כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אני צחי, וזה הסיפור שלי.

סיפור שמתחיל לפני כמעט עשרים ושלוש שנים.

אני צחי, והסיפור שלי מתחיל לפני כמעט עשרים ושלוש שנים.
כמעט כל חיי היה לי שיער בלונדיני ארוך, בחלק מהשנים מבחירתי, בהתחלה לא. הוריי לא רצו לספר אותי בילדותי, וזה הוביל לכך שנראיתי כמו ילדה. כן, פשוט כך. הבעיה, שכתור ילד אין לך מודעות עצמית ואתה מקשיב להורים שלך, שכמובן אמרו שהשיער שלי יפה כל כך. הבעיות התחילו בבית הספר. הייתי שונה, הרגשתי שונה – הילדים הפכו אותי לבדיחות הפרטיות שלהם. בואו נגיד שגם הייתי מטר ובמבה, צנום וחלשלוש. הייתי ההזדמנות הקלאסית של כל ילד להיטפל אליי. במשך השנים צחקו עליי בכל היבט אפשרי – על השיער, על הגובה, על עורי הלבן, על המשקפיים, נתנו לי תחושה שאני מוטציה, מכוער, לא שייך. גם מחוץ ללימודים הדבר לא היה שונה, ילדים בגילאים שונים צחקו לי בפנים ברחוב.
אז החלטתי לעשות מעשה. כנגד החלטת הוריי, גזרתי את השיער היפה – לפחות שתהיה סיבה אחת פחות לצחוק. אבל הגורל לא איתי, מבנה השיער שלי נראה כמו מפרצים. אז כעת במקום לצחוק שאני נראה כמו בחורה, צחקו עליי שאני מקריח בגיל 10. התקווה שלי הייתה שבחטיבה תהיה לי הזדמנות להתחיל מחדש, אך גם היא התבדתה. למעשה, זה נעשה גרוע יותר. ההקנטות המילוליות הפכו לפיזיות, הייתי שק החבטות של הכיתה והשכבה בפרט. העלילו עליי דברים, שאני גנב, שקרן ושלל דברים אחרים, דברים שלא עשיתי מעולם. כל שלוש השנים האלו, התחבאתי מאחורי כובע על הראש, התביישתי במי שאני. לא היה לי אפילו חבר אחד לשתף אותו.
עברתי לתיכון אחר, רציתי התחלה חדשה. אך גם שמה הגורל המשיך לרדוף אותי, מידי פעם דאגו להזכיר לי שאני חייזר, לא קשור, לא שייך, מוטציה, נמוך, לבן, קירח וכו'. 5 שנים אחרי שגזרתי את השיער, החלטתי להשיב אותו, כדי שוב להוריד מהם אופציה אחת לצחוק. אז כשהוא ארך, הוא הפך למושא צחוק בחזרה. "אולי נגזור לו את הקוקו?", שמעתי את המשפט הזה לא מעט. ספרתי ימים עד שאסיים את התיכון, וכשהיום הזה הגיע סופסוף, הרגשתי משוחרר.
התגייסתי לצבא, שוב קירח. גם במסגרת הזאת היו לא מעט הצקות והטרדות, אפילו מצד אנשים שאני לא מכיר. מיותר לציין שעד כה גם אף בחורה לא הסתכלה לכיווני, דבר שהוסיף לפגיעה. הרבה מחשבות רצו לי בראש, שאני צריך לשים סוף לחיי, שאני לא שווה דבר, שאף אחד לא ירגיש בחסרוני. אבל לא וויתרתי לעצמי, נלחמתי כנגד כולם, כנגד כל המחשבות.
כיום, אני כמעט שנתיים אחרי השחרור, עם שיער שמגיע עד אמצע הגב כמעט ואוהב אותו כל כך, עושה תואר ראשון, ובעיקר שם פס על העולם. מידי פעם, עוד אנשים צוחקים עליי ברחוב, אבל אני מחייך לעצמי וממשיך ללכת כאילו כלום. עדיין לא מצאתי את האחת שלי, אבל אני בטוח שיגיע היום ואמצא אותה. אני חי בדיוק כפי שאני רוצה לחיות. תקראו לי פריק, מוזר, חייזר, נדוש, באמת שאני אקבל את שלל המחמאות האלו בשמחה, כי כבר לא אכפת לי מכלום, פיתחתי עור של פיל. נכון, נותרתי מצולק מכל השנים עד ליום הזה, אבל בזכות זה הבנתי מי אני ומה אני שווה. אני לא אסיים את חיי בגלל משהו שאמרו עליי, אני לא אייחס חשיבות אם מישהו חושב שאני מכוער, מקריח, לבן, או כל דבר לא מחמיא אחר.
נכון, אני לא בדיוק הדמות הכי יפה שתפגשו בחייכם, אבל אני מרשה לעצמי לומר בלב שלם – אני בנאדם טוב. אני חנון עם משקפיים, אבל אני גם דאגן, אני אכפתי, אני יודע להקשיב, אני עוזר, אני רומנטי, אני כישרוני, ואם אתם לא רוצים שאהיה חלק מחייכם, ההפסד הוא כולו שלכם :-).

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Tsahi Barshevsky עקוב אחר Tsahi
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
cutie pie
cutie pie
זה קשה להזכיר לעצמך שהכל צירוף מקרים. שזה האנשים שהיית איתם שהתנהגו כמו אידיוטים, ועם אנשים אחרים במקומות אחרים היה יכול להיות לגמרי אחרת. אני מזדהה במובן מסוים, גם לי היו צירופי מקרים גרועים במשך הרבה שנים עד שהכרתי אנשים נורמליים. אבל חוסר הבטחון שלי נובע מזה שיש לי חלק בראש שעדיין מאמין שאולי זו אני
הגב
דווח
Yahel Sivan
Yahel Sivan
באמת יישר כח. אני לא יכולה לתאר לעצמי מאיפה מוצאים את הכוחות להמשיך הלאה אחרי כל השנים הללו, אז כנראה שאתה באמת משהו מיוחד. אמנם אני לא מכירה אותך אך יכולה לראות רק מתוכן הטקסט הזה את החוזק שלך. באמת... מעורר השראה.
הגב
דווח
Tsahi Barshevsky
Tsahi Barshevsky
תודה רבה :)
האמת שזה ממש על קצה המזלג ממה שעברתי מאז, והיום כשאני נמצא בתקופה שאני שוב זקוק לשינוי אני מסתכל לאחור ובאמת לא מבין מאיפה היו לי את הכוחות לעשות את זה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
אני רק רוצה +18
אני רק רוצה +18
מאת: READ MY FEELINGS
מושלם
מושלם
מאת: ימית טייב
לילה שאתה לא תזכור ואני לא אשכח
לילה שאתה לא תזכור ואני לא אשכח
מאת: Madi unknown
הראש במזרח, הלב במערב
הראש במזרח, הלב במערב
מאת: L B
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema