כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 3

אני מניאק (?)

אבל דווקא באותו רגע, כשאולגה עדיין מעליי מורידה את החולצה חשבתי בצלילות... תכלס אני מניאק.

"אז בטח לפה אתה תמיד מביא את כל הבחורות שלך"

עצרתי את ההליכה שלי והסתכלתי עלייה לוודא אם היא צוחקת איתי או שהיא מדברת ברצינות, ולפי הפנים שלה היא באמת התכוונה לזה.

הייתי שרוף אצלה.

לא עברו יותר מחמש עשרה דקות מהפעם הראשונה שהיא ראתה אותי וכבר הייתי "מקוטלג" אצלה בראש בתור מישהו של הרבה בנות, סטוציונר, מניאק או משהו בסגנון רק לפי "כל הבנות שלך" שהיא דפקה. מה שגרוע בזה שלא משנה מה תעשה, כמה תוכיח את עצמך או כמה תוכיח לה שאתה ההפך ממה שהיא חשבה אתה תישאר אצלה בראש באותה קבוצה של גברים שהיא בטוחה שאתה כמוהם והיא רק תחכה לרגע הזה שהיא תוכל להגיד לך "אין, תמיד ידעתי שאתה כזה", גם זה יקח שנים של נישואים, היא תרצה לדעת שהיא צדקה.

"יאללה בואי אני אחזיר אותך הביתה"

היא נשארה קפואה במקום לקחה אוויר כדי להגיד משהו אבל בסוף שתקה, והתחילה ללכת מאחורי בחזרה לאוטו, ותוך עשר דקות של נסיעה שקטה מלאת מתח הגענו אלייה לבניין.

"איך ידעתי שאתה כזה מניאק".

עעעעעעעאעאעאעא! , כמעט תלשתי את ההגה מעצבים כשהיא טרקה את הדלת של האוטו. רציתי לצאת עלייה! אבל לא עלייה ספציפית אלה על כל המין הנשי! מה נדפק איתכן?!

חלק מהאשמה בכל הסיפור הזה היתה גם שלנו הגברים. התחלנו עם כל אחת בכל דרך אפשרית ולא משנה בכלל אם היא נשואה, גרושה, או אם יש לה עין שלישית על המצח תמיד יהיה לה לפחות איזה עשר חרמנים בהסוואה מסתובבים מתחת לבית שלה עם סכין, מזלג ולשון בחוץ מחכים לצאנס לגרום לה להאמין שהם מתים להביא אותה לארוחת שישי אצלם ושתכיר את כל המשפחה.

נגיד בתקופה של אבא שלי כשהיתה מסיבה, הבנות היו יושבות בצד והגבר היה צריך ללכת ולבקש את ידה לריקוד, היום במסיבות הגבר בה מצמיד לה את הזה בזה ככה בלי לבקש רשות ועם בגדים אפילו, ככה שזה מכניס את הבנים הנורמאליים לנחיתות ולתחרות עם עוד עשר שמוקים חרמנים (עשר במקרה שאנחנו מתפשרים והולכים על הבחורה עם העין השלישית במצח, במקרה של בחורה אחרת זה יכול להגיע למאות). וזה משאיר אותי מטר שמונים, יודע לבשל, ניראה טוב, רומטיקן, לא מעשן, שונא בירות, עם אחלה ביצועים במיטה וצנוע עם סיכויי הצלחה נמוכים ממה שמגיע לי באמת.

אחרי שפרקתי את כל העצבים שלי בקללות עסיסיות בצעקות בתוך האוטו וגרמתי לכמה אורות בחדרים להידלק, ולזקן של קומה ראשונה לצאת למרפסת ולצעוק לי "כבר התקשרתי למשטרה משוגע" נסעתי משם לתחנת דלק.

אחרי שחניתי בצד, נכנסתי לפייסבוק והתחלתי לירות לכל הכיוונים "חיים שלי", "נסיכה שלי", "ערה?" בתקווה לתפוס מישהי ולסיים איתה את הלילה המעפן הזה.

בסוף אולגה ענתה.

נסיעה של עשר דקות עם סכין ומזלג ביד ולשון בחוץ. נכנס דרך החלון כי ההורים שלה ישנים וכי יש לה כלב פינצר שמעביר את החיים שלו בנביחות על כל דבר אפשרי.

אני נזרק במיטה, ואולגה מתיישבת עליי.

"חיים שלי התגעגעת אליי?" (עם מבטא רוסי חזק)

"בטח מאמי! חשבתי עלייך כל היום ואמרתי לעצמי שאני חייב לראות אותך".

היא חייכה.

אבל דווקא באותו רגע, כשאולגה עדיין מעליי מורידה את החולצה חשבתי בצלילות... תכלס אני מניאק.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Adam gustavo Zyl עקוב אחר Adam gustavo
שמור סיפור
ספרים מאת Adam gustavo Zyl Adam gustavo Zyl
עד שתחזרי - אדם גוסטבו "אבל משהו מהיום ההוא שעזבת נשאר בי. אחרי שסגרת את הדלת הלכתי לשטוף את הפנים ושם, מול המראה, דקה אחרי שהלכת, ראיתי בעיניים ניצוץ קטן שהלך והתחזק עם הימים. האמת היא שלא נפרדתי ממך כמו שצריך. באותם ימים לא הבנתי שאת מתכוונת לעזוב. רק אחרי שעבר קצת זמן קלטתי שהיית קצת שבורה מבפנים.
כנראה זאת הדרך שלי להיפרד ממך. לכאוב את החלל הריק הזה שנשאר במיטה ולהתגעגע, זאת גם הדרך הארוכה לסלוח שהלכת בלי לתת יותר מדי סיבות, בלי יותר מדי מלחמה, בלי להבין שעל מי שאוהבים לא מוותרים כל כך מהר. אבל אני אהיה בסדר, אני מבטיח, רק תדעי שאני עם עיניים מבריקות, עדיין מחכה שתחזרי..."
***************************************************************
שמי אדם, בגיל 23 בדיוק לפני שנתיים, בשעות הקטנות של הלילה, התחלתי מסע בלי להיות מודע אליו. ישבתי באחת העמדות הקטנות שמשקיפות אל הים, ולא הצלחתי להוציא מהראש את אותה אחת שאהבתי. ידעתי שאני אמור להילחם עליה, אבל אני צריך גם לכבד את השקט שהיא רצתה.
לא זוכר למה ואיך מצאתי את עצמי מתחיל לכתוב, שופך את כל הגעגוע, את כל האכזבה ואת כל האהבה שלי אליה על גבי נייר, בתקווה שיום אחד היא תקרא את זה, תצליח להבין אותי ותחזור.
מאז אותו לילה לא הפסקתי לכתוב סיפורים עליה, עליי, על אהבה, על אכזבות, על מלחמות ועל החיים עצמם.
הספר כבר מוכן ומודפס ומחכה לכם. הוא כולל 193 עמודים והמון סיפורים שיגרמו לכם להרגיש הזדהות אהבה אכזבה או פשוט להעביר לכם כמה דקות עם חווית קריאה.
מחיר: החל מ₪55 לרכישת הספר
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
איתמר מטפס על קירות
איתמר מטפס על קירות
טוב מאוד אחי
הגב
דווח
guest
הגב
דווח
Adam gustavo Zyl הוא מחבר הספר
עד שתחזרי - אדם גוסטבו לרכישת הספר
כותבי החודש בספרייה
Adam gustavo Zyl
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
בתנאי שאני נשארת לישון!
בתנאי שאני נשארת לישון!
מאת: Adam gustavo Zyl
הבחורה בין כל הערסים
הבחורה בין כל הערסים
מאת: Adam gustavo Zyl
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מצחיק
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
בחורה אחרי דייט
בחורה אחרי דייט
מאת: CHEN -
האגו הנשי והשוקולדים
האגו הנשי והשוקולדים
מאת: Adam gustavo Zyl
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel