כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

איך יכולת לתת לזה להיות כזה טכני?

אחרי הכל נהגת כמוהם. כל כך רציתי שזה יהיה שונה, האמנתי שאתה מיוחד.

במשך 18 שנים הבטחתי לעצמי שאני אעשה את זה עם מישהו מיוחד. מישהו שאני אוהב, מישהו שיאהב אותי, מישהו שאני אוכל להיות איתו פשוט אני. חיפשתי מישהו שיוציא את אותי מתוך עצמי.
עברו הרבה מים בנהר לאורך תקופת ההתבגרות שלי. עשיתי הרבה שטויות, הגעתי ללהיות קרובה למצב הזה הרבה מאוד פעמים. יותר מידי פעמים. אתה לא יודע את זה כי לא היית שם בתקופות האלה בחיים שלי, אבל תאמין לי שהיו מצבים שהיו כל כך קרובים ואמרתי לעצמי לא. את זה את לא נותנת, את שומרת את זה לבן אדם שתרצי להיזכר בו בחיוך כשתחשבי על זה. את לא נותנת לזה להיות חוויה שלילית. איכשהו בתוכי ידעתי בתת מודע שאם אתן את זה למישהו שהוא לא אתה, החוויה תהיה שלילית לצמיתות, אפילו שלא הסתכלתי על זה כך בזמנו.

ואז אתה הגעת. והכל קרה כל כך מהר, מבחינת הרגשות, החיבור היה מיידי, אתה יודע כבר מה אני חושבת על הקשר הזה. זה מדהים איך מוצאים כזה חיבור עם בן אדם שלא צריך לכסות את עצמך במסכות של "איך תצטיירי" ו"מה הוא יחשוב" ו"האם אני טובה והאם אני יפה והאם אני איכותית."
מצאתי את המישהו שמוציא את אותי מתוך עצמי וזה אתה.
אתה הגעת ואני נתתי לך את זה. אני לא מתחרטת, חס וחלילה, מהסיבה הפשוטה שאני זאת שרצתה. אני באמת נהנתי. באמת רציתי לתת לך חיבוק אחר כך, לא נגעלתי מעצמי.

אבל אני כל כך רציתי שתהיה רגיש. אתה נכנסת, וגמרת, וחיבקת, וזהו.
איך לא שאלת מה גרם לי להסכים?
איך לא סיפרת איך היה לך? או איך זה לעשות את זה עם מישהי שאתה אוהב?
איך אנחנו נמצאים ביחד סופ"ש שלם ואין אף תקשורת על הדבר הזה שקרה בנינו שבשבילי הוא משהו ראשוני לגמרי?

אתה תהיה זה שאני אזכור כאחד הזה. אתה תהיה זה שגם בעוד חמישים שנה אגיד "הוא היה הראשון שלי אחרי כל מה שעברתי הוא היה הראשון שלי!"
אז איך זה שלא חיבקת אותי חזק ואמרת לי שאתה אוהב אותי? ואיך זה שלא ליטפת אותי אחר כך ואמרת לי שהיה לך כיף? שזה שונה כשאוהבים? ואיך לא שאלת למה פתאום רציתי?
איך המשכת בשגרה?
איך לא ייחסת לזה חשיבות?
איך לא הבנת שאני מייחסת לזה חשיבות?

בקטע המיני אני ממש לא מתחרטת או מצטערת, זה היה קורה איתך. אתה הראשון שלי. אתה החבר שאני אוהבת.
בקטע הרגשי פגעת בי עמוק. כי אני כל כך רציתי משהו שונה מכל מה שהכרתי עד כה.
ואמנם זה אתה, הבחור שמוציא אותי מתוך עצמי, אבל אחרי הכל נהגת כמוהם,
נכנסת ויצאת, לא דיברת, לא שאלת, לא אהבת.

ואם אהבת לא הראת.
לא הראת לי לרגע אחד.

והעול הזה כמו מעמסה חונק.. איך יכולת לתת לזה להיות כזה טכני.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שירה כהן עקוב אחר שירה
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
M.C
M.C
אני לא יודעת אם זה על סמך חוויה אישית אמיתית..אבל
מתישהו זה יכאב פחות. את תפסיקי להיצבט בכל יום ויישאר הזכרון* שהוא פגע בך.. קל יותר לחיות עם זה.
מאחלת לך שמעתה תתקלי בגברים הכי רגישים מכבדים ואוהבים בעולם.
הגב
דווח
רוני
ממש עצוב! ):
הגב
דווח
Mika Kozo
Mika Kozo
מרגש ואפילו מעורר השראה ! כל הכבוד !!
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
הירח משקר
הירח משקר
מאת: ג׳ייה הרועה
הילד ההוא
הילד ההוא
מאת: Johnny Walker
ההתנגשות הסופית חלק 21
ההתנגשות הסופית חלק 21
מאת: Miss D
ליבי - פרק 17
ליבי - פרק 17
מאת: כותבת אנונימית
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan