כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

תאומות

אני הייתי נורמלית והיא...

כל החיים התייחסו אליה יותר ולא הבנתי מה יותר חשוב בה ממני.
היא תמיד הייתה מקבלת בקבוק ראשונה ואני שנייה, חשבתי שזה לפי ימים אבל זה היה כל שנים עד שגדלנו. אימא הייתה בודקת את המחברת שלה ואיך היא השתפרה ואת שלי היא מעולם לא פתחה. יכול להיות שעליי היא סומכת? היא תמיד עזרה לה לאכול ואילו אני, קיבלתי מזלג ונאלצתי להסתדר בעצמי. אבא היה מגיע רק בערב אחרי שכבר אנחנו במיטה ישנות.
ברחוב תמיד אימא הייתה מחזיקה לה את היד ולי לפעמים כשהייתי רוצה.
תמיד שהיינו הולכים לדודים הם היו אומרים עליה "איזו חמודה" ואילו אני, נדחקתי לפינה.
ואז הבנתי. הבנתי שאני נורמלית והיא עם פיגור שכלי קל.
דבר אחד לא הצלחתי להבין, איך אנחנו אחיות תאומות וכל-כך שונות?
אחרי שגדלנו והבנתי, כעסתי עליה נורא. היא לקחה לי את כל התהילה.
כולם אהבו אותה יותר ממני ולפעמים חשבתי כמה חבל שאני לא כמוה!
ואז הבנתי.
הבנתי שיש לה בעיה והיא צריכה אותי, את התאומה הנורמלית.
היינו כבר גדולות, עולות בשנה הבאה לכיתה י'. הכרתי לה את כל החברות שלי כי היא למדה בבית ספר אחר. אחרי שאימא הייתה לוקחת אותה, הן היו אומרות שהיא מוזרה ואני צעקתי "תהיו בשקט! היא נורמלית!" למרות שבתוך תוכי אני יודעת שהיא קצת שונה.
חזרתי הביתה והיא קצת בכתה, לפעמים לא הייתי מצליחה להבין מה היא אומרת אבל בכל זאת הקשבתי ואז הבנתי שהיא בוכה בגלל חברות שלי. אמרתי לה שהיא לא צריכה להתייחס ושמבחינתי היא אחותי התאומה ואז היא לחשה "אבל לי יש פיגור שכלי קל" חייכתי וחיבקתי.
אמרתי לה שמחר נעשה יום כיף שתינו והיא חייכה.
הלכנו לטייל ואכלנו גלידה, היא אמרה לי שהיא כל-כך שמחה שאני הנורמלית, עצרתי את רצף ההליכה ואמרתי "למה?" היא חייכה ואמרה "כי את הכי חשובה לי בעולם" זלגה לי דמעה ומחיתי במהרה, היא לא הייתה אוהבת שאני בוכה.
שאלתי אותה מה החלום שלה והיא אמרה שהיא רוצה להיות ציירת אבל היא לא יכולה. שאלתי אותה למה והיא אמרה שהיא צריכה ללמוד כל-כך הרבה ואין לה זמן להנאות.
חזרנו מהיום כיף הביתה ונשכבנו כל אחת במיטתה. לחשתי לה "היה לי כיף" והיא חייכה.
קמנו בבוקר וכל אחת הלכה לבית הספר שלה.
כשהגעתי לבית הספר הייתי קצת עצובה, אולי בגלל השיחה שלי איתה.
בסוף היום הגעתי הביתה וראיתי את אימא בוכה, היא אמרה שאחותי התאומה נדרסה.
לא בכיתי והדחקתי את הבשורה.
אחרי כמה שנים הלכתי ללמוד ציור, כדי להגשים את מה שאחותי רצתה. הגשמתי אותה דרכי.
אחרי כמה שנים הצלחתי להבין למה היא רצתה ללמוד ציור.
בציורים אי אפשר לשפוט אנשים, כי כולם נראים אותו דבר.
אז ציירתי אותך אחותי,
בציור שלי היית נורמלית.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

האחת והיחידה .. עקוב אחר האחת והיחידה
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
C Y
C Y
פשוט מקסימה, צימררת אותי..
הגב
דווח
Mor Oved
Mor Oved
ואוו....
הגב
דווח
סתיו
מרגש.. גרמת לי לבכות
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
האחת והיחידה ..
הגשם ניקה את החטאים.
הגשם ניקה את החטאים.
מאת: האחת והיחידה ..
המון צבעים
המון צבעים
מאת: האחת והיחידה ..
חורים של אהבה
חורים של אהבה
מאת: האחת והיחידה ..
הרגש שנאה
הרגש שנאה
מאת: האחת והיחידה ..
ילדים
המלאכים שלי
המלאכים שלי
מאת: Shira Mualem
רווקה + 1
רווקה + 1
מאת: Adam gustavo Zyl
״מלכודת ברשת״
״מלכודת ברשת״
מאת: דוד חגולי
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D