כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 4

איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?

לעולם לא אסלח. לעולם לא אשכח. ואתה לעולם לא תדע כמה אני שונאת אותך.

מכירים את האהבה העיוורת? שהיא כל כך גדולה, שאפילו שהוא אונס אותך את לא יודעת לתרגם את זה ככה?
שאת כל כך רוצה וצריכה את המגע שלו, שכשהוא נוגע בך המילים לא יוצאות לך מהפה?
ואם הן לא יוצאות לך מהפה, איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?

לקח לי זמן, שנתיים ליתר דיוק, לעכל שהיה פה סוג של אונס.
אם אני אגדיר את זה ככה בפניו הוא יצחק לי בפנים. מה אונס בזה? את שתקת, את אפילו גנחת, את נהנת.
"נהנת"
כל כך "נהנת" שלא הסכמתי להסתכל עליו בעיניים אחר כך במשך שנתיים. או לספר למישהו, אי פעם, על אותו לילה בבית שלו.
הייתי בת 15 וחצי. בתולה, תמימה כל כך, מאמינה באהבה ומאוהבת עד הגג בבחור מסויים, בגיל שלי.
אהבה כזאת שאי אפשר להסביר במילים. הוא הבחור הראשון שהתאהבתי בו, ואת זה אף אחד לא ייקח ממנו.
באותו ערב שישי שקבענו להיפגש דמיינתי בראש איך סוף סוף אנחנו יושבים אחד מול השנייה ומדברים, וצוחקים, ושום מגע לא הורס את הרגע, לא רציתי להתנשק איתו אפילו, רציתי רק להסתכל עליו, רק לחייך איתו, רק להיות איתו.
האמנתי באמת ובתמים שהוא יתאהב בי. שהוא יצליח. שבאותן שעות התייחדות בשישי אנחנו נאהב.
ההורים שלי הסיעו אותי אליו. הוא יצא לפתח הדלת עם טרנינג פיג'מה, ואני, מרוגשת כולי, נכנסתי לבית של אותו בחור שאני כל כך אוהבת.

עלינו למעלה בלי שהוא אפילו הציג אותי להורים. רושם טוב הוא דבר שחשוב לי, רציתי להכיר אותם, ללחוץ להם את היד, לא רציתי להיות עוד אחת מאלה, שעולות במדרגות כצאן לטבח, שאף אחד לא מעיף עליהן אפילו מבט- כי הן לא שונות מאותן בנות שהיו פה קודם.
ברגע שדרכנו במפתן הדלת הוא ניסה לנשק אותי. ובהתחלה התנגדתי, בלי מילים. כי הייתי כל כך חלשה למולו, שלא יכולתי להסביר למה אני לא רוצה. אבל הוא ניסה וניסה, ולאחר התנגדויות רבות התייאשתי.
זה נורא קשה לסרב לבחור שאת אוהבת.

מיותר לציין שהשיחה שכל כך רציתי שתהיה לא הייתה, שהמבטים המצטלבים ממש לא היו, ושכל מה שקרה מאותו רגע הוא ניסיון שלו לגעת בי, והשתיקה שלי, שלא מביעה שום התנגדות, נותנת לו לגיטימציה לעשות בי מה שהוא רוצה.
אני זוכרת את עצמי מתנגדת בהתחלה. מזיזה לו את הידיים, מנסה לקום וליזום שיחה.
אני זוכרת אותו מנסה להוריד לי את הראש לכיוון איבר המין שלו.
אני זוכרת את עצמי שבורה ומתוסכלת. זה הבן אדם שאני כל כך אוהבת, זה הבן אדם שמעולם לא הסתכל עליי כפי שאני מסתכלת עליו.
אני זוכרת את עצמי מרפה. מפסיקה להתנגד. שותקת, רק אומרת לעצמי בראש ש"לפה לעולם אני לא חוזרת. זה אבוד, זה נגמר. תשכחי ממנו."
ותוך כדי שאני מריצה את המשפט בראש הגוף לגמרי רפוי והוא פשוט נוגע בו. מנגן עליו. ואני לא מסתכלת עליו, אני רק נושמת אותו, הוא נוגע בי ואני נושמת אותו, מצמידה את אפי לצווארו ומסניפה את הבושם שלו, נתק מוחלט בין הרגש לבין הגוף.

אני זוכרת אותו מקים אותי, כמו בובה על חוטים, בת 15 וחצי, בחורה טובה מבית טוב, מאוהבת עד הגג.
אני זוכרת אותו מסובב אותי,
אני זוכרת אותו מוריד לי את המכנסיים,
אני זוכרת אותו מוריד את התחתונים
ואני זוכרת אותו נכנס לי מאחורה.
אני ממש לא זוכרת אם זה כאב. לא הייתה תחושה. אני רק זוכרת אותו פועל, ואני מסתכלת על החלון שלו ודמעות בעיניים שלי.
אבל אני לא מדברת. אני שותקת כל אותם הרגעים. לא יודעת למה. גם אחרי שלוש שנים אני לא יודעת למה.
אני לא מגיבה לשום דבר, עד שהוא שואל מה קרה וצוחק, ואני עונה שהכל בסדר.

ואז זה נגמר,
אנחנו יושבים אחד ליד השנייה בספה, הוא אוכל ורואה סרט, אני מחכה להורים שלי שיגיעו.
ויודעת שלשם אני לא חוזרת.

בדרך הביתה, באוטו, אבא שלי שיהיה בריא, סינן- "כשאת מגיעה לבחור בפעם הראשונה הוא צריך ללבוש חליפה ולא פיג'מה. קצת כבוד לבחורה."
אם רק היית יודע אבא, מה הוא עולל בי לפני כמה רגעים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שירה כהן עקוב אחר שירה
שמור סיפור
דרג:
לסיפור זה 24 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Dani-din .
Dani-din .
מזדהה וכואבת איתך...
מקווה שהכתיבה על זה נותנת לך כח
ושאת במקום טוב ובריא יותר עכשיו :)
הגב
דווח
The pain Of the past
The pain Of the past
מזדהה בטירוף! הסיפור שלך סיפר סיפור של עשרות בחורות, תהיי גאה בעצמך, זה לא מובן מאליו שסיפרת❤
הגב
דווח
guest
כל-כך מצטערת בשבילך, תהיי חזקה! שולחת חיבוק⁦❤️⁩
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שירה כהן
איך יכולת לתת לזה להיות כזה טכני?
איך יכולת לתת לזה להיות כזה טכני?
מאת: שירה כהן
אהוב שלי
אהוב שלי
מאת: שירה כהן
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D