כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

״אלימות או למות״

מה גורם לבחור היחיד שפועל נגד אלימות בשכונה אלימה במיוחד, לפעול באלימות? למה מקרי האלימות רק מתרבים? הוא יצליח לשנות את השכונה, או שהשכונה תשנה אותו? מהו גבר אמיתי? בחור שנכנע ללחץ החברתי, או... ? רוצים לדעת את התשובות? תקראו את הסיפור.

אני גדלתי בשכונה שבה מעריצים כוח, חברה שבה החזק שולט, והחלש סובל.
בדרך כלל, החברה מגנה אלימות, אבל אצלנו בשכונה, לא רק שלא גינו אלימות, אלא אפילו עודדו אותה.
והתוצאה של עידוד האלימות, הייתה מאוד אלימה.
- - -
תמיד אני סברתי שהאלימות הזו היא השפעה חברתית, בחור אחד מפוצץ בחור חלש ממנו במכות, וכולם מעודדים אותו בקריאות וצעקות, ואחר-כך הם עוד מחמיאים לו, ׳איך קרעת לו את הצורה... יא סוס! ״
(האמת, לא כזה ברור לי מה המחמאה הגדולה ב׳סוס׳, הרי אם הוא סוס, והוא מתומרן על ידיהם, אז הם בעצם העגלון.
אני לא חושב שזו מחמאה בשבילו. )
לראות את כל החבר׳ה מעודדים ומחמיאים לזה שהרביץ, נותן חשק לעוד בחורים חזקים להרביץ לחלשים, או אפילו לחזקים כשהם נלחמים איתם במאבקי כוחות, כל אחד מהם רוצה להוכיח ש׳הוא הכי חזק׳, וכדי לזכות בתואר ובכבוד שיגיע בעקבותיו, הם מוכנים לספוג הרבה מכות, ובעיקר, להחטיף.
- - -
תמיד שאלתי את עצמי, ״למה דווקא החבר׳ה מהשכונה שלי כל-כך אלימים? ״
(הרבה יותר מהנורמה)
אחרי לא מעט מחשבה, הגעתי למסקנה שהאלימות נובעת מהסרטים והמשחקים האלימים.
בהרבה מאוד סרטים מהללים את הפושעים, גיבורי הסרטים הם לעיתים קרובות גנבים, שודדים, והרבה מאוד פעמים, אפילו רוצחים!
הבחור/ילד (או אפילו אדם מבוגר) שצופה בסרט או הסידרה, לאט לאט מתחבר לדמות, ולאחר מכן גם מזדהה איתה...
והדמות הזו, שהצופה כל-כך מזדהה איתה, היא רוצח, שודד, גנב, שמצליח ב׳גבורתו הרבה׳ להתגבר על השוטרים ולברוח מהכלא, לרצוח, לשדוד, ובדרך כלל, הוא גם יוצא ה׳טוב׳.
- - -
במשחקים זה אפילו יותר גרוע (נתון לויכוח), האדם שמשחק במשחק גורם לדמות שאותה הוא מגלם לעשות פשעים, לרצוח חפים מפשע, לדקור, לדרוס, להטריד ואפילו לאנוס.
וזה לא קיים רק במשחק אחד, זה קיים במגוון רחב של משחקים, במשחקים הגרועים ביותר (למרות שאם תלכו לחנויות המשחקים, תמצאו אותם בקטגוריית ה׳משחקים הטובים ביותר׳), יש את כל האפשרויות האלה יחד.
- - -
עשרות הורים התלוננו למורים על האלימות שממנה ילדיהם סובלים, או שבה ילדיהם משתמשים.
בכנס שנערך בבית-ספר לאחר מכן בעקבות האלימות הגואה, המנהל ביקש מתלמידים לעלות לבמה ולנסות להסביר למה האלימות מתגברת בקרב בני נוער.
לא היו הרבה מתנדבים, אני הייתי בין הבודדים שהרימו יד, ונבחרתי.
אולי בגלל היותי בחור פופלרי יחסית.
- - -
עליתי לבמה, והסברתי בקצרה את התיאוריה שלי לגבי המשחקים והסרטים האלימים שמעודדים אלימות.
והוספתי, ״לתסריטאים (כותבי הסרטים) ויוצרי המשחקים, לא אכפת מתוצאות המשחק או הסרט, הדבר היחיד שאכפת להם, הוא ההכנסות שמגיעות לכיס שלהם.
לכם, בתור הורים, צריך להיות אכפת מתוצאות המשחקים שילדיכם משחק, והסרטים שבהם הוא צופה.
אם תגלו אחריות, ותבדקו את תוכן הסרטים והמשחקים שאתם נותנים לילדיכם, ותמנעו מהם את האלימים...
תקטינו בצורה משמעותית את אחוזי האלימות! ״
חתמתי את ההרצאונת הקטנטנה שלי.
- - -
לשניה השתרר שקט, ובום, מבול של ביקורות נחת עלי.
״מי אתה בכלל שתטיף לנו איך לחנך את הילדים שלנו? אתה בסך הכל ילדון טיפשון עם זיפים! ״ צעק לעברי אבא של אחד הילדים האלימים ביותר.
״אתה תגיד לי איך לחנך את הילד שלי, ומה לתת לו לראות או במה לשחק? לפני שאתה מחנך אותי, תחנך את עצמך! ולפי איך שאתה נראה, אתה באמת צריך חינוך. ״ צעקה לעברי אמא אחרת.
״מה אתה מדבר שטויות? ! הסרטים והמשחקים לא משפיעים עלינו, זה בסך הכל משחק/סרט, זה לא אמיתי! אתה מטומטם! ״ צעקו ל(כיוונ)י כמה ׳חברים׳ מהכיתה.
- - -
״משחקים הם אומנם לא אמיתיים, הם וירטואלים, אבל זה מרגיל אתכם לפעול בצורה אלימה, ומשפיע עליכם גם אם לא במודע להתנהגות אלימה. כנ״ל סרטים. ״ ניסיתי להסביר להם.
אבל לא הצלחתי, הם צלבו אותי מכל הכיוונים, מאות אנשים מבוגרים, חלקם אפילו משכילים, נגד בחור אחד צעיר.
ירדתי מהבמה, התבאסתי שהתנדבתי לעלות.
באותם רגעים, עדיין לא ידעתי עוד כמה אני אצטער על הרגע הזה שבו עליתי לבמה...
- - -
בכנס נגד אלימות שנערך בבית ספר שלי, שמעתי רק הורים שמתנגדים לתיאוריה שלי שתקפו אותי, אבל כמה ימים לאחר-מכן, כמה ילדים סיפרו לי שההורים שלהם הסכימו עם התיאוריה שלי, ופעלו לפיה.
שמחתי.
״אז מישהו כן הקשיב לי״, חשבתי לעצמי וחייכתי.
״אולי אפילו כמה הורים מאלה שתקפו אותי, הבינו שאני צודק״.
אבל החיוך הזה נמחק מהר.
אותם בחורים סיפרו לי שההורים שלהם הקשיבו לי, ולכן הם זרקו להם את כל הסרטים והמשחקים האלימים שהם אוהבים.
ולכן, ה׳חברים׳ האלה עכשיו שונאים אותי, הם מאשימים אותי בזה.
״בסדר, לא נורא, אז כמה בחורים שישנאו אותי, זה לא סוף העולם. ״ חשבתי לעצמי.
טעיתי.
חלק מאותם בחורים, היו בחורים פופולרים, והם הצליחו לשכנע את שאר הילדים שאני השפעה ׳רעה׳ על ההורים שלהם, ואפילו עליהם בעצמם.
ואם הם מסתובבים איתי, ומתחברים איתי, הם כאילו נותנים הצדקה לדיעות ה׳מטומטמות׳ שלי.
הם גרמו לכך שינדו אותי, צחקו עלי, השפילו אותי, ולפעמים, גם הרביצו לי.
(אמרתי לכם כבר, הם אלימים. )
מבחור פופולרי ומקובל בחברה, הפכתי לילד כאפות, הבחור המסכן הזה שבפעם היחידה שמסתכלים לכיוונו, זה רק כדי לכוון את הבעיטה.
- - -
תמיד (ה)חשבתי את עצמי לבחור חזק, פיזית ונפשית.
אבל אחרי כמה חודשים שבהן חוויתי התעללויות, השפלות, ומכות באופן אינטנסיבי, הביטחון העצמי שלי נפל לרצפה, ונבעט שוב ושוב ברגליהם של בחורים אלימים.
הרגשתי סמרטוט, ולא סמרטוט נקי שמקפלים יפה על המגב ומנגבים, אלא מהסמרטוטים המסריחים האלה שנגעלים לגעת בהם בידיים, ולכן משפשפים אותם ברגליים, בדיוק ככה הרגשתי.
- - -
אחרי כמה חודשים, כבר לא זיהיתי את עצמי.
ולא רק בגלל הפנסים בעיניים, והמכות היבשות או הרטובות מדם שעיטרו כל חלק בגופי.
אלא בעיקר בגלל, המבט בעיניים שלי, הוא היה כבוי.
- - -
אחרי שכבר הייתי צל של עצמי, התרגלתי להשפלות היומיומיות, ואיבדתי את כל המעמד שלי בעיני אחרים, אותם בחורים פופולרים באו אלי בהצעה ׳מפתה׳.
״רוצה להיכנס לחבר׳ה עוד פעם? זה אפשרי. אם רק תעשה משהו כדי להוכיח שאתה ראוי לזה. ״
״מה אתם רוצים שאני אעשה? ״ שאלתי אותם.
״בוא איתנו למועדון״, הם ענו.
״וזהו? ״ שאלתי בהבעת אי-אמון.
״אתה כבר תראה... תחליט עכשיו, אתה רוצה או לא? ״ הם שאלו.
החלטתי שאני רוצה.
- - -
במועדון הם הצביעו לי על בחור רוסי ענק ושרירי, ״אתה רוצה לחזור לחבר׳ה? תוכיח לנו שאתה לא נמושה, ואתה ׳גבר׳ שלא מפחד מאלימות, שלא מפחד לחטוף קצת מכות, ובעיקר, מחטיף יותר. תן לבחור הרוסי הזה אגרוף לפנים. ״ הם אמרו לי.
״השתגעתם? אני לא הולך לריב עם אף-אחד. ״ עניתי להם.
״אתה הולך לריב איתו, בין אם תרצה או לא... ״ באמצע המשפט אחד מהם דחף אותי בחוזקה לעבר הרוסי השרירי.
״סליחה״, התנצלתי, ״לא התכוונתי״, ניסיתי להסביר לו. אבל הרוסי היה עצבני, המשקה שלו נשפך לו על החולצה, והכעס שלו התפרץ עלי.
*בום* הוא ניפץ לי בקבוק בירה על הראש, זה כאב, ולרגע התנדנדתי מצד לצד מעוצמת המכה, ואז מהר התעשתתי למרות הכאב, ״תילחם! ״ צעקתי לעצמי בראש.
ביד של הרוסי השרירי היה חצי בקבוק בירה, הוא ניסה לדקור אותי בעזרתו, זזתי במהירות לצד, תפסתי לו ביד ימין שלי בשורש כף היד שלו בצידה של גב היד, ביד שמאל שלי תפסתי לו את הזרוע קצת מעל הפיקה, ועיקמתי לו את היד כשאני מאחוריו, ונעלתי.
הפלתי לו את חצי בקבוק הבירה, ובעטתי לו ברגל בצד האחורי של הברך בכל הכוח, הוא נפל.
״אני לא רוצה לריב איתך, בטעות נתקעתי בך, ועכשיו אני עוזב אותך, והמריבה הזו נגמרת״, צעקתי לו באוזן.
״הבנת אותי? ״ שאלתי אותו.
הוא הנהן.
עזבתי.
זו הייתה טעות.
- - -
הוא קם, זו הייתה השפלה בשבילו שבחור בגודל שלי הצליח לנעול אותו, ועוד להפיל אותו לרצפה.
באתי ללחוץ לו את היד, וקיבלתי אגרוף לפנים, כמעט נפלתי מעוצמת המכה.
הוא נתן לי אגרוף לבטן, התקפלתי.
ברכית לראש, והרגשתי רטיבות פתאום, דם התחיל לטפטף מהראש שלי.
וואז הוא נתן לי לוקיק לרגל, הרגשתי את העצם ברגל שלי מזדעזעת, נפלתי לרצפה.
״קום״ אחד מ״החבר׳ה״ עזר לי לקום במהירות, ״קח את זה״ הוא שם לי ביד סכין חדה.
״אני לא הולך להשתמש בזה״ אמרתי לו, ״עוד נראה״ הוא ענה לי וחייך חיוך שטני.
- - -
הרוסי שראה שקמתי, רצה להמשיך עוד סיבוב של חבטות, ואז הוא ראה את הסכין ביד שלי.
הוא היסס ולקח צעד אחורה, הוא הסתכל עלי, ופתאום הבין שאני לא מתכוון להשתמש בסכין, הוא רץ אלי וניסה לתת לי אגרוף למרכז הגוף.
אני הזזתי לו את מסלול האגרוף, וברפלקס החזרתי לו אגרוף לחזה.
שכחתי שיש לי סכין ביד, והסכין הזו נכנסה לו בגוף, ישר ללב.
ירד לו מלא דם, פתאום המאבטח ׳נזכר׳ שהוא צריך להתערב, ותפס אותי, הזמינו מד״א ומשטרה.
הוא מת.
והמשטרה עצרה אותי.
- - -
עברו עלי חודשים ארוכים במעצר, עורכי-דין, משפטים מייגעים, ותחזיות קודרות.
העורך דין שלי ניסה לטעון שזה קרה בשוגג(כמו שקרה באמת), אבל העורך דין מטעם התובע המחוזי טען שאני רוצח בדם חם.
השופט פסק, 20 שנה כלא.
- - -
אז עכשיו אני בכלא, ביחד עם שודדים, גנבים, ואפילו רוצחים!
בעצם, גם אני אחד מהם.
אומנם זה היה בשוגג, אבל בכל זאת, אני רצחתי אדם.
קשה לי לעכל את זה, המצפון שלי מייסר אותי בלי סוף.
אני סובל בכלא, כולם פה פושעים גדולים, ואני בשבילם בחור חנון.
הם מסנג׳רים אותי, חוטפים לי את האוכל, מרביצים לי כשאני לא עושה את מה שהם רוצים, ולפעמים, גם סתם מתעללים.
- - -
אני עשיתי טעות, ועכשיו אני משלם עליה.
ואני כותב את הסיפור שלי בשבילכם, כדי שאתם לא תעשו את אותה טעות שאני עשיתי.
אל תנסו להיות חברים טובים של בחורים רעים. בעצם, לא רק חברים טובים, אלא חברים בכלל.
תתרחקו מהם, הם יגרמו לכם לעשות מעשים שליליים, ואולי גם פליליים.
אל תתנו להם לתמרן אתכם, אל תתנו להם לנצל אתכם, והכי טוב, שבכלל לא תתנו להם פתח, תתרחקו מהם!
ואם הם מתרחקים ממכם, במקום לנסות להתקרב אליהם, תגידו תודה לאלוקים על כך שהוא הציל אתכם מהם.
- - -
אחי, אל תיתן לאף-אחד לחרטט אותך שאם מישהו התחיל עם חברה שלך במועדון, אתה צריך לדקור אותו כדי להי(רא)ות ׳גבר׳.
אתה יודע מה זה גבר?
גבר זה אחד שלא נותן לחברים שלו לקבוע את סוג האדם שהוא.
גבר זה אחד שלא נכנע ללחץ החברתי שמפעילים עליו.
גבר יסביר לבחור בצורה יפה שהבחורה הזו היא חברה שלו, ויודע מה? הבחור הזה שהתחיל איתה גם יבקש סליחה.
אז בשביל מה לדקור? סתם כדי שה׳חברים׳ האלה שלא באמת אכפת להם ממך יגידו שאתה ׳גבר׳?
אה, בשביל חברה שלך? זאת שעוד כמה שבועות או חודשים תהפוך לאקסית שתקלל אותך?
אה זו מישהי רצינית? (נניח שאני מאמין לך) נראה לך שבחורה שבאמת אוהבת אותך תרצה שתדקור בחור שכל פשעו זה שהוא התחיל איתה?
אז יש 3 אפשרויות:
1. אתה טועה.
2. היא סדיסטית.
3. היא לא אוהבת אותך.
(אם היא הייתה אוהבת אותך, היא לא הייתה רוצה שתסתבך בגלל שטות כזו)
לא משנה מהי האפשרות הנכונה, כל האפשרויות לא שוות לדקור בשבילן.
- - -
אז בחורצ׳יק, אם אתה רוצה להיות גבר אמיתי, תתנהג כמו גבר אמיתי.
אחי, תהיה גבר, אל תהיה כמוני.
אני נכנעתי ללחץ החברתי, נתתי להם את האפשרות לתמרן אותי, ועכשיו אני משלם על הטעות שלי מחיר כבד, אל תעשה את אותה טעות. תלמד מהניסיון שלי.
תתרחק מ׳חברים׳ רעים, הם יגרמו לך לעשות דברים רעים, גם אם אתה בחור טוב.
- - -
ממני...
הבחור שמתנגד לאלימות, ורצח בטעות.

דוד חגולי עקוב אחר דוד
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דוד חגולי
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
״מכתבו של מחבל״.
״מכתבו של מחבל״.
מאת: דוד חגולי
״מתנה שהיא קללה״.
״מתנה שהיא קללה״.
מאת: דוד חגולי
״עובדי חברת החשמל - אתם רצחתם את סבתא שלי!״
״עובדי חברת החשמל - אתם רצחתם את סבתא שלי!״
מאת: דוד חגולי
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
מאת: שירה כהן
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי