כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

אל תדאגי מאמי, אוקי?

אז קריסטין ישבה איתי. הרמנו עוד 2 צ'ייסרים, חייכנו אחד אל השניה. היא נגעה בי בירך. ואני לא חשבתי יותר מידי. חשבתי מהזין.

'אל תדאגי מאמי אוקי? אני יוצא עם כמה חברים למסיבה בתל אביב. אני לא אשתה הרבה. ויחשוב רק עלייך אני מבטיח. '

באותה רגע חתמת את הערב. ובמילים האלה נתת את המילה שלך. וכרתת ברית איתה ועם עצמך. שאת הערב הזה אתה תשמור על עצמך. ובערב הזה הבטחת לה שלא יקרה כלום ושהיא יכולה לסמוך עליך.

גם אני חשבתי שבאותו ערב זה יסתיים בזה.
אני רוצה לספר לכם, איך נגמר אותו ערב.
אני והאקסית שלי חגגנו 3 שנים ביחד,
ובחיים לא חשבתי שאיכשהו זה יתערער. עד אותו ערב. רותם אני כל כך מצטער.

יצאנו לתל אביב לאיזה מסיבה במרכז. היה נהדר ממש אהבתי את המקום את האווירה, את הבנות ובעיקר את המוזיקה.
חברים שלי ואני הזמנו את הבקבוק הגדול ביותר והיקר ביותר כי ככה זה בתל אביב, הכוסיות באות אליך לשולחן בגלל שהן בעיקר זולות ובעיקר רוצות לשתות. ובחינם.
אז הגיעו כמה, התחלנו איתם והם איתנו. הרמנו כמה צ'ייסרים והתחלנו לחגוג כמו שרק הגדולים יודעים.

כל אחד תפס אחת. כל אחד היה תקוע באיך לגרום לאותה בחורה להיות איתו. לנסות להוריד כמה שיותר מהערך העצמי שלה, ושתתן לו להיות איתה באותו ערב. ואולי זה לא יגמר במסיבה ולמזלו היא תזרים אותו לבית שלה.

באותו ערב שתיתי קצת יותר. ואלדן אמר לי שהבלונדה שיושבת איתנו בשולחן קורצת לי יותר מידי פעמיים בערב ואני לא שם לב אליה.
הרמתי את הראש מעורפל ושתוי,
ולפתע ראיתי בחורה בלונדינית. שמלת עור צמודה שמבליטה את החלקים הנכונים. שיער בלונדיני -לא בטוח אם הוא היה אמיתי או לא. גבוהה, רזה ומתאימה לי בול.

אני כל כך כועס על עצמי עכשיו.
שנתתי ליצרים שלי ולתשוקות שלי לגבור על העקרונות. אחרי אותו ערב הרגשתי זול. הרגשתי שבגדתי בעצמי.

אז קריסטין ישבה איתי.
הרמנו עוד 2 צ'ייסרים, חייכנו אחד אל השניה. היא נגעה בי בירך. ואני לא חשבתי יותר מידי.
אני חשבתי מהזין.

קריסטין דחפה את פרצוף שלה. ונישקה לי את הצורה.
ואני במקום לעצור הכל, זרמתי. לא חשבתי באותו רגע ארור.
המשכנו, ואף אחד מהחברים שלי לא חשב לעצור אותי.
אל תבינו אותי לא נכון אני לא מאשים אף אחד. אבל יכלו לעצור את זה כבר שם.
ואני וקריסטין חיינו את הרגע, שתינו ונהנו ורקדנו.
ואז קריסטין לוחשת לי באוזן אם אני רוצה לעבור לדירה שלה.
היא נמצאת ממש קרוב.

שוב, לא הייתי שפוי. לא חשבתי יותר מידי. חשבתי אבל איך אני מסיים את הערב הזה הרבה יותר מאושר.
אני וקריסטין לקחנו מונית לדירה שלה. והתחלנו להתמזמז בכניסה.
הרגשתי שאני בסרט. ואני השחקן הראשי.

קריסטין הייתה סקסית ומושכת. והיא הצליחה לגרום לי לעשות כל מה שהיא רוצה.
נמשכנו לחדר המיטות. ואני נדחפתי על המיטה.
מטושטש, חרמן ועייף שוכב על המיטה והראש שמסתובב.
מביט קדימה ורואה את קריסטין עומדת בעמידה מושכת וקורצת. מורידה אט אט את השמלה הצמודה, מה שמבליט לה את החזה וגם אתה העיניים.
מורידה אותה. יחד עם הלב שלי.
וזורקת אותה עלי.
קריסטין עולה מעליי שהיא ברגע הכי סקסי ומושך שלה. היא יודעת לעשות את זה. איך לגרום לגבר ליפול לרגליה.
קריסטין עם חזיית תחרה וחוטיני ברזילאי, החזה שבולט החוצה ומוציא לך העיניים. קריסטין פותחת כפתור כפתור ומפשיטה את החולצה שלי.

מסתבכת קצת עם החגורה. אבל בשבילה זה לא מה שמפריע.
מתנשקים. עם לשון, בלי לשון. וקריסטין מתחילה לנשק אותי בצוואר. אח איזה נשיקות.
והיא יורדת לאט לאט למטה וממשיכה לגרום לי לצמרמורות בכל הגוף.

ואז זה מתחיל.
אני והיא בסערת רגשות. היא מעליי ואני מעלייה. עושים הכל מהכל מהכל.
זה הרגע שלי ושלה. זה הרגע שלנו.
אני גומר. וגם היא. אפילו פעמיים. מרגע של סערה לרגע של רגיעה. לרגע של נפילה. נרדם.

אני פוקח את העיניים. קצת מטושטש. עם הנגאובר לפנים. הראש מתחיל לדפוק ואז גם הלב.
פוקח את העיניים שלי ומתעורר ליד קריסטין. ליד בחורה שהיא לא שלי. אני מרגיש רע.
אני קם מתחיל להתלבש. קריסטין מתעוררת. אותי זה לא מעניין.
אני אומר לה שתודה רבה על האירוח החם, אבל זה טעות. ושזה לא היא. זה אני.

יוצא מהדירה שלה ברוטשילד ומתחיל ללכת. מחפש כיוון. מחפש מה לעשות עם עצמי. מה עם רותם.
הבנתי שהייתי כל כך מרוכז בעצמי. ולא חשבתי על חברה שלי.
אמרתי שאני אכחיש. אסור לה לגלות על זה. זה היה טעות ושזה יישאר טעות.

חזרתי הביתה הלכתי לישון. בשעה שש רותם הגיעה.
שאלה קצת שאלות התעניינה מה שלומי. ואני?
לא יכולתי להסתכל לה בעיניים. רציתי לבכות. רציתי להגיד לה את האמת אבל לא יכולתי.
לא יכולתי לגרום לה לצער. אחרי שהבטחתי לה. אחרי שנתתי את המילה שלי. אחרי 3 שנים של זוגיות מושלמת. לא יכולתי.
באותו ערב גם שכבנו. אבל הרגשתי רע. הרגשתי זול.
ומאז הכל השתנה. הכל לא היה אותו דבר. זה ישב עלי.
עבר חודש, עבר חודשיים.

היה חורף. ואני לא הרגשתי טוב. הייתי חולה ממש. הייתה לי שפעת.
הרגשתי חלש. הרגשתי חוסר אונים. ורותם הייתה שם בשבילי לאורך כל הדרך.
לא הבנתי מה יש לי. והלכתי לרופא. הוא נתן לי כדורים ואמר לי ללכת לנוח.
הקשבתי לו ואמרתי לעצמי בטח זה יעבור. אבל זה לא עבר.

השפעת החמירה, ובסוף לשפעת הצטרפו שלשולים, הקאות, חום, כאבי גרון. השפעת נמשכה יותר מחודש וכבר התחלתי לחשוש.
הלכתי לרופא. והוא אמר שנצטרך לעשות בדיקת דם לברר מה יש לי.
באותו יום עשיתי. ושבוע לאחר מכן השפעת עברה. הרגשתי נהדר. הקלה כזאתי.

ולרגל החגיגה רציתי לפנק את רותם אז עשיתי לה הפתעה. ולקחתי אותה בשבת בבוקר לספארי. היא חולה על קופים. ופינגווינים. אבל בעיקר זה היה זמן בשבילנו כי הרבה זמן לא היה לנו כזה. נהנינו וטיילנו ומיד אחרי זה לקחתי אותה למסעדה רומנטית בעיר. ולרגע חשבתי שהכל עוד יכול להסתדר.
לקחתי את הקשר שלנו בידיים. רותם לא ידעה על הסוד שלי והכל פשוט פרח אצלנו.

בוקר אחד. קיבלתי שיחה מהרופא שלי. והוא אמר לי שאני צריך להגיע אליו דחוף. לא הבנתי יותר מידי למה כי תכלס הרגשתי נהדר. אבל אמרתי לו שסבבה.
הגעתי אליו. בתור רופא נחמד וזורם באותו יום הוא לא היה שמח במיוחד.
הוא אומר לי לשבת. ולהרגע.
ומסביר לי שבדיקות הדם שלי חזרו.

אמרתי לו נו ו.

והוא אמר לי. שאני חיובי.
אתה צוחק עלי דוקטור. תגיד שאתה צוחק עלי.

אני רציני אייל.

באותו רגע לא עיכלתי. לא חשבתי. לא נשמתי. לא עבר לי כלום בראש.
חוץ מאותו לילה.

הרופא שואל אותי אם עשיתי סקס לא מוגן בזמן האחרון.
אני מנסה לשחזר. ואומר לו שכן. אומר לו ופורץ בבכי.
אני הולך למות דוקטור.
אני בסרט. אני לא רואה כלום. לא שומע. לא מריח. לא חושב. לא מרגיש. הכל מעורפל. הכל מבולבל.

אייל. אייל הוא קורא לי. הוא אומר לי להרגע.

אתה יודע מה זה בכלל? אני עונה לו שלא.
אז הוא מסביר. שההבדל בין איידס לנשא HIV הוא שאיידס היא המחלה שגורמת לכשל המערכת החיסונית בגוף שלך לעומת הנשא שאצלו עדיין לא פרצה המחלה. אנשים שחיים עם HIV ומקפידים על טיפול תרופתי קבוע, לא יגיעו לעולם למצב של איידס וייהנו מתוחלת חיים שכמעט זהה לתוחלת החיים של יתר האוכלוסייה.

אייל אתה תחייה הכל בסדר. ונתחיל את הטיפול כבר מעכשיו. הכל יהיה בסדר אני מבטיח.
אני מנגב את הדמעות בדרך לאוטו.
יושב ברכב וחושב מה אני אמור לעשות עכשיו. איך אני ממשיך את החיים שלי ולאן.
מה אני אמור להרגיש עכשיו. עצוב? כועס? נבגד? זול?

אבל הבנתי שיש משהו קצת יותר חשוב ממני. הוא רותם.
לרותם מגיע סליחה על כל מה שעשיתי.
רותם לא יודעת שאני נשא. וקרוב למדי. שהדבקתי אותה.
אפשר להבין מזה שהטעות הקטנה שלי. שהסתרתי ממנה. לא רק יפגע בה והיא תרגיש נבגדת. היא
תרגיש זולה. תרגיש מחוללת.

והכל באשמתי.
הבנתי שאני לא יכול לשמור את זה בבטן. לא יכולתי לגרום לה ליותר צער. ואין מה לעשות צריך להתמודד עם האמת גם אם היא קשה. ואני לומד את זה על בשרי.
אז סיפרתי לה. והיא נשברה.

מרוסקת, בוכה ונבגדת רותם העיפה אותי לכל הרוחות. ובצדק.
היא צדקה. היה לי אתה אפשרות לספר את האמת ובחרתי שלא. ובסוף שלא באשמתה הדבקתי
אותה.

הרגשתי רע עם עצמי.
הרגשתי שכל העולם שהכרתי אותו הולך להשתנות.
אבל למה אני מספר לכם את זה.
אני רוצה להעביר הלאה את מה שאני לא הצלחתי לעשות.

הדבר הראשון
זוגיות. יש לכם את הדבר הכי חשוב לכם בין הידיים שלכם. הדבר האחרון שאמור להיות בינכם זה סוד בזוגיות. צריך להיות בינכם שיתוף ופתיחות. להיות אמיתיים וכנים. ולא להגיע למצב של סודות ושקרים במערכת יחסים של שלכם. הסוד הוא שלא יהיה סודות. הסוד הוא להיות אמיתי ושקוף עם הבן זוג.
תנסו לשלוט ביצרים שלכם. ואל תגרמו לעצמכם להגיע לסיטואציות לא נעימות עם הבן\בת זוג.
נתתם את המילה שלכם לאהבה שלכם. לבנאדם הכי חשוב לכם.
תעמדו בה. זה הכי חשוב.

הדבר השני
מודעות המחלה. המחלה הזאת הורסת ומפרקת משפחות. צריך ללמוד לחיות איתה וגם אם זה קשה צריך למצוא את הדרך. בני המשפחה והחברים ובני הזוג הם המפתח.
אנשים מצליחים לנהל חיים ולהצליח בהם וליהנות מהם.

ובכל מקרה זה לא משנה אם מישהו חי עם HIV או מישהו חי עם איידס - חשיפה לנגיף לא תיתכן ואינה מתאפשרת באמצעות מגעים שביומיום: שיחה, חיבוק, לחיצת יד, נשיקה, מזון, שתייה. גם לא דרך שימוש במתקנים משותפים כמו כסאות, בריכות, כלי מאכל, שירותים ועוד.
אנשים שחיים במחלה או נשאים גם ככה קשה להם איתה. והאוכלוסייה מנדה אותם ומתרחקת. וצריך להבין שהם מטפלים בעצמם. ולא צריך לפחד מהם.
לא צריך לפחד מאנשים שחולים במחלה וצריך לפתח את המודעות בין אם זה אצל בני הנוער או מבוגרים.

מקווה שהסיפור שלי יצליח לעזור ולהציל אנשים אחרים.

מקווה שילמדו ויראו לפני את מה שנאי לא ראיתי וילמדו מהטעויות שאני חוויתי על בשרי.
ומקווה שמהסיפור שלי אנשים יבינו שלפעמים באמת הכל יכול לחזור להם לפנים. קארמה ביצ'.

Asaf Goldstein עקוב אחר Asaf
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Hila
Hila
בין הדברים הכי חזקים שקראתי
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Asaf Goldstein
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
אקסיות יותר מפחידות ממחבלים
אקסיות יותר מפחידות ממחבלים
מאת: Asaf Goldstein
נמאס להיות לבד
נמאס להיות לבד
מאת: Asaf Goldstein
גם זה יעבור
גם זה יעבור
מאת: Asaf Goldstein
חלומות
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
כותרת חארטה
כותרת חארטה
מאת: Avaraius The Tale Teller
הלכתי בתוך החלום
הלכתי בתוך החלום
מאת: שלכת כותבת מהלב
ראש מעל המים.
ראש מעל המים.
מאת: ג'.ו.ץ .
תמונה שנחקקת
תמונה שנחקקת
מאת: ג'.ו.ץ .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan