כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

תירוצים תירוצים

הנשיקה הראשונה, למה זה כל כך משמעותי?

זה היה יום טיפוסי של דצמבר. הגשם הקל נטף על חלונות הבית, ישבתי עם שוקו חם והספר שבדיוק התחלתי לקרוא.
ואז, קיבלתי הודעה ממנו.
הוא היה שנה מעלי בבית הספר, אך שנתיים בגיל.
דיברנו רק בהודעות. אהבתי את איך שהוא נראה, והוא גם היה טיפוס מצחיק.
הוא הציע שנפגש.
"עכשיו?", שאלתי, "יורד גשם"
"הפסיק, אני רק רוצה לראות אותך, לנשק אותך", הוא ענה. הוא יודע שהוא יהיה הראשון. הוא יודע שזה מושך.
לא שמתי לב בכלל שהפסיק הגשם, הייתי כל כך מרוכזת בקריאה ובשתיית השוקו המתוק שהשאיר שפם מעל שפתי.
אמרתי שאולי זה גורל מסויים, הוא רוצה להפגש ובדיוק הגשם הפסיק.
עניתי בחיוב והתחלתי להתארגן.
הוא רצה להפגש מתחת לביתו, יש גינה בודדה שמפרידה בנינו וכל ספסליה היו רטובים.
ביציאתי מהבית החלו טיפות, אך לא חזרתי לקחת מטרייה.
הסתבכתי בדרכי, אבל הוא לא ויתר והסביר לי שוב ושוב, איפה לפנות ולאן ללכת.
כשכבר הגעתי ירד מבול רציני. הגשם הנורא הרטיב את כולי, והיה לי קר.
אבל כשהוא ירד, וראיתי את פניו.. זה היה כל כך שווה את זה.
הוא גבוה ממני ב15 סנטימטר, מראה איטלקי אך עם עור לבן. חשוב לציין שהוא גם בשלן ולומד בכיתת מדעים, מה שמאוד גרם לי לחבב אותו ולחשוב שהבן אדם שנמצא מולי- באמת טוב.
הוא הוביל אותי לאיזשהו מקום שבו אפשר לשבת, תחת אבני הבניין שכנראה היוו מרפסת של הקומה הראשונה.

דיברנו, וכל מילה שלו הייתה שווה זהב.
"הוא כל כך מצחיק ונחמד, דבר לא ישתבש", חשבתי לעצמי.
ברגע מסויים הוא פשוט משך אותי אליו וקירב את שפתיו אל שלי, וזה קרה.
השפתיים שלו כל כך רכות, והיה להן טעם מנטה רענן.
הרגשתי פרפרים בבטן, הרגשתי שהוא האחד ושאני הולכת בדרך הנכונה.
החל להיות קר נורא, והטלפון שלי עמד להכבה. הוא הציע שנעלה אליו למעלה, ושלא אדאג מהמבוכות מההורים כי הם לא בבית.
הסכמתי, "דבר לא ישתבש", אמרתי לעצמי.
עלינו, יש לו בית ענקי. מטבח גדול עם שולחן מרובע במרכזו, סלון גדול וטלויזיה שנראת מינימום מסך קולנוע.
הלכנו לחדרו, והתחלנו להתנשק על המיטה, בלהט, בתשוקה. אהבתי את זה. אני לא יכולה לשקר ולהגיד שלא נהנתי. אבל אז הוא החל לנסות דברים, דברים שלא רציתי שינסה.
הפסקתי אותו, והוא הסתכל עליי במבט של "למה?"
אמרתי שזה מתקדם יותר מדי מהר, זה דייט ראשון ואני ממש לא כזאת.
הוא אמר משפט נוראי כתגובה לכך.
"זה לא דייט. אני לא יוצא לדייטים. אני לא בן אדם לקשר רציני"
העפתי אותו קלות ממני ושאלתי, "אז מה אנחנו עושים פה?"
הוא אמר שהוא לחוץ בלימודים, והוא רוצה רק יזיזות לעת עתה.
"תירוצים תירוצים" עניתי, ולקחתי את דברי.
"תזרמי, אל תהיי כזאת"
"כזאת מה? אני לא עוד אחת", עניתי.
"תירוצים תירוצים, ילדה", הוא ענה.

יצאתי מביתו מבלי להגיב, וזאת הפעם האחרונה ששמענו אחד מהשניה.

בנות, תדעו מה הערך שלכן, תעריכו את גופכן יותר. אל תתנו לכל אחד לגרום לכן לחשוב שאתן אלו שלא בסדר. אל תתנו לכל אחד למלא אתכן בתירוצים, שמתרצים את הדרך שלו לחיות. שמרו על עצמכן.

Dangerous Woman עקוב אחר Dangerous
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
הפגישה שמעולם לא הייתה 2
הפגישה שמעולם לא הייתה 2
מאת: שיר פיליבה
עברייני ישראל חושבים שהם מאיימים אלי
עברייני ישראל חושבים שהם מאיימים אלי
מאת: Justice gov
מממ רוצה לכוכבים
מממ רוצה לכוכבים
מאת: איש המגבעת
בצהרי היום בין שינקין לג'ורג' פגשתי בנוסע בזמן
בצהרי היום בין שינקין לג'ורג' פגשתי בנוסע בזמן
מאת: Matan .
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D