כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

המגזין
הספרייה
המגירה
כוכי א
שלח הודעה
הוסף למועדפים
מידע
קצת על עצמי: המון מילים.. מילים שאין לי אומץ תמיד להגיד בקול אבל חשוב לי שישמעו בדרך כלשהי אז אני כותבת הכל כדי לפנות בראש מקום ואולי גם לנקות על הדרך את הלב
גיל: 23
עיסוק: עצמאית
אוהב לכתוב:
ספרים מועדפים:
כותבים מועדפים:
אזור מועדף ב Mypen:
נתונים
מעניין
5
מצחיק
2
מרתק
72
מרגש
275
מעורר השראה
32
יצירתי
37
פעילות אחרונה
כוכי הגיבה על הסיפור אמת (חלק ה) אחרון: "תודה! איזה כיף!
עובדת על זה "
כוכי הגיבה על הסיפור אמת (חלק ב'): "תודה!!!"
כוכי הגיבה על הסיפור אמת (חלק ג'): "ברור!
בקרוב"
כוכי הגיבה על הכתבה החיים בזבל: "מהמם!"
כוכי הגיבה על הסיפור הבטחות: ""
כוכי הגיבה על המחשבה הסיפור שלי...: "כל החיים לפנייך, ינסו לרמוס לך את הביטחון עוד המון פעמים אנשים עלובים וצרי עין שאין להם כלום בחיים מלבד את עצמם.
את עושה טוב לעצמך שאת יוצרת לעצמך שיריון, בחיים האלה כולנו לומדים לגדל עור של פיל ולהחליק דברים מאוזן לאוזן.
את מדהימה- תמשיכי להיות מי שאת ❤"
כוכי הגיבה על המחשבה כולנו: "תודה "
כוכי הגיבה על המחשבה הזמן שאחרי: "❤"
כוכי הגיבה על המחשבה הזמן שאחרי: "❤"
ניסויים (חלק רביעי)
מאת כוכי אלפני 4 ימים
כולנו פה שומרים סודות, אובדי עצות ואמונה. אם נספר לאוזן הלא נכונה, נשלם ביוקר- חזרה לפסיכיאטרית, בשל הפרה של תנאי הניסוי. אני לא מתעניינת יותר מידי, הפסיכאטרית הסבירה לי שהמקום שאנחנו נותנים לסיפורי החיים של השותפים למחלקה יכולים להשפיע על תהליך הריפוי שלנו, אני אוגרת בתוכי את הסיפורים של כל מי שמתיישב לידי בשעות ארוחת הצהריים שלנו יחד. לפעמים חלקם עדיין בהשפעת החומרים ולפעמים הם חייבים לשחרר את ה"סיוט" שחלמו. סיפורים בהמשכים
1
ניסויים (חלק שלוש)
מאת כוכי אלפני 7 ימים
"אני איתך," הוא אומר לי "אל תפחדי." אני מסתכלת עליו עיניו הכחולות בוהקות, חיות. אני זוכרת אותו שוכב חסר ישע תחתי, נכנע לכוחה של הכרית על פניו. "אני איתך." הוא אומר שוב. אני חייבת להתנגד, זה לא הוא, מישהו אחר יושב שם, תתרכזי, אני פוקדת על עצמי. "האהבה תנצח, זוכרת, רק האהבה מנצחת. אנחנו ננצח אותם," "למה אתה פה?" אני שומעת את קולי יוצא ממני, אך לא מרגישה בו "באתי להציל אותך, מורני, אני לא אשאיר אותך לבד, אני תמיד איתך." הוא לוחש לי "תמיד."סיפורים בהמשכים
1
ניסויים (פרק שני)
מאת כוכי אלפני שבוע
אני סופגת כוחות מהטבע, אמרה, יום אחד אהיה מספיק אמיצה לפעול. שבועיים אחר כך, רעיה התאבדה בקפיצה מגג הבניין. "לשחרר את הנפש" היא קראה לזה, היא האמינה שרק ככה היא תוכל להשתחרר מהכלוב בו היא כלואה. הכלוב הזה כלא לתוכו גם אותי. סיפורים בהמשכים
1
ניסויים (פרק ראשון)
מאת כוכי אלפני שבוע
אני נפש שתקועה בתוך כלוב, המנעולים כבדים מידי. הציפורניים שלי מדממות, הראש מסתחרר, אני שורדת את הכאב של הפצעים. תופעות לוואי, למדתי על זה, אני יכולה לשלוט בזה- הכל בראש, אני רק צריכה להתנגד. אני נשכבת על ריצפה בתנועות מגושמת, מזהה את הקריסה הפיזית, זה זורם לי בדם, אי אפשר להוציא את זה ממני. אני חייבת להציל את עצמי. סיפורים בהמשכים
1
שידור ישיר
מאת כוכי אלפני 3 שבועות
הרי בלי החוטים הדמיוניים של השליטים, שמקבלים משכורת גדולה משלי לפחות פי שש, אני יכולה להגיד באמת את מה שאני רוצה, מבלי להישמע קיצונית או איזו בחורה מוזרה. חופש הביטוי קוראים לזה בעולם, מותר לך להגיד ולחשוב כל מה שרק תבחר, להציג את דעתך ברבים ורק האנשים שאתה בוחר יוכלו לדעת, אולי גם איזה גוגל או צוקרברג, יודע הכל. זה שאוגר עלינו מידע בערימות ואנחנו פשוט סומכים עליו שישמור. עליו? בו מצאנו משענת? כי מה? שם אנחנו שומרים על קשר? שם אנחנו, כביכול, שולטים בחיים שלנו? סיפורים קצרים
1