כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אני ואיתי-חלק ב'

במבט לאחור-מערכת יחסים מפגרת

עבר הזמן, הגיע החופש הגדול, היינו דבוקים אחד לשני כמו מסטיק, כל היום וכל הזמן ביחד. המגע האינטימי לא איחר לבוא, הקשר בינינו היה כל כך חזק שברגע שהרגשנו שאנחנו רוצים את זה כבר הלכתי אני לרכוש גלולות והוא קונדומים ולהיות מוכנים לרגע שזה באמת ייקרה.

הזמן שוב התחיל לזוז וחזרנו לתקופת הלימודים, כיתה י"א. לא אשקר, התחלתי לקנא לו. הפכנו לחברים לקראת סוף השנה הקודמת ככה שלא היה לי ממי או מה, ופתאום עכשיו את רואה את כל הבנות שיותר יפות ממך ושיותר חכמות ממך בשכבה ואת מרגישה איום. אז כן, התחלתי לקנא, וזה רגש טבעי לחלוטין במיוחד כשאת חושבת שאת לא שווה משהו ושזה נס שמישהו בכלל אוהב אותך ומעוניין בך. אבל לקחתי את זה קצת יותר מידי רחוק, התעצבנתי עליו שמישהי מהכיתה החליטה משום מקום להיות ידידה שלו, לדבר איתו בהפסקות ולדבר איתו בוואצאפ בזמן שהוא איתי. זאת הייתה תקופה ארוכה וקשה של כמה חודשים, לא הצלחתי להאמין לו שהוא אוהב אותי. ועם כמה שהוא ניסה לשכנע לפעמים זה פשוט לא עבד. הייתי בוכה מלא, הייתי כועסת עליו, פשוט בדיכאון.
עם הזמן נמאס לו מהעניין והוא רצה לפרק את החבילה. בכיתי לו כמה שעות וניסיתי לשכנע אותו שאני אשתדל ואשתפר. וזה עבד.

אבל אז היו עוד תקריות. הקנאה שלי רק גברה כשגיליתי שהוא רואה פורנו. יש כאלו שיגידו "מה אכפת לך? שייראה, זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך". אז לא! אני ראיתי את זה ועדיין רואה את זה כסיבה לכך שמישהו לא מסתפק בך, במיוחד שבתקופה הזאת כבר עשינו סקס כמעט כל הזמן. אני זוכרת שכעסתי עליו, נפרדתי ממנו ועפתי לו מהבית בבכי מטורף. לא זוכרת אם הוא הלך אחרי או לא, לא זוכרת גם מתי אבל בסוף דיברנו והוא אמר לי שהוא מפסיק וחזרנו להיות ביחד.

התקריות לא הפסיקו לצוץ, עם כל האהבה שהייתה לנו היו לנו גם ריבים מפגרים, אבל עברנו את השנה הזאת גם והיה בסדר. בחופש הגדול שוב היינו כל הזמן ביחד כאילו כלום מהשנה הזאת לא קרה, האהבה שלנו פרחה, היינו עושים סקס על ימין ועל שמאל והכל היה אחלה וסבבה ונהדר ופרפרים ולבבות באוויר.

כיתה יב, שנה אחרונה ללימודים, שנה קשה שהייתה לי. בנוסף לבגרויות, בנוסף לעבודות, בנוסף לניסיון להרוויח כסף, היה לי על הראש גם פסיכומטרי. והייתי צריכה תמיכה שלא קיבלתי בכל הזמן הזה. הרגשתי תמיד זלזול מאיתי, כאילו אני צריכה לוותר על הפסיכומטרי ולהתפנות אליו כי זה לא חשוב. לא כאילו, בדיוק ככה. אני זוכרת שפעם אחת הייתי גמורה מעייפות באיזה יום אחד שחזרתי מהקורס, שגם ככה היה אחרי שעות בית ספר, והוא התחנן שאני אבוא אליו להיות איתו. אמרתי לו שיבוא אלי אם הוא רוצה כי אני לא באה אליו עכשיו (בערך 10 בלילה) כי אני גמורה. הוא התעצבן ולא בא ואני הלכתי לישון כי הפסד שלו.

תמיד היו תקלים כאלו, במשך כל השנה הזאת היו דיבורים של "אם לא טוב לך אז אתה מוזמן\ת להיפרד ממני" בדרך כלל הוא היה אומר לי את זה. תמיד באתי אליו בגישה של בוא נעבוד על זה, בוא לא נזרוק הכל לפח, אבל זה צריך לבוא מהצד שלך. זה היה בא בהסכמה של בואי נישאר, חצי הסכמה לאני אשתנה ומה שקרה בפועל זה שכלום לא קרה והכל אני לא הייתי בסדר.

איכשהו עברנו גם את זה. וזאת הייתה חתיכת שנה קשה. מיליון ריבים, גיליתי שהוא עדיין רואה פורנו, שהוא נכנס לי לפייסבוק ושלח אפילו קישור לזה למישהו שאני לא מכירה, הייתי אכולת קנאה מהילדה הזאת שהם נהיו ידידים, אבל איכשהו נשארנו ביחד ואהבתי אותו והוא אהב אותי ושרדנו את זה.

הנשף היה מדהים נהננו בו כל כך הרגשנו כמו זוג נורמאלי, שמנו את הריבים בצד ופשוט נהננו כמו פעם. טסנו גם לרודוס לשבוע לבד, טיילנו, הלכנו לים, לבריכה, לאיים, לפארק מים, ישנו, אכלנו, סקס, מה לא? היה מדהים. ועברנו גם את הגיוס שלו. היה לו קשה, אולי עדיין קשה לו, אני לא יודעת. מה שבטוח שהוא לא אהב אז את המערכת הצבאית, שנא כל דבר שקשור לזה שהוא צריך להקשיב לפקודות ממפקדים שגדולים ממנו במקסימום בחצי שנה. תמיד רציתי לשמוע מה קורה איתו, איך הולך לו, אבל הוא נהפך לסגור, היה קשה להוציא ממנו מה הוא עובר. הוא היה חוזר הביתה וישן כל היום. היה לי קשה עם זה אבל לא עזבתי, נישארתי וחיבקתי אותו, גם אם זה שלוש שעות שהוא ישן ואני ערה ומשחקת בפלאפון ובאותו זמן עושה לו נעימי. ככל שהזמן עבר הוא היה גם פחות שולח לי הודעות, פחות מדבר איתי בטלפון, הוא היה חוזר הביתה ולא רצה לעשות כלום חוץ מלשכב במיטה. ניסיתי להבין את הדיכאון, להיות שם בשבילו, הרגשתי שהוא חוסם אותי. אבל לא עזבתי, לא התייאשתי ממנו. ולפעמים הייתי בוכה שהוא מתנהג אלי ככה, והייתי עצובה, והוא היה רואה אותי ככה ולא באמת מבין מה הבעיה שלי. היה מסתכל עלי וממשיך בשלו. ניסיתי לא לכעוס על זה ובמקום זה להוציא מה הוא מרגיש, מה קורה לו בצבא. עד עכשיו אני לא באמת יודעת. גם להורים שלו הוא לא ממש מספר.

עברו כמה חודשים, דצמבר. עדיין אותו מצב, הלך לשבועיים לבסיס. שבוע הראשון היה פתאום כאילו שום דבר לא קרה. מדבר איתי כל יום, שולח לי תמונות שלו, אני שולחת לו שלי. צוחקים מדברים מספרים. שבוע אחרי הכל התהפך. לא עונה לשיחות, לא עונה להודעות, כלום. "אני אדבר איתך שאני אגיע הביתה" "אבל זה עוד יומיים" "בסדר חכי אני אדבר איתך שאני אגיע" "נו מה קרה?" "ביי".
יום שישי, שולחת לו הודעה בבוקר. "עשיתי משהו לא בסדר" "למה מה קרה?" "ניפגש נדבר" "בגדת בי?" "לא! אני אספר לך כשניפגש".
נפגשים. "אתה הולך להיפרד ממני נכון?". הוא מסתכל עלי במבט מצטער, ואני? מתחילה לבכות לו. לא מפסיקה, רק בוכה. עשר דקות, חצי שעה, שעה, שעה וחצי. בוכה ולא מבינה. "מה עשיתי משהו? מה אני לא בסדר?" "לא זה לא את, את בסדר" "אז מה למה זה מגיע לי?". אין תשובה ממש לעניין. מנסה להסביר לי שזה כבר לא מתאים והוא וושב על זה בשבוע האחרון, משנה גירסה לחודש האחרון, משנה גירסה לחצי שנה האחרונה. "אז למה לא ניפרדת ממני כבר למה משכת את זה?", ושוב משנה גירסה שזאת מחשבה של החודש האחרון. באמת לא הצלחתי להבין מה הלך לו בראש. בסופו של דבר הבנתי שזה נגמר. הפסקתי לבכות, התחלתי לצחוק קצת כדי להעביר את הכאב, הלכנו לתחנת דלק בשכונה ואכלנו קליק ואמרנו שנישאר ידידים.

זה החלק הטוב של מערכת היחסים הזאת. עכשיו מתחיל החלק הרע. הוא מתחיל בזה ששבוע אחרי אני שולחת לו הודעה, מתעניינת מה קורה איתו, איך בצבא, ראיתי תמונה שלך בפזמ שסיימת וזה. מדברים איזה רבע שעה סבבה. שבועיים רגיעה. שוב שולחת לו הודעה מתעניינת, מדברים חמש דקות וזהו. אחרי שבוע לא מבינה מה הולך, אם ידידים אז תתעניין בי גם. שואלת אותו אם הוא הכלל מעוניין שנישאר ידידים, לא ענה לי תשובה חד משמעית אז החלטתי ביני לבין עצמי לא לשלוח הודעות יותר. שלושה שבועות אחרי, שבוע לפני הגיוס שלי, שומעת איכשהו שהוא יוצא לקורס חובשים, בדיוק בשבוע שאני מתגייסת. התעצבנתי עליו, איך זה שאני צריכה לשמוע דבר כזה ממישהו אחר, למה לא ממנו? הרי הוא ידע שזה מה שאני הולכת לעשות ובדיוק את התאריך. מבחינתי מגיעה לי הזדמנות לעכל, שנדע איך לסדר את היחסין בינינו בזמן הזה שנצטרך לראות אחד את השני הרבה. קצת כעסתי עליו בשיחה בוואצאפ אבל השלמתי עם זה בסוף. אחרי כמה ימים התחילה חנו עוד שיחה, לא זוכרת איך לא זוכרת על מה, היא הובילה לזה שהוא שלח לי את ההודעה "חשבתי לחזור אלייך אבל לא בטוח (סמיילי קורץ)". אני חושבת שכל אחד ואחת שהיה מקבל הודעה כזאת היה מתעצבן. פה הבנתי שהבחור לא בשבילי, פשוט הוריד לי את כל האהבה שעוד איכשהו הייתה לי אליו. ניתקתי קשר איתו.

לאחר זמן מה חברה הכי טובה שלי סיפרה לי שהיא שמעה מאותה ידידה שקינאתי לה שאיתי סיפר לה שהוא כל כך נואש לחברה (או לסקס, במילים שלא נאמרו) ורק בגלל זה הוא שלח לי הודעה.
הכעס שלי אליו עדיין עצום. לא יכולה לתאר אפילו כמה אני עצבנית על זה שהוא חשב בכלל להתנהג אליי ככה.
לפעמים הוא עולה לי בראש, חצי שנה אחרי שנפרדנו עדיין הוא עולה לי בראש. אני נזכרת בתקופות הטובות שלנו בהתחלה, שהיינו קטנים וחמודים ותמימים וביישנים, ואז נזכרת שהוא סתם עשה לי רע, שעם הזמן נהייתי בשבילו בובה שאפשר לשחק בה.

עכשיו זה רגע כזה שאני נזכרת בו, קשה לי אז אני מתגעגעת לרגעים טובים שהיו לי. וכן, הרבה רגעים היו איתו, אבל גם הרבה לא היו טובים.
ואני חושבת שאני מוכנה למישהו שכן יעשה לי טוב, ושהרגעים איתו יהיו רק טובים, שאני לא אצטרך להיזכר במערכת יחסים שלי עם איתי ולחשוב כמה מפגרת הייתי. כי מגיע לי מישהו טוב... ניראלי.

אז מה אפשר להגיד, הכל התחיל מתמימות ונגמר בסקס.
מקווה שלפחות הצלחתי ללמוד ממנה משהו, לגבי עצמי ולגבי מערכות יחסים עתידיות שיהיו לי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

עדי . עקוב אחר עדי
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
סיפורים אחרונים
הכלה מצנעא-1
הכלה מצנעא-1
מאת: אביטל סיאנע
תפסיקי להתאהב בדפוקים, כוסעמק.
תפסיקי להתאהב בדפוקים, כוסעמק.
מאת: Adam Kahlon
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
הלהב המשולשת
הלהב המשולשת
מאת: Vena Cat
המדורגים ביותר
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .