כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

צביטה קטנה

ולפעמים זה כל מה שצריך בשביל לאפס את עצמך בחזרה לשגרה

יובל תמיד היה עולה לי במחשבות, ככה למשך זמן מה במהלך היום.
זה היה תופס אותי בעבודה, זה היה תופס אותי בנסיעות הארוכות באוטובוסים בזמן שהייתי משעינה את הראש על החלון, נרדמת ומתחילה לחלום שוב על שנינו.
הפעם זה יום ההולדת של נטע, אני אפילו לא צריכה להגיד לך היכן היא חוגגת
זה באותו מקום בדיוק כמו בשנה שעברה, ובשבילך אפילו באותה השעה.
אני זוכרת שנסענו ביחד, שמתי את הדברים שלי אצלך כי ידעתי שאני חוזרת לישון אצלך אחר כך.
הגעתי אליך ישר אחרי העבודה, נכנסו להתקלח ביחד כמו שתמיד אהבנו,
אני עוד זוכרת את החיוך שלך עם השיער הרטוב שחפפת.
אפילו הספקנו לתפוס קצת שנ"צ ביחד.
אני זוכרת שאני הייתי ליד הקיר, ואתה מאחורי ישנים ביחד כפיות והזרוע שלך מחבקת אותי.
תמיד התלוננת שלי זה כיף ולך היד נרדמת.
אבל בסוף נתת לי להירדם ככה ואז לאט לאט הוזזת בחזרה אליך.
הזמנו מונית לעשר וחצי לתל אביב ל 4 אנשים, אני אתה קורל ואורי.
קורל ואורי תמיד היו יוצאים איתנו ביחד, קורל הייתה החברה הכי טובה שלי ואורי חבר שלה.
היינו תמיד מן רביעייה מנצחת שכזאת.

והנה עברה לה שנה, ויום ההולדת של נטע יהיה בעוד יומיים.
השנה הכל יהיה אותו הדבר,
אותם האנשים יגיעו, ליאור, אייל, יוחאי, מתן בתאל, רותם אוריאל וכל שאר החבר'ה הקבועים,
אותו המקום, מתערבת איתך שאפילו נתפוס את הפינה הקבועה שלנו שקרובה לבר.
אולי, אולי גם אחליט ללבוש את אותה שמלה,
שכל כך אהבת ולא הפסקת להסתכל עלי לאורך כל הערב.
אבל דבר אחד כבר לא יהיה אותו דבר
אני אהיה שם לבד בלעדייך,
אני אלך לפינה הקבועה שלנו שקרובה לבר, אותו מקום בו ישבנו אני אתה קורל ואורי...
אלך ואשב לי לבד.
קורל ואורי יישבו לידי כי תמיד היינו קרובים, אבל אתה תחסר לי.
כולם ירימו צ''סר יחייכו ויצחקו ואני ביחד איתם כאילו שהכל באמת בסדר,
על מי אני עובדת בכלל לא התגברתי עליך.
אני אחכה שיישב לידי בחור וישים את ידו מעל רגלי, ואז אדפוק חיוך מובך ונצטלם ביחד.
אבל זה מה שהיה איתך.
תמיד היינו מחזיקים ידיים גם מתחת לשולחן, לא מוכנים לעזוב לרגע, קטשיות שכזאת.
אני אנסה להסיט את הראש ולא להסתכל לאחור אבל זה יבוא,
הכל יעלה לי בחזרה, ארגיש כאילו אני בחלום, או שזה בסך הכל הבלבול של הצי'סרים
אבל כבר הפסקתי לספור.
והנה הכל השתנה הנה אתה לידי, הנה אנחנו שוב ביחד,
אני אפילו מצליחה להרגיש את מגע היד שלך על הרגל שלי.
כיף לנו, אני מסתכלת אליך ואתה אלי ואנחנו צוחקים סתם ככה.

מרימים צ''יסרים ביחד עם כולם, מוציאים את הפלאפון ומתחילים לעשות תמונות
מטומטמות שכאלה.

ואז... יהיה כבר מאוחר
אנשים לאט לאט יתחילו להתקפל הביתה,
גם אנחנו נקום כולנו ונתקשר להזמין מונית.
אתה תחזיק אותי מהצד, כי אתה כבר יודע שאני קצת מאבדת שיווי משקל אחרי שאני שותה.
המונית הגיעה, ישר נתחיל להתמקח איתו על המחיר בדיוק כמו שקרה בשנה שעברה.
איך הצלחנו לעבוד על שמעון הנהג החדש ההוא והרווחנו נסיעה בחצי מחיר.
כולנו ישבנו מאחור מרוצים, אתה היית לידי וקורל מהצד השני ואורי ישב ליד הנהג.
לא עזבת אותי לרגע, תמיד שמרת עלי.
הדלתות יפתחו, הנהג ישאל כמה אנשים?
אגיד ארבעה ואכנס.
לפתע הרגשתי צביטה ביד,
הסתכלתי וקורל דפקה לי מבט מוזר....
"מה נסגר איתך, את שיכורה, זהו כבר לא יודעת ספור חח "?
קורל הסתובבה אל הנהג, ואמרה "תיקון אנחנו 3,
2 עצירות בבקשה. "

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

R . עקוב אחר R
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
N D
N D
כואב להתעורר למציאות כזו.. ריגשת .
הגב
דווח
R .
R .
תודה רבה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 20
ליבי - פרק 20
מאת: כותבת אנונימית
הגורל נחרץ
הגורל נחרץ
מאת: מישהי .
שבועות 2021
שבועות 2021
מאת: Sapir Maman
צייר לך עולם: פרק 18
צייר לך עולם: פרק 18
מאת: Writer :)
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan