המקום שלך לכתוב

אתה צריך להבין שאני לא אריזה יפה מבחוץ וחסרת רגש מבפנים, ונכון שלפעמים ככה זה נראה, זה פשוט כי למדתי שציוניות היא שכבת הגנה מעולה.
מבחוץ אני נראית כמו אריזה ורודה ושמחה, אבל לא הכל אצלי ורוד וחשוב שתדע, שמתחת לחיוך שהחמאת לו לפני דקה, יש איזו צלקת אחת גדולה. הצלקת הזו היא לא רק כמו בן זוג לשעבר שלא מרפה, אלא שהיא הרבה יותר עמוקה.
אם תתנהג כמו ילד חסר זהירות ותנער את האריזה חזק מידי - אתה תשמע רעש, אז תצטרך לדעת שאת האריזה שלי לא מנערים חזק מידי, כי זה מכאיב, וגם כשכואב מדביקים חתיכה חתיכה חזרה, ואת החורים שיש בין הסדקים ממלאים בהמון באהבה.

אל תדאג, אתה לא תצטרך לספר לי רק על עצמך מבלי לשמוע בחזרה, ואם תהיה מספיק כן איתי, תוכל לשמוע את כל הסיפורים הכי מצחיקים, שמחים, עצובים והזויים שהיו לי. אני מבטיחה לך שאתה תהיה הראשון והיחיד שידע.

אם כבר הספקת להבין במי מדובר, אתה בטח יודע שלמרות כל צלקת קטנה או גדולה, תמיד יהיה חיוך עם שתי נקודות ליד, והרבה צחוק מתגלגל. אז תדע שאם תצחיק אותי, אני לא אוכל לעצור את עצמי מלהתאהב בך.

דקה לפני שאני מתאהבת עוד קצת בך, אני צריכה לדעת שאני יכולה לסמוך עלייך, ובמקום שתחטט לי בטלפון או אני לך, אני מעדיפה לילות מלאים בחברים, סרטים מפגרים, ג'אנק פוד, בירה ויין זול.

בוא נדבר קצת במושגים של אהבה, כי אם הגענו עד לכאן, כנראה שיש על מה.
אם הצלחת להוריד כמעט את כל האריזה מבלי לקרוע אותה, כנראה שגם האדישות שבי כשאתה מחבק אותי או מחמיא לי נעלמה, ואני התאהבתי הרבה יותר מקצת בך.

אנחנו עדיין לא מכירים, אבל אם תגיע, בבקשה תחכה לי עד שאוכל להרשות לעצמי להתאהב שוב קצת קצת בחזרה.