כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אני ואיתי-חלק א'

במבט לאחור-מערכת יחסים מפגרת

הכל התחיל כשהיינו תמימים ונגמר בסקס.

אף פעם לא היה לי חבר. אפילו לא חבר, ידיד. לא היה לי מישהו מהמין השני לדבר איתו, לצחוק איתו, לצאת איתו ועם עוד חבר'ה בשישי בערב ולשבת על ספסל ולשמוע מוזיקה. זה לא הלך לי עם בנים כי אין מה לעשות, יש בנות שלא יודעות להתחיל שיחה עם בנים, לא משנה הסיטואציה. הביישנות וחוסר הביטחון גברו עלי. תמיד חשבתי שאחרי זה יחשבו עלי דברים ויצחקו עלי וכל דבר רע שעולה לכם בראש, אז העדפתי לשתוק בסביבת בנים.
בכיתה י' הגעתי לעיר חדשה, בית ספר חדש, סביבה חדשה, אבל אותה האישיות. זאת מי שאני ואני סבבה עם זה.
אני זוכרת שבשבוע הראשון גיליתי על כמה ילדים שהיו בכיתה שלי שגרו בסביבתי, אז איזה יום הלכנו ביחד. היינו ארבעה. צחקנו, דיברנו, היה נחמד. באותה הדרך הלך עוד ילד, איתי, שגם היה איתנו בכיתה. פתאום יצאה ממני אישיות אחרת, הביישנות נעלמה הרגשתי בנוח, וזה מוזר כי לא הכרתי אותו בכלל וזאת הפעם הראשונה שדיברתי איתו. אני זוכרת שהוא סיקרן אותי ממש. התחלתי לדבר איתו, לשאול איפה הוא גר, הוא חצי התעלם והתחיל ללכת מהר, עקף אותנו. לא הבנתי מה הקטע שלו. חשבתי שאולי לא הייתי בסדר.
המשכנו ללכת וראיתי אותו מרחוק הולך בדרך אחרת, משהו בו אמר לי ללכת אחריו. נפרדתי לשלום מכולם בתירוץ שזאת הדרך שאני מכירה ואני מעדיפה ללכת בה בינתיים, כשבאמת זה היה בשביל לראות לאן הוא הולך. הלכתי כמעט עד הבית שלו, הייתי ממש קרובה אליו, ואז השתפנתי. הביישנות חזרה וחוסר הביטחון גם ורצתי פשוט הביתה.

אמצע נובמבר, סוף היום אחרי שיעור היסטוריה, כרגיל לוקח לי שנה לסדר את הדברים שלי אז נישארתי בכיתה כמעט אחרונה. גם איתי. הוא עבר לידי ושמעתי אותו אומר לי משהו. חשבתי שלא שמעתי נכון אז שאלתי שוב. ושוב. ושוב. כנראה לא האמנתי למה ששמעתי. "אני אוהב אותך" פתאום הוא אמר בקול ברור. אז כן שמעתי נכון. אבל מה הקשר עכשיו? אני לא מכירה אותך. "אוקיי.. אז?" שאלתי. באמת לא ידעתי איך להגיב לזה. מפה לשם לא זוכרת איך הלכנו באותו היום ביחד הביתה, בדרך יפה כזאת, פסטורלית, רק שנינו.
זה התחיל להיות מנהג יומיומי, לחזור ביחד מבית ספר בדרך הזאת ואז להתפצל כל אחד לדרכו. אבל בשעות בית הספר לא דיברנו, לא היה בינינו קשר, רק בהליכה הביתה נפתחנו אחד לשניה. מניחה שהתביישנו להתנהג כחברים טובים בפומבי.
אני זוכרת איזה מישהו שהיה מצטרף אלינו לחמש דקות לפעמים והיה מושך אותי ואומר לי שהוא ממש מוזר ושאני לא אלך איתו. זה לא עניין אותי כי איתי היה חבר טוב שלי, אז נשארתי וחיכיתי לו.

ואז היה משבר. הוא צחק על משהו שלא היה לרוחי, במיוחד שזה קשור אלי באופן אישי, באחת הפעמים שהלכנו ביחד. כעסתי עליו מאוד, התחלתי לבכות, ופשוט הלכתי במהירות. לא דיברנו איזה חודש, למרות שהוא ניסה התעלמתי. הייתה חשובה לי ההתנצלות ולא הרגשתי שקיבלתי אותה. אבל העיק לי לא להיות בקשר איתו. איזה פעם אחת הוא ניסה להתחיל איתי ועם חברה שלי שיחה, הוא ניסה להצחיק אותי, וזה הצליח. לא הצלחתי מאז להפסיק להתעלם ממנו והקשר שלנו חזר.

הקשר התהדק. מחברים טובים שהולכים ביחד זה הפך לשיחות של שעות בפייסבוק במשך כל יום. ביום העצמאות יצאתי עם חברות, הן הלכו ב-12 והצטרפתי לחברות אחרות ודידים שלהן. השעה הייתה 2 ומשהו. במשך כל הערב היו לי כמה שיחות סמס עם איתי. ידעתי שהוא עדיין נמצא בפארק וביקשתי שילווה אותי הביתה. במקום לקחת אוטובוס החלטנו ללכת ברגל. ההליכה הייתה ארוכה, אבל היא לקחה הרבה זמן בעיקר כי כל הדרך הלכנו לאט, צחקנו, ישבנו כמעט כל 5 דקות ודיברנו. הרגשתי איתו בנוח, שמתי עליו ראש כי הייתי עייפה, קפצתי עליו שיעשה לי שק קמח. הבנתי שאני מאוהבת בו, אבל המשכתי להגיד לעצמי שאנחנו רק חברים ולא ייצא מזה משהו. שנפרדנו כל אחד לביתו התחבקנו, חיבוק ארוך כזה, חזק.

עם הזמן זה הפך למפגשים בגינה שקרובה לבתים של שנינו, וגם לבוא אלי הביתה ולהכין שיעורים מידי פעם. אני זוכרת שבהתחלה שנפגשנו מעבר לשעות בית הספר אלו היו מפגשים קצרים. שעה אולי. המצאתי תירוצים לחזור, פתאום קצת התביישתי. גם הייתי נורא רחוקה ממנו פיזית. אבל משהו בקשר הזה לא יכל לעצור אותי יותר. הייתי כבר מאוהבת בו מעל הראש, אז נשארתי יותר זמן, והתקרבנו. היינו משלבים ידיים כמו זוג, הוא היה לפעמים מרים אותי כמו נסיכה או משהו כזה, היינו יכולים לשבת בשקט חצי שעה אפילו שאני מניחה עליו את הראש והוא מחבק אותי ומלטף אותי.

פעם אחת הייתה לנו שיחה. הוא סיפר לי ששנה לפני כן הייתה לו ידידה שאהבה אותו והוא לא אותה וזה הרס להם את כל החברות. כמעט התפרקתי מולו. מי אני שיהיה לי סיכוי אחרי שכבר קרה לו סיפור כזה? רבע שעה אחרי אמרתי לו שההורים שלי צריכים אותי והלכתי הביתה ובכיתי. לא נפגשתי איתו כמה ימים בגלל זה, הייתי שבורה. הוא שלח לי הודעות אם אני כועסת עליו ובגלל זה אני לא נפגשת איתו. לא רציתי שהוא ייפגע ממני אז הסכמתי להיפגש איתו, רק קצת.
"אני אוהב אותך" "מה?" "עדי אני אוהב אותך"
"באמת?" "כן"
"באמת?" "כן"
"באמת?" "כן"
דיאלוג כזה במשך 3 דקות לפחות. הראש שלי היה עליו במשך כל הזמן הזה. החלטתי להרים אותו ולהסתכל עליו, לראות שזה אמיתי העניין. הוא הסתכל עלי במבט עצוב. מרוב הבירורים האלו סחטתי אותו. הוא אמר משהו בסגנון שאני לא אוהבת אותו. זה מה שהצלחת להבין ממני? תפסתי אומץ ואמרתי לו "אני אוהבת אותך". כל כך התביישתי, הרגשתי שאני אדומה כמו עגבניה. גם הוא היה ביישן כזה. אחרי 10 דקות נפרדנו לשלום, ככל הנראה כזוג, עם חיבוק ענק וצעקה שהוא אוהב אותי. אני זוכרת שרצתי הביתה ואמרתי לאמא שלי "אמא הוא אמר שהוא אוהב אותי!". התלהבתי ממש, הייתי כמעט בת 16, לא פלא.

ביום שאחרי נפגשנו שוב, קצת יותר זמן, שמחים ומאוהבים. כשנפרדנו לשלום רציתי להראות לו שאני אוהבת אותו, נישקתי אותו בלחי ורצתי הביתה.
ביום למחרת שוב נפגשנו. ישבתי לו על הברכיים, מדברים, צוחקים. פתאום הוא התקרב אלי עם שפתיים משורבבות, עיניים עצומות. הבנתי לאן זה מוביל. זה היה כל כך מהר ועם זאת ממש איטי. השפתיים שלנו נפגשו לשלוש שניות ועצרתי אותו. "אני לא יודעת להתנשק", אמרתי לו בשיא התמימות. "גם אני לא, זאת הנשיקה הראשונה שלי". אז זרמנו. וזה הלך די בסדר. כל כך בסדר שעלינו אלי הביתה, הלכנו לחדר שלי, סגרנו את הדלת והתנשקנו איזה רבע שעה על המיטה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

עדי . עקוב אחר עדי
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
עדי .
אני ואיתי-חלק ב'
אני ואיתי-חלק ב'
מאת: עדי .
אתה חמוד
אתה חמוד
מאת: עדי .
לא ביקשתי הרבה, רק אהבה
לא ביקשתי הרבה, רק אהבה
מאת: עדי .
ההוא שפגשתי לפני חודש
ההוא שפגשתי לפני חודש
מאת: עדי .
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D