
קשה להיות "חתיך"
ועד עכשיו לא מצליח לי

ואוווו איך השתנית!
אבל לא רציתי לשמוע את המילים האלה,
אחרי תקופה קשה התחלתי להרזות מהר והחלטתי ללכת לחדר כושר.
תקופה מאוד נדירה שבנות זה היה הקטע שלהן כל החתיכים עם הקוביות חזה מנופח הקווים האלה מתחת לקוביות, זה היה קטע שמשך כל אחת.
לא רציתי להיכנס לקטע אבל כן רציתי להיראות כמו כולם,
כמו בני דודים שלי כמו כמה חברים שלי והתאמנתי.
בשביל עצמי בשביל המראה שלי שנתן לי בטחון עצמי,
ואז התחלתי להבין שהמראה הזה נותן יחס שונה אלי מאשר המראה הישן של 86 קילו לילד בכיתה ה',
הרגשתי טוב הרגשתי מקובל לפחות בגבול המסויים הזה.
התבגרתי והבנתי שזה לא גאווה בשבילי,
קוביות? פעם זה היה מגניב עכשיו זה לא מעניין לא מזיז וגם לא יפה,
אולי לחלק כן אבל בישבילי לא.
בסך הכל רציתי להיות כמו כולם
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!