כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

עד שיפרחו הפרחים

''ואולי הכל בסך הכל הזיות של הכותב המעורר, שרק רצה להרשים בחורה מדהימה...''

*כל מה שכתבתי פה אפשר לשנות, לא הכל מדויק, את האמת זה בכלל לא תלוי בי, זה תלוי בה.
הכרתי ספק ילדה-ספק אשה אבל היא מדהימה.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהיה לי חשק כל כך גדול כל הזמן להסתכל למישהי בעניים, משימה לא פשוטה ומהפנטת, וכל כך מסקרנת.
תוך כדי השיחה מחשבות רצות בראש, וכשאתה מסתכל עמוק בעניים אתה רואה לא רק את הבן אדם אלה גם את נשמתו.
הסתכלתי עמוק לתוך עיניה, וזה מה שראיתי:

אני בחיים לא התוודה, אני לא אגיד את זה בקול רם, במיוחד לא לו, במיוחד לא בפנים.
אני אלחם על זה עד הסוף, לא ארים ידיים, ארבע שנים לא יתבזבזו סתם, לפחות לא בינתיים.
''אולי זה לא זה'' אמרתי לעצמי כבר מזמן, לא זוכרת איך ולא זוכרת מתי.
לא בקול רם, אף אחד לא שמע, חשבתי שזה לא יצא ממני לעולם .
הזמן עבר והרעיון הפשוט הזה שבכלל לא נאמר בקול רם, תפס שורשים, הלך וגדל.
זה לא קרה ביום ולא ביומיים, "אהבה" היא סתם מילה, נזילה כמו מים,
כשהיא קפואה היא יציבה, אבל קרה ולא נעימה. כשהיא נוזלת היא חמה אבל קשה לאסוף את כולה, אוי כשהיא מתאדה, היא עדין אי שם בחלקיקים קטנים וקטנטנים, מפוזרים מעלינו באוויר.
בואו נחזור אליו, מה איתו?
האם יהיה לי את האומץ לעזוב הכל?
לאן אלך? מה אעשה? הרי כל עולמי מתרכז רק סביבו.
אבל מה איתי? מה אני באמת רוצה? האם תמיד אהיה תלויה?
תלויה בו, או בגברים בכלל? תלויה באוויר בין קריירה למשפחה? תלויה בחום ואהבה?
האם זה טוב, האם זה רע להיות תלויה? במה עוד אני תלויה אני תוהה...
אבל פעם .. פעם הייתי יותר סגורה, לא עניתי להודעות של אחרים, זה לא עניין אותי בכלל.
אבל הרעיון השתלט לאט לאט, היום אני כבר רוצה להרגיש יותר חופשיה.
אני רואה את עצמי לבד, או עם גבר אחר או אולי יותר מאחד.
אני רוצה לחוות דברים, לחקור את העולם, נו באמת! חיים רק פעם אחת!
האם זה כל מה שמגיע לי? האם זה כל מה שאני רוצה? מנסה להיזכר מה היו החלומות שלי כשהייתי קטנה.
כשהתחלו לצאת הייתי קטנה, אז הינו דומים, והיו לנו תחביבים משותפים... אוי אני כזאת תמימה!
אבל כשאנשים מתבגרים, לפעמים הדרכים מתפצלות, אולי זה לא קשור לאהבה? הרי עדין כל לילה אני חוזרת אליו למיטה.
אוף! אני לא יודעת מה אעשה, נראה לי פשוט אתן לרעיון הזה לפרוח עוד קצת.
כמו צמח בגן, ארסני אך מדהים אתן לו לצמוח, אשקה אותו, אטפל בו, ארחיק תפלים עד שיפרחו הפרחים.

היום אני רואה אותה שוב, הבאתי לה בדיוק את הדף שאתם קוראים עכשיו, מילה במילה אני מבטיח וזה מה שקרה:

היא סיימה לקרוא עד הסוף, עיניה המדהימות הפסיקו לקפוץ, היא הרימה את הראש מהדף, הסתכלה עלי במבט קצת עצוב וקצת מטורף.
היא חייכה חיוך קטן, קצת מחמיא וקצת מטופש.
התנשקנו- הזמן כאילו נעצר, היא, אני והדף שהיא עכשיו עדין קוראת ושום דבר אחר כבר לא קיים. אבל זהו רק דף ועליו מילים, פיסת נייר עם אותיות וסמלים, עם מסרים סמויים ולא סמויים, נתון לפרשנות שונה, והיא עוד שניה תצטרך לקבוע מה היא עושה.
מגשימה את מה שכתוב? או שבעצם אולי אין שום ''רעיון'' ושום ''צמח'' לא גדל, והכל בסך הכל הזיות של הכותב המעורר, שרק רצה להרשים בחורה מדהימה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Victor Sinev עקוב אחר Victor
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
נייס:)
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Victor Sinev
אני משתדל לא לשפוט אנשים
אני משתדל לא לשפוט אנשים
מאת: Victor Sinev
הצלתי אותה או חיסלתי אותה, אני לא מבין.
הצלתי אותה או חיסלתי אותה, אני לא מבין.
מאת: Victor Sinev
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz