כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

חתכתי את עצמי

לא האמנתי שלי זה יקרה. שלשם אני אתדרדר.

זה היה כשהייתי בת 16.
ילדה קטנה וקצת מבולבלת.
הכרתי מישהו, נראה חמוד ותמים. דיברנו הרבה. לאט לאט גיליתי אדם מסובך ודיכאוני.
יום אחד הוא שיתף אותי שהוא רוצה לחתוך את עצמו. אולי הוא שיתף שכבר חתך. אני אפילו לא זוכרת.
כמובן שבתור ילדה צעירה ותמימה מיד דיברתי איתו, ניסיתי להוציא אותו מהדיכאון,
להעלות לו את הבטחון העצמי,
לגרום לו להפסיק לפגוע בעצמו.

לא הרבה זמן אחר כך, רבתי עם אבא שלי.
זו היתה מריבה מטופשת. משהו על מבחן במתמטיקה.
לא דיברנו שלושה ימים.
הייתי פגועה.
איך אבא שלי יכול להתעלם ממני במשך ימים שלמים? !
כעסתי. כל כך כעסתי.
איך הוא לא מבין אותי? !

בראש עדיין הדהדו לי השיחות עם אותו נער.
איך הוא הסביר כמה זה עזר לו לפגוע בעצמו ככה.
בצעד טיפשי ופזיז לקחתי זוג מספריים פשוטות שהיו לי בחדר והתחלתי לחרוט על עצמי.
שני חתכים שדרשו המון זמן וכאב ודמעות.
רציתי שאבא שלי ירגיש חרא, שבגללו הבת שלו פוגעת בעצמה. כמובן שלא תיכננתי לספר לו אי פעם.

משם זה פשוט התגלגל והשתכלל.
ממספריים שדרשו 10 דק לשריטה, עברתי ללהב של סכין גילוח, שדרש רק כמה שניות וכאב שורף שמתפרץ ברגע ועובר ברגע שאחריו.
מכעס על אבא, זה הפך להיות הפיתרון שלי לכל משבר או קושי במשך חודשים רבים.
הגעתי לשלב שכל הירכיים שלי היו מלאות בחתכים.
אם מישהו ראה חתך תמיד היה לי הסבר, כמו גדר או שיח אכזרי.

באיזה שהוא שלב שיתפתי את החברים הקרובים.
כאב להם עליי. ידעתי את זה. שיתפתי את החבר שלי.
הוא התחנן שאפסיק.
החלטתי להפסיק בשבילו.
קצת אחרכך נפרדנו ואני חזרתי לחתוך.

במחנה קיץ של הצופים, ביום שימשתי כמדריכה למופת.

בלילה חתכתי את עצמי מתחת לשק שינה.

חברה שלי תפסה אותי לשיחה, כדי לנסות ולהבין למה אני עושה את זה. למה זה עוזר.

תוך כדי השיחה הבנתי בעצמי מה גרם לי לפעול כך.
תוך כדי השיחה הבנתי כמה זה מיותר.

המחשבה שלי היתה, שכשיש לי כאב נפשי, אני אחליף אותו בכאב פיזי, שאיתו אני יודעת איך להתמודד.
מורחים משחה, שמים פלסטר, ומכסים עם השרוולים.

בשיחה הבנתי שהכאב הפיזי לא פטר אותי מהכאב הנפשי.
אלא להפך, הוסיף לי עוד עול על הנשמה.
שמירת הסוד מהחברים והמשפחה, הידיעה שאני עושה משהו שגוי וחוסר ההצלחה להפסיק.

ברגע שהבנתי את כל זה, ידעתי שאני אפסיק רק כשזו תהיה החלטה שלמה ואמיתית שלי.
החלטה מתוך הבנה, ולא גחמה.
החלטה שהיא בשבילי, לא בשביל החבר, או כל גורם חיצוני אחר.

באותו רגע החלטתי להפסיק.

כשהייתי נערה תמימה שדיברה עם נער דיכאוני,
לא יכולי להאמין לו שמשהו כמו פגיעה עצמית הוא פשוט ממכר.

לצערי, הייתי צריכה לחוות את זה בשביל להבין.

קטנה . עקוב אחר קטנה
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אני. וזהו.
אני. וזהו.
כל כך מזדהה
הגב
דווח
קטנה .
קטנה .
מקווה שאת במקום טוב (:
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
קטנה .
שלבי הרווקות
שלבי הרווקות
מאת: קטנה .
אני רוצה
אני רוצה
מאת: קטנה .
הכרתי מישהו
הכרתי מישהו
מאת: קטנה .
לא אוהבת מספיק
לא אוהבת מספיק
מאת: קטנה .
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה