

סמל מין.
״מצוייר לי על המצח סמל מין?״ שאלתי בעצבים, תוהה עם עצמי במחשבות למה אף פעם לא לוקחים אותי רציני.
לא מזמן הכרתי מישהו, התחלנו קשר, ממש סבבה, חמוד דווקא.
לפחות ככה חשבתי, עד אתמול בלילה.
זה היה מתחת לבית, כשהוא אסף אותי, בשעה 23:00 בדיוק. או שבעצם אולי ב23:20, כי קצת איחרתי, איחור אופנתי... , זה היה אמור להיות כמו עוד דייט רומנטי רגיל.
אבל הכל השתנה ברגע שהוא העז.
הוא נגע בי במקומות שהוא יודע שאני לעולם לא אסכים.
אני לא פה ללילה. אמרתי לו את זה שהכרנו.
״מה אתה עושה? אתה יודע שאני לא כזאת!״ אמרתי.
״נו מה את ילדה? מאמי, את יודעת שזה מאהבה.״ אמר, ושלף את ארנקו מהכיס.

הוא השאיר אותי המומה, שראיתי שמהארנק הוא הוציא קונדום.
״מצוייר לי על המצח סמל מין?״ שאלתי בעצבים, תוהה עם עצמי במחשבות למה אף פעם לא לוקחים אותי רציני.
למה תמיד אני צריכה לסבול את כל זה? הרי אני לא מתלבשת חשוף כלכך. אולי רק ליציאות מיוחדות. ולמרות שאני רזה, לא מסוגלת. אפילו לא שורט. ואני לא משדרת מין. אז למה?
הוא שתק.
ולמען האמת,
הוא ממש הזכיר לי מישהו שהכרתי פעם.
אפילו יותר מאחד.
והוא בטח גם יזכיר לי עוד מישהו שאכיר בעתיד.
כי בסופו של דבר כולם לוקחים אותי ככה, לא כקשר רציני.
לא מחפשים מחוייבות, ובעיקר לא איתי.
אולי בעצם כזאת אני, ואני לא יודעת.
אולי יתגלה לי ביום מן הימים,
שבאמת מצוייר לי על המצח שאני כזאת, ״סמל מין״.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

