כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ועכשיו שכשכבר אין למי להתקשר.. אין את מי להעיר... אין אין פשוט אין את ההוא שיעלה לי חיוך על הבוקר ויעשה לי אותו ליום מואר..

הייתי נותנת הכל רק בשביל לפגוש אותך סתם ככה במקרה ברחוב..

וזה נהיה מין הרגל כזה... שכל בוקר אני קמה יותר מוקדם מהרגיל רק כדיי להעיר אותך לעבודה..
בשבילי זה לא עוד סתם שיחה שאני מתקשרת להעיר אותך, אלא לשמוע אותך אומר לי בוקר טוב יפה שיהיה לנו יום טוב.... אני רק שומעת את זה וכולי מחייכת אתה מעיר לי את היום ואת הלב שלי.
ועכשיו שכשכבר אין למי להתקשר.. אין את מי להעיר... אין אין פשוט אין את ההוא שיעלה לי חיוך על הבוקר ויעשה לי אותו ליום מואר..
אויי כמה שזה חסר לי חיים שלי אתה לא מתאר לך בכלל הייתי נותנת הכל רק בשביל לפגוש אותך סתם ככה במקרה ברחוב..... הלב שלי כבר לא יהיה יציב מרוב שהוא ידפוק...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רוי חיים עקוב אחר רוי
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה