כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

להסתכל עליך, לראות שטוב לך, לשתוק, ולחייך.

אני למדתי שרק אהבה, לא הזמן- מרפאת את הפצעים

"דניאל את חייבת להשתחרר ממנו, הקרבה אליו לא עושה לך טוב"
"מה אני אמורה לעשות? אנחנו עובדים ביחד"
"אבל זה באמת שווה את העובדה שבסוף כל משמרת את חוזרת בוכה הביתה?"
"תסתכלי עליו רוני, נראה כאילו לא אכפת לו בכלל ממה שקרה. כאילו זה לא מזיז לו" אמרתי ונעצתי מבטים בתום.
"את לא יכולה לדעת את זה. יש אנשים שטובים מאוד בלהסתיר את מה שהם מרגישים. מה שאת רואה זה לא בהכרח מה שהוא מרגיש"
כן, הסיפור של תום ושלי לא שונה מהרבה אחרים.
היינו יחד שנתיים, בהתחלה לא ידעו עלינו, הוא מבוגר ממני ופחדנו מה יחשבו, אבל עם הזמן היה לנו פחות ופחות אכפת מהדעה של הסביבה ויותר אכפת מעצמנו.
תום היה הראשון שלי, בהכל. אנשים לא הבינו כמה משמעותי הוא היה עבורי, אנשים לא ידעו שהוא היחיד שהצליח לשבור את החומות שבניתי במהלך השנים.
להיכנס למערכת יחסים עם בחורה שחוותה אונס או כל סוג של התעללות מינית, זה לא דבר פשוט.
אני בתור נערה בת 18, חושבת שבחורים בכלל נרתעים מזה.
אבל תום שלי לא. כשהוא הבין שאני רוצה להיות איתו אבל הדבר שמונע ממני הוא הקרבה לגברים שגרמה לי לחוש באי נוחות הוא אמר- "דני, זה בסדר. אין לחץ. אני מוכן ונרגש לעבור איתך את התהליך המדהים הזה, ולא משנה כמה זמן הוא ייקח. אני אחכה לך. אני מבטיח"
וכך היה, הוא חיכה לי. עד שהרגשתי מוכנה. הוא לא לחץ ולא ניסה לעשות שום דבר שיגרום לי להרגיש לא בנוח. אבל כמו בכל סיפור מהאגדות, יש נקודת שבירה.
נקודה שאליה מגיעים, ומשם- הכל מתחיל להידרדר.
מכירים את זה שזה טוב מדי בכדי להיות אמיתי?
או שאתם מרגישים שהצד השני נגרר אחרי האושר שלכם אבל עמוק בפנים הוא לא באמת מאושר?
זאת המסקנה שהגעתי אליה עם תום. לא נתתי לו הרבה, לא יכולתי לתת לו הרבה כי מרוב שהכל היה רקוב בפנים לא היה לי מה לתת. אז נתתי לו אותי, והרגשתי שזה לא מספיק.
הוא לא הודה בזה, וכנראה שאף פעם לא יודה- אבל הוא לא היה מאושר איתי כפי שציפה להיות.
וזה בסדר, אני מניחה, גם ככה אף פעם לא האמנתי בסופים מאושרים.
"דני?" רוני שאלה לאחר שבהיתי כמה דקות בחלל מבלי להוציא מילה.
"אני לא יודעת רוני, אני לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיו"
"את יודעת שאני פה בשבילך, נכון?" היא שאלה במבט מלא רחמים.
"ברור" עניתי בחיוך קטן.
בדיוק סיימתי לנקות את השולחן כשאישה מבוגרת נכנסה למסעדה והתיישבה לה לבד.
הלכתי להביא לה תפריט ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו נוסף.
"לא תודה מתוקה" היא ענתה והסתכלה לי אל תוך העיניים.
הבאתי לה את האוכל ובדיוק כשבאתי ללכת היא פנתה אלי- "אכפת לך להצטרף אלי לכמה דקות?"
הייתי באמצע משמרת ולא הבנתי למה היא רוצה שאני אשב איתה, כנראה היא בודדה וריחמתי עליה אז אמרתי לעצמי שלא ייקרה כלום מכמה דקות.
"אמ.." גמגמתי.
"רק אם זה לא מפריע כמובן" הוא מיהרה להתנצל. "לא לא, זה בסדר" עניתי- "אני מניחה שיש לי כמה דקות"
התיישבתי מולה והיא הביטה בי.
"זה כואב לראות משהו שהיה שלך ועכשיו הוא כבר לא, לא כך?" היא שאלה.
הסתכלתי עליה במבט חשדני. הדבר האחרון שרציתי עכשיו הוא מישהו שינתח אותי.
שתקתי.
"העיניים שלך עצובות ילדתי.. למה הן עצובות?"
הבטתי בה במבוכה. לא הרגשתי בנוח לשפוך בפניי זרה את כל סיפור חיי עכשיו.
בכל זאת.. מי היא?
היא הבינה שאני מובכת ושאלה- "האם אי פעם התאהבת?"
עניתי בשקט כשדמעות מאיימות לפרוץ מעיניי "כן."
"זה נוראי לא כך?" היא הביטה בי וציחקקה.
"זה הופך אותך לכזו פגיעה. זה פותח את החזה שלך וזה פותח את הלב שלך בצורה כזו שמאפשרת למישהו להיכנס לתוכך ולגרום לבאלגן"

בשלב הזה דמעה חצופה חמקה לה מעיני.
"מה שמך מתוקה?"
"דניאל" עניתי.
"דניאל, אני יודעת שאני סתם אישה זקנה שבטח אחרי שעה כבר לא תהיה בזכרונך, אבל תקשיבי לי כשאני אומרת לך- שהכל עובר בחיים.
שום דבר לא נעלם מהחיים שלנו עד שהוא לא מסיים ללמד אותנו את מה שאנחנו צריכים לדעת.
אז אולי אותו הבחור שירת תפקיד, וכעת כשאת כבר לא זקוקה לו יותר- דרכיכם נפרדו.
או אולי בכלל זאת לא הסיבה ופשוט לא הסתדרתם יותר ביחד. וזה קשה, אני יודעת.
זה אף פעם לא קל לאחות לב שנשבר. אבל זה ישתפר, אני מבטיחה"
"אני כבר לא יודעת מה אנוכי יותר" התחלתי לומר- "לרצות שהוא יהיה שלי לעד, או לקוות שלא יכיר מישהי שתצליח למלא את החלל שאני השארתי"
"זה לא אנוכי" היא אמרה. "זה אנושי. וזה בסדר."
"אני רוצה לגשת אליו, שנדבר, אולי.. אולי משהו ישתנה" אמרתי ונאנחתי.
"אז מדוע את לא עושה זאת?" היא שאלה.
שתקתי.
"אני יודעת שקשה לומר את זה. כי ברגע שהמילים יוצאות מהפה הן הופכות למציאות. אני מניחה שזה בגלל שאת יודעת, שלאהוב מישהו פירושו לשים את האושר שלו מעל האושר שלך. ולתת לו לחיות את חייו, גם אם זה אומר שהוא יחיה אותם בלעדיך"
ואו. כמה שהיא צודקת.
"אני פשוט מסתכלת עליו מרחוק, רואה כמה טוב לו, ושותקת. כי מה אני יכולה לבקש יותר בשביל אהבת חיי?" שאלתי בתסכול.
הזקנה התבוננה בי במבט מבין ומנחם.
"למה אכפת לך?" שאלתי באופן ישיר. "אני לא רוצה להיות גסת רוח, אבל באמת, למה אכפת לך ממה שעובר עלי?"
"מתוקה, אני לא יכולה להתעלם מנפש פגועה. אני רואה אותה, את כולן, אצל הרבה בנות צעירות שיוצא לי לפגוש. אל חלק אני פונה אבל אל הרוב לא, כי אני יודעת שהן לא יבינו, לא יקשיבו. אבל את- אני רואה שאת מיוחדת. שאת שונה. אני יודעת שגם אם אני לא אעזור לך ברגע זה, הדברים שאני אומרת יעזרו לך בעתיד"
"אני פשוט מרגישה רקובה מבפנים. אני יודעת שזה לא סוף העולם, אבל.. לא יודעת, לא מרגישה שיש לי עוד סיבה לקום בבוקר. הוא היה הסיבה. הוא היה האור השמש הירח והכוכבים. הוא היה הכל בשבילי. ועכשיו כשהוא כבר לא שלי, עם מה אני נשארת?"
"את נשארת עם חוזקה וכלים להמשך החיים. נכון כרגע את שבורה, אבל בהמשך את תראי כי רק התחזקת ממקרים כאלו, כי את שורדת"
ראיתי שהמסעדה מתחילה להתמלא- "אני מתנצלת אך כעת אני חייבת לחזור לעבודה" אמרתי לה בחיוך קטן.
"ברור ברור" היא מיהרה לומר והתנצלה שוב על שגזלה מזמני.
"ילדתי, אני למדתי שרק אהבה, לא הזמן- מרפאת את הפצעים" היא אמרה בעיניים כנות ועצובות- "אני יודעת שזה לא כל כך מנחם, אבל זאת האמת"
"תודה" אמרתי ואחזתי בידיה הקטנות והעדינות.
הבטתי בה כשהיא יוצאת מהמסעדה והמשכתי לעבוד. חשבתי על הדברים שאמרה לי ושמחתי על כך שהחלטתי לשבת איתה בסופו של דבר.
"דניאל" רוני קראה לי לקראת סוף המשמרת- "האישה שדיברת איתה קודם, השאירה לך איזה פתק
לקחתי את הפתק ופתחתי אותו-

"מתוקה, אני יודעת שאת מרגישה שבורה מבפנים.
אבל זהו דבר חיובי. אני מבטיחה לך.
יש אנשים ששותים, אחרים שמעשנים-
ויש אותנו- את אלה שמתאהבים.
כל אחד והבחירה שלו איך להרוג את עצמו"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

JO ?? עקוב אחר JO
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Coral Goldner
Coral Goldner
וואו! פשוט וואו אחד גדול והמון הערכה ♥
הגב
דווח
JO ??
JO ??
תודה רבה♥
הגב
דווח
Liel Shmuel
Liel Shmuel
וואו זה מדהים! חושבת שכולם יכולים להזדהות עם ההרגשה הזאת ❤️
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
JO ??
עיניים מלאות דמעות ולב מלא חרטה
עיניים מלאות דמעות ולב מלא חרטה
מאת: JO ??
נאנסתי.
נאנסתי.
מאת: JO ??
להיות מזל תאומים
להיות מזל תאומים
מאת: JO ??
את הפצע המדמם שלי
את הפצע המדמם שלי
מאת: JO ??
סיפורים אחרונים
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
דברים שאני שונא אצלך
דברים שאני שונא אצלך
מאת: בועז בן לביא
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
היבל
היבל
מאת: Baver Lali
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D