כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

״אונס ריגשי״

אז אולי זה בעצם אומר שנאנסתי? אני שכבתי רק עם נתי, אבל אני מרגישה כאילו עברתי אונס חברתי, או שאולי יהיה יותר מדוייק לומר, אונס קבוצתי? אני יודעת שאונס הוא בדרך כלל האקט הפיזי, אבל יש גם אונס ריגשי? כי זה מה שאני מרגישה שחוויתי.

היי דוד, אני עוקבת שלך, קוראים לי גילי.
היי דוד, אני עוקבת שלך, קוראים לי גילי.

היי דוד, אני אחת מהעוקבות שלך, אני קוראת כל פוסט שאתה מעלה בהנאה, ומחכה לפוסט הבא.
קוראים לי גילי, ואני בת 12. 5, אני סתם עוד ילדה קטנה שעוקבת אחריך, וסביר להניח, שבכלל לא מעניינת אותך.
אני מקווה שתקרא את ההודעה הזו, כי יש לי סיפור שאני רוצה לספר לך, ואולי, אולי תעשה מזה סיפור שעוד אנשים יבינו מה עובר על ילדות כמוני?
אני מאוד מקווה.
- - -
אני גרה בעיר במרכז הארץ, וכמו העיר שלי, כך גם אני, הייתי תמיד במרכז (החברה).
כשאני חושבת על זה, לא הייתה לי סיבה שלא להיות, אני ילדה חברמנית, שמאוד קל להתחבר איתה, ונהנים מאוד בחברתה.
תמיד הייתי במרכז העניינים, הייתי הילדה המקובלת הזו שילדות מכנות ״מלכת הכיתה״, נהנתי מהיחס המועדף, אבל אף-פעם לא ניצלתי אותו לרעה.
אבל זה היה לפני חצי שנה, עכשיו זה השתנה.
*
בכיתה שלנו יש 22 תלמידים, 10 בנות, ו-12 בנים.
כמו לכל כיתה בדורנו, יש לנו קבוצת וואטספ, קבוצה בה אנחנו מעדכנים את שאר חברי הכיתה בשיעורי בית, בזמני המבחנים, ולפעמים, סתם מתכתבים במקום לזרוק פתקים.
(אח שלי הגדול סיפר לי שבתקופתו הם היו זורקים פתקים בשיעור כדי להעביר הודעות, זה נשמע לי קצת בדיוני. זה היה גם בתקופתך? באמת הייתם זורקים פתקים? )
לפני כמה חודשים, נתי, ׳השובב של הכיתה׳, שלח סרטון לקבוצה של הכיתה.
לא היה לי כוח להוריד אותו, אבל פתאום אחרי כמה שניות ראיתי את כל הבנים בכיתה צוחקים, ״חחח איזה גבר!״ הם כתבו לו.
זה סיקרן אותי, ונכנסתי לסרטון, ראיתי גבר ואישה ערומים, וישר יצאתי מהסרטון.
יצאתי על אותו ילד, ״איך אתה מעז לשלוח סרטונים כאלה פה? ילד מגעיל!״ זה מה שכתבתי לו.
אבל במקום ששאר תלמידי הכיתה יתנו לי גב, יתמכו בי, ויגערו בו...
הם תמכו בו, והתחילו לצאת עלי, ירדו עלי, וצחקו עלי.
בהתחלה הגנו עלי כמה חברות, הייתי ילדה מקובלת, והן שמרו על הכבוד שלי, אבל אחרי שהבנים צחקו גם עליהן, והסבירו להן שלא כדאי להן להתערב, הן נפגעו, ושתקו.
נשארתי בודדה מולם, לבסוף כבר לא היה לי כוח, והתנתקתי מהווצאפ בתחושת תבוסה.
הם עשו מעשה רע, הם שלחו סרטון תועבה וגרמו לכולנו לראותו אותו.
אבל לבסוף, אני, זו שהקימה קול מחאה, יצאה רע(ה).
אין לי מושג איך הם עשו את זה, איך הם הצליחו להפוך את היוצרות. הלכתי לישון בתחושה לא נעימה באותו לילה, וזה עוד בלי לדעת מה מחכה לי בבוקר הבא...
*
קמתי ליום חדש, נזכרתי ביום האתמול, והתחלתי את היום ברגל שמאל. הלכתי ללימודים, בלי טיפת חשק ללמוד.
כשנכנסתי לכיתה, הביטו בי מבטיו המזלזלים של נתי, ושל חבורת הבנים שעמדה מסביבו.
״הנה גילי, סרטונים אל תשלח לי״ הוא אמר בקול גבוה, לצחוקם של חבריו.
התעלמתי.
״היי אחי, אתה אוהב את גילי?״ נתי שאל אחד מהחבר׳ה שלו מולי.
״לא, גילי היא אומנם בגילי, אבל היא מתנהגת כמו תינוקת, היא לא בשבילי״ הוא ענה לו, והם צחקו מהחרוזים המטומטמים שלו.
״מה איתך דני, אתה אוהב את גילי?״ שאל נתי.
״לא אחי, אני אוהב אשל.״ הוא ענה, ושוב צחוק מטומטם.
החברות שלי, או הילדות שחשבתי שהן חברות שלי, צחקו איתם. כשהיה לי מעמד גבוה בכיתה, הן תמיד חיפשו את קרבתי, אבל כשכולם התחילו לצחוק עלי, הן פתאום התרחקו ממני, ופתאום הבנתי, הן אף-פעם לא היו חברות (אמיתיות) שלי.
וזה כאב לי, לא פחות מהירידות המטומטמות של נתי וחבריו שמיום ליום הפכו ליותר ויותר גסות.
״גילי, אולי תרדי לי?״ או ״גילי על ה--- תקפצי לי!״ היו רק חלק מהן.
הסברתי להם שמין לא נועד לילדים בגיל שלנו, אלא בגילאים יותר מבוגרים, אבל הם צחקו לי בפנים.
״אנחנו מספיק גדולים, והאיבר שלנו מספיק גדול בשביל ל--- אותך גילי״ הם ענו לי.
אבל אני התעקשתי, אני אשאר בתולה, עד שאני אהיה מספיק בוגרת וגדולה.
הם צחקו עלי, ״זה רק אומר שאת קטנה״.
הם עיצבו בפוטושופ תמונה של הפנים שלי, בגוף של תינוק בוכה, וכתבו למעלה: ״גילי אל תבכי, קחי מוצצי״.
הם הפיצו את זה בקבוצות בווצאפ, את כולם זה הצחיק, חוץ ממני, אני בכיתי.
לילדות בכיתה שלי, הבנים הסבירו שלא כדאי להן להיות בתולות, ״לא כדאי לכן להיות בתולות כמו גילי, תתנהגו כמו גדולות!״ הם שיכנעו אותן.
והבנות השתכנעו, אף-אחת מהן לא רצתה שהבנים יצחקו עליה כמו שהם צוחקים עלי.
נשארתי הילדה היחידה בכיתה שעדיין בתולה, צוחקים עלי ב(לי) הפסקה, אבל נשארתי עקשנית. ההורים שלי חינכו אותי לשמור על עצמי, והסבירו לי שמין הוא דבר טוב, רק בגיל המתאים.
*
הבנים בכיתה שלי לא הפסיקו לרדת עלי, אני הייתי החומר לבדיחות שלהם, שהפאנצ׳ים שלהם היו טובים, אם הם רק לא היו כאלה רעים.
הם הפיצו עלי סרטונים ׳מצחיקים׳, שגרמו להרבה דמעות של עצב לזלוג לי על הפנים.
באיזשהו שלב, גם הבנות הצטרפו אליהם, גם הם התחילו לצחוק עלי על זה שאני בתולה.
דוד, זה יכול להיות בגלל שהן כבר לא בתולות, והן מקנאות בי?
*
יום אחד, הם כתבו את המספר שלי בגינה הציבורית.
״רוצה לשכב עם בתולה? אם כן, גילי בדיוק בשבילך! תתקשר עכשיו...״ והם כתבו את המספר שלי.
באותו יום קיבלתי עשרות שיחות, מילדים, בחורים, ואפילו מכמה פדופילים... לא הפסקתי לבכות.
ביקשתי מההורים שלי שיחליפו לי מספר, הם שאלו ״למה?״ הסברתי להם שמתקשרים אלי ומטרידים אותי, בדיוק התקשר מישהו מחסוי, וכשאבא שלי שמע את אחת השיחות, הוא צרח על הבחור בטלפון, ו-5 דקות אחר-כך התקשר לסלקום שיחליפו לי מספר בדחיפות.
אבא שלי ישב לדבר איתי, הוא ניסה להבין איך הגיע המספר שלי לאותו בחור. הסברתי לו שאני לא יודעת, לא ידעתי מי זה בדיוק, אבל ידעתי מי זה בערך.
זה נחשב ששיקרתי?
אבא שלי ניסה לדובב אותי, אבל אני פחדתי לספר לו.
פחדתי שיוסיפו ל״תינוקת״, וה״בתולה״, גם את התואר ה׳מחמיא׳ ״מלשינה״.
*
אחרי חצי שנה בה ׳חברי לכיתה׳ לא הפסיקו לצחוק עלי, ללעוג לי, ולהשפיל אותי על זה שאני בתולה - נכנעתי.
לא היה לי יותר כוחות לענות להם, לא היה לי כוח להתמודד מולם, לא היה לי כוח לשמוע את הבדיחות הסוטות שלהם על בתולות... אז אמרתי לנתי שאני מוכנה ׳לעשות איתו את זה׳.
הוא רק צחק, ואמר שהוא ידע שהיום הזה יגיע.
*
עשינו את זה בחורשה מאחורי הבית ספר, אני אומרת עשינו, למרות שזה רק הוא עשה.
אני פשוט שכבתי שם דוממת, הוא הפשיט אותי, נעץ בי את האיבר שלו, זה שרף לי, כאב לי, אבל נשכתי את השפתיים חזק חזק, כדי שלא ייראה כמה כואב לי.
דיממתי, ופתאום כשהוא התחיל למהר, נפלטה לי אנחת כאב לא רצונית, זה היה פשוט שורף!
״ידעתי שתהני מזה״ הוא אמר לי.
לבסוף הוא גמר, זה בסך הכל לקח 6 דקות ו-23 שניות, אבל לי זה הרגיש כמו נצח.
איך אני יודעת כמה זמן זה לקח במדוייק?
כי ספרתי את השניות, כדי להתנתק קצת מהסבל, הספקתי לספור עד 383.
*
״מהיום את לא בתולה, היום הפכת לשרמוטה, מזל טוב!״ נתי אמר לי בחיוך מרושע, סגר את המכנס, והלך משם בצעדי מנצח.
הוא השאיר אותי שם שוכבת על החול, מדממת מאיבר המין, ומהשפתיים (נשכתי אותם חזק מידי), המכנס שלי זרוק בצד, והתחתון מוכתם בדם, דם הבתולים שלי, הבתולים שאיבדתי, ולעולם לא אוכל להחזיר.
אני יודעת שאני עשיתי את זה מרצוני, אז למה אני מרגישה כאילו כפו עלי את זה?
אולי בגלל שכפו עלי לרצות את זה?
אני שכבתי עם נתי מרצוני, אבל לא מרצוני החופשי. זה הרצון שהוא והחברים שלו כפו עלי, הרצון להיות כמו כולם, הרצון להשתלב בחברה.
אז אולי זה בעצם אומר שנאנסתי? אני שכבתי רק עם נתי, אבל אני מרגישה כאילו עברתי אונס חברתי, או שאולי יהיה יותר מדוייק לומר, אונס קבוצתי?
אני יודעת שאונס הוא בדרך כלל האקט הפיזי, אבל יש גם אונס ריגשי?
כי זה מה שאני מרגישה שחוויתי.
*
דוד, אני כותבת לך את ההודעה הזו אחרי שאני כבר הגעתי הבית, התקלחתי, ניקיתי מעצמי את הדם, החול, והלכלוך, אבל אני מרגישה שהסירחון נדבק בי.
לא בגוף, בנפש.
אני יודעת שההודעה הזו ארוכה, ואני יודעת שאתה מקבל הרבה הודעות, אבל אני מקווה שתקרא אותה, ותענה לי, זה חשוב לי.
אני צריכה תשובות, ואין לי מישהו אחר שאני יכולה לפנות אליו, אז בבקשה, תענה!
*
דוד, אני יודעת ששאלתי אותך הרבה שאלות, אבל יש לי שאלה אחרונה.
כל הבנים מתנהגים ככה? כי אם כן, אני לא רוצה להתחתן.
מחכה לתשובה ממך...
גילי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דוד חגולי עקוב אחר דוד
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
DonatelloGames
DonatelloGames
אמאאא זה אימתי דפאק !!! בני זונות של ילדים
הגב
דווח
Justme 1
Justme 1
ואו!
הדור הזה פשוט מזעזע ..
אני מצטערת בשבילך שנפלת ללחץ חברתי כזה...
ולהיות בתולה זה ממש לא בושה.. אני בת 19 ואני בתולה וטוב לי עם זה.
אני לא חושבת שהסירחון נדבק בך , אני חושבת שעשית לא את מה שאת רוצה כי כמה ילדים לחצו עלייך.
אבל אין מה לעשות, אי אפשר לבכות על חלב שנשפך. מה שהיה היה.
אני מציעה לך דבר ראשון לספר להורים שלך כי את ילדה קטנה ועדיין לא מבינה.. את לא מבינה מה הם באמת עשו , אני חושבת שזה נקרא אונס לכל דבר , ושיש להגיש עליהם תלונה וגם על הילד הזה .
ודבר שני את תיהי חייבת באיזשהו יום להתמודד עם זה , כי את תיהי חייבת להיות חזקה.
בקיצור , תספרי להורים שלך הם ידעו מה לעשות, תחשבי על זה שאת לא היית רוצה שדבר כזה יקרה לילדה שלך ואת לא תדעי על זה...
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דוד חגולי
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
״מכתבו של מחבל״.
״מכתבו של מחבל״.
מאת: דוד חגולי
״מתנה שהיא קללה״.
״מתנה שהיא קללה״.
מאת: דוד חגולי
״עובדי חברת החשמל - אתם רצחתם את סבתא שלי!״
״עובדי חברת החשמל - אתם רצחתם את סבתא שלי!״
מאת: דוד חגולי
ילדים
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
מאת: Nizan Zarotski
המלאכים שלי
המלאכים שלי
מאת: Shira Mualem
רווקה + 1
רווקה + 1
מאת: Adam gustavo Zyl
הפעם הראשונה
הפעם הראשונה
מאת: Linoy Zriker
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi