כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

נחשי גומי

"אז ככה אתה צד בנות? מחפש אותן פגיעות ואז קונה אותן בוופל בלגי?" חייכתי כאילו זה באמת נכון." לא זה לא כלכלי לי, אני יותר איש של ממחטה ואצטון." לקח לה זמן להבין אבל כשהיא הבינה, חצי רחוב שמע אותה.

היא ישבה שם על הריצפה עם תיק גדול כשבידה שקית נחשי גומי, היא בכתה.
עמדתי באמצע קניון הומה אדם וכולם רק עברו לידה והביטו בה במבט של רחמים.
הלכתי אלייה, התכופפתי והיא הרימה אליי מבט,
פנייה היו אדומות ומלאות דמעות.

היא הביטה בי במבוכה ולא הבינה מה יש לי
הסתכלתי עלייה, חשבתי לחייך בעדינות אבל יצא לי חיוך של סוטה.
"היי קטנה, הכל בסדר איתך?"
היא ניסתה לדבר אבל לא הצליחה, היא נחנקה מדמעות.
"אני בסדר תודה לך, הכל בסדר."

נשארתי שם מכופף, חושב מה להגיד לה, מה לעשות,
היא השתדלה להפסיק לבכות כי אני לידה כמו פדופיל שעוד שנייה שולף סוכרייה לילדה בת 4

"היי, אני יודע שאני הכי מוזר בעולם ולא קשור עכשיו,
אבל בואי שנייה נכנס פה לבית קפה, נשטוף פנים ונשתה כוס מים?"

סעמק חייב להפסיק לדבר בגוף שלישי!
היא דחתה את הרעיון וענתה לי בחיוך שהכל בסדר והיא תשמח אם אעזוב אותה לנפשה,
אבל לא יודע למה באמת שהתעקשתי.

לקחתי את התיק שלה וזרקתי אותו על הגב שלי, נתתי לה יד והרמתי אותה מהריצפה,
הלכנו לבית קפה ליד והשבתי אותה בשולחן,
הנחתי את התיק לידי וישבתי מולה,

"שנייה, אני אשטוף באמת פנים ואבוא"
בזמן שהיא שתפה פנים הזמנתי לנו קולה וופל בלגי.
היא חזרה, השתדלה שלא להביט בי.

"זה בסדר, אני לא מתכוון לתחקר אותך ולשאול מה קרה,
אני רק רוצה לראות חיוך קטן ומבטיח שאעלם לך מהחיים"
היא חייכה קצת.
"טוב החיוך הזה לא נחשב."
היא צחקה.
"אמרתי חיוך לא צחוק!"
היא פרצה בצחוק וניסתה מהר להפסיק אותו.

המלצרית הגישה לנו את הקולה
"אמרת מים! אני לא אוהבת קולה."
"היי היי! זה כולה דייט ראשון, הרעיון שנלמד להכיר אחד את השנייה לא?"
היא חייכה וניגבה את העניים שלה, עיניי היהלום שנצצו מדמעות.
"אז מה את כן אוהבת?"
"אני אוהבת קולה, אבל זה לא הכי בריא, אז עכשיו בשבילי זה נקרא להשתולל."
"אז אני מבין שאת חייה על הקצה?"
אויי אלוהים אם היא נלחצת מקולה הוופל בלגי הזה הולך לפח.

"את נוסעת לאן שהו?"
"כן, הביתה."
כ"כ רציתי לשאול מאיפה היא הגיע ואיפה זה הביתה אבל לא רציתי לתחקר.
"בבקשה וופל בלגי"
"היי זה לא שלנו!" היא אמרה בהלם
"היא צודקת זה לא שלנו, זה שלה." עניתי כאילו מינימום הזמנתי לה ארוחת גורמה.

היא הייתה המומה וקצת כעסה עליי,
אבל הוופל בלגי הזה לא שרד 5 דק' בצלחת.
"למה אתה לא אכלת מהוופל?"
"אני לא מת על מתוקים, זה לא בריא.
רציתי שתכניסי קצת מתיקות למרירות שבך."
היא הרגישה קצת רע עם עצמה, הרגישה רע שחצי קניון ראה אותה במצב השברירי שלה.

"תקשיב תודה רבה רבה לך! אני ממש מעריכה את זה,
אני אשלם בתור תודה, אני ממש צריכה ללכת יש לי רכבת לתפוס."
קצת התבאסתי, הרגשתי בספייד דייט, בא לי לדעת עלייה עוד.
"אל דברי שטויות, זה כבר שולם.
בואי אלווה אותך לתחנת הרכבת."
"אתה באמת לא צריך, באמת שהכל בסדר."
"שטויות, משעמם לי ולא יזיק לי להיראות בחברתך, אולי זה יעלה לי את המוניטין."
היא שוב צחקה, לא קשה להצחיק אותה.

הרמתי את התיק הענק שלה והלכנו יחד אל תחנת הרכבת.
"אז ככה אתה צד בנות? מחפש אותן פגיעות ואז קונה אותן בוופל בלגי?" היא שאלה בחיוך
חייכתי כאילו זה באמת נכון.
"לא זה לא כלכלי לי, אני יותר איש של ממחטה ואצטון."
לקח לה זמן להבין אבל כשהיא הבינה, חצי רחוב שמע אותה.

בדרך ראיתי ספסל, שיחקתי אותה כאילו התיק כבד, והנחתי אותו עליו,
הייתי חייב לשבת איתה עוד קצת.
"אני חצי יום עם התיק הזה על הגב ואתה מתיאש אחרי הליכה של שתי דק?!"
"לא סתם אומרים שנשים חזקות, חוץ מזה מה זה הכובד הזה? יש לך מכונת כביסה בפנים?"
יש לה צחוק כ"כ מתוק! שיגע אותי לדעת שהיא בכתה לפני כן.

"אנחנו מדברים כאילו אנחנו מכירים שנים ואין לי מושג איך קוראים לך בכלל!"
"אתה צודק, קוראים לי אדווה והיום אני בת 24."
"שם מקסים! ומזל טוב! נעים מאוד אני אלצ'ין "
"אלצ'ין? איזה מין שם זה?"
"כן, הרבה שאלו את אותה השאלה אבל מסתתר שם משהו"
"ומה הוא?"
"אספר לך בהזדמנות."

באותו הרגע הבנתי שאדווה הילדה הכי סקרנית בעולם,
והיא הכי משתגעת מדברים שהיא לא יודעת
אז עשינו הסכם, אני אספר לה על השם שלי והיא תספר לי למה היא בכתה.

"אני מקווה שזה טוב כי אני חושפת משהו גדול יותר!"
"טוב עזבי לא משנה אני מבטל את העסקה"
"לאא לאא צחקתי דיי תספרר לייייי!"
היא פשוט מצחיקה אותי, אני אוהב את הסקרנות הזאת.
"טוב, אלצ'ין זה הרופא שטיפל בסבתא שלי וגם הרופא שיילד אותי."
היא הביטה בי בפרצוף של לא כ"כ מסופקת.
"מאוכזבת?"
"ציפיתי לסיפור של שעה עם אקשן ודרמה!"
"זה כבר סרט אחר, אז מה הסרט שלך?"

חבר שלה התקשר והיא ביקשה שאהיה שקט כדי שהוא לא יתחיל במסע תחקורים.
את האמת, לא התבאסתי או משהו, סתם שמחתי להעלות לה חיוך.
היא מתוקה והרגשתי ממש טוב עם מה שעשיתי היום,
כואב לי לדמיין אותה שוב בוכה. מגיע לה רק לחייך לגוש מתיקות הזאת.

"טוב אז ככה,
אח שלי התאום נהרג במבצע האחרון בעזה.
בכל שנה מגיל שש ביום הולדת שלנו הוא היה קונה לי שקית מלאה בנחשי גומי,
היום עברתי ליד חנות כזאת, זה שבר אותי."

חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני מאוד מצטער,
לקחתי את התיק וליוויתי אותה לתחנת הרכבת, נשקתי לה בלכי והיא שוב ביקשה תודה.

את אדווה חיפשתי בפייסבוק אבל לא הוספתי, ביררתי איפה היא גרה ומאז,
בכל שנה בתאריך הזה אני שולח לה הביתה שקית מלאה בנחשי גומי.

אני לא יודע אם היא יודעת שזה ממני, אבל אני מקווה שזה מעלה לה חיוך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Eltchin's Emotions עקוב אחר Eltchin's
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הודיה מזרחי
הודיה מזרחי
מתוק :)
הגב
דווח
Sandra Amnon
Sandra Amnon
יש יותר מדבר אחד שאהבתי בסיפור הזה...
אהבתי את הצורה החצי רומנטית חצי אפלטונית שבה הסיפור התגבש. כי מצד אחד יכול להיות פה מאפיין של בגידה בחבר של הבחורה, ומצד שני נראה שזה ממש לא מה שהיא מחפשת. היא לא מביטה בעניין בצורה רומנטית, ונראה שגם הבחור שמנסה לעודד אותה לא בדיוק בטוח בזה, אבל מאוד משתדל, לפחות, כיוון שהוא יודע שיש לה חבר, להפוך את זה לרומנטי.
אהבתי את הסוף, בגלל שהוא לא רומנטי בכלל. הוא שם כיוון שזה בחור עם באמת לב טוב, ואפשר להרגיש שהוא קצת מאוכזב אולי מהצורה בה הסתיים המפגש - אולי הוא קיווה ליותר. אולי זה למה הוא שולח לה את נחשי הגומי האלה, כי הוא מקווה שאולי יום אחד אדווה שהקסימה אותו כל כך, תיזכר בו באיזושהי צורה.
כל הסיפור עצמו מתוק מאוד בעיניי, והפשטות והיומיומיות שבו מכשפות. תודה רבה!
הגב
דווח
Eltchin's Emotions
Eltchin's Emotions
ואוו!!! תודה רבה לך!
אני ממש ממש שמח שהבנת וניתחת את הסיפור הזה לעומק!
תודה לך!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan