כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מכתב בשבילך

אתה כל הזמן קופץ לי לראש, אולי תפסיק? הרי אתה זה שביקשת שאשכח אותך..

היי בובי,
זה קשה לי. קשה לי להיות בבית. כל פינה בבית, כל מקום בישוב מזכיר לי אותך. עשינו שם משהו, בילינו שם ביחד, אחד החברים שלך גר שם.
אתה כל הזמן קופץ לי לראש, אולי תפסיק? הרי אתה זה שביקשת שאשכח אותך..
בינתיים אני כבר לא בוכה, לא הרבה, דמעה אחת או שתיים לכל היותר.. כנראה זה בזכותו, הוא עוזר לי.
הוא מתוק ויפה ומתחשב ואכפת לו ממני כל כך, הוא גרם לי להרגיש טוב כשאתה גרמת לי להרגיש רע.
אכפת לי ממנו, מאוד, אולי אפילו אני מתחילה להתאהב...
אבל בכל זאת, קשה לי להפסיק לחשוב עלייך..
התגייסת היום, לא דיברנו בכלל.. פחדת? מי בא איתך ללשכת גיוס? איך חגגת לפני? חשבת עליי? רצית שאשלח איחולי הצלחה וגיוס קל? התאכזבת שלא? אולי בכלל העדפת שלא אשלח? אולי פשוט לא היה לך אכפת.. ? למה הקדימו לך את הגיוס? למה לא אמרת לי? בעצם.. למה שתגיד? הרי כלום לא השתנה מהיום ההוא, לפני שלושה חודשים וחצי, שהתעוררת אצלי במיטה והחלטת שזהו, אתה צריך ללכת, ולא רוצה לחזור.
אם רק הייתי מעמידה פנים שאני עוד ישנה, או לא מרגישה טוב. אם הייתי אומרת לך שאין לך לאן למהר ומבקשת תשאר לישון איתי עוד קצת, אולי היית נשאר אולי הדברים היו נראים אחרת.
בינתיים אני כאן, נאבקת להמשיך הלאה, עם מישהו שהוא לא פחות ממך, אפילו יותר, גורמת לעצמי להרגיש אשמה שאני מרגישה צורך לכתוב לך ולא לו.

456 567 עקוב אחר 456
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions