוף איתך, מדויק איתך."
דנה הגיבה על הסיפור פאקינג זונה: "יואו בא לי לחבק אותך.
העברת את הכאב כמו סכין חדה לתוך הבטן.
מחבקת מרחוק."
דנה הגיבה על המחשבה ניסיתי לשכוח מכל מה שהיה לנו: "תותח כהרגלך"
דנה הגיבה על המחשבה זה המכתב האחרון שאני כותב לך: "אלוף כמו תמיד"
דנה הגיבה על הסיפור רגשות מעורבים: "מטורף ביצירתיות"
דנה הגיבה על הסיפור אני ריקה : "בעולם שבו האינסטגרם שולט כיף לקרוא אנשים שקוראים את המחשבות השולטות בראש שלך. את לא ריקה, את יותר בכיוון של מדהימה."
דנה הגיבה על המחשבה אני מנסה להתרגל שלא להקליד לך: "משחק בחוטי הרגשות של כולנו. "
דנה הגיבה על הסיפור כמה רעש האהבה הזאת עשתה: "מדהימה"
דנה הגיבה על הסיפור האור שלי : "את והמילים שלך הם אור אחד גדול."
2
מיליון דולר
מאת דנה לוילפני 4 חודשים
ככל ששמעתי את השיר הזה הבנתי שהוא פחות מדבר אליי, כי אני לא מיליון דולר. סיפורים אמיתיים
3 1
״27.5.20- דוד היה פה״
מאת דנה לוילפני 4 חודשים
אני מודה שמגיל קטן לא הבנתי את הקטע הזה של אנשים לרשום על ספסלים, דלתות, קירות, שולחנות, כיסאות: ״20.6.89 דוד היה פה״. סיפורים אמיתיים
תגיות: אהבה
2 1
מישהי שלא הכירה אותי
מאת דנה לוילפני 5 חודשים
רואים שהיא לא מכירה אותיסיפורים אמיתיים
1 1
בסוף לא מתרגלים להכל.
מאת דנה לוילפני 5 חודשים
ההנחה היא שבסוף מתרגלים להכל, ושגרת הקורונה כמעט שכנעה אותי שזה נכון, אבל רק כמעט, בסוף לא. סיפורים קצרים
2 2