כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

״התאהבתי בבחורה שאני אפילו לא יודע את שמה״

מה היית עושה אם פגשת מישהי, התאהבת בה, וגילית שהיא ה״אחת״ שחיכית לה כל חייך. היא ה״אחת״, בעצם החצי השני שלך. מה היית עושה אחרי שגילית ש״למרות השיחה הארוכה שהייתה ביניכם, אתה לא יודע מה השם שלה. ״ מה היית עושה, כדי להשיג את אהבת חייך? היית מתייאש ומוותר, או מחפש אותה בכל הארץ? מה היית עושה, אם היית נמצא בסיטואציה שאני נמצא בה?

מה היית עושה כדי למצוא את אהבת חייך?
מה היית עושה כדי למצוא את אהבת חייך?

קבעתי עם חבר ללכת לירושליים, להתפלל בכותל, להסתובב קצת בעיר העתיקה, ובעיקר, להנות מהקדושה ששוכנת בה.
הייתי מוכן, ואז הוא התקשר.
״אחי, אני חולה מת, יש לי 40 מעלות חום, אני לא יכול לבוא... מצטער אחשלי״.
חבר שלי אמר לי.
ודוגרי? התבאסתי.
בכל זאת איחלתי לו ״רפואה שלימה״, ואז התלבטתי, מה עכשיו אני אעשה? בניתי על ללכת איתו, ולבסוף הוא הבריז לי...
אחרי התלבטות קטנה, החלטתי ללכת לבד.
אני לא מהאנשים האלה שיוצאים לבד, אבל בכל זאת, החלטתי ללכת לבד באופן חד-פעמי.

נסעתי באוטובוס לתחנה המרכזית בתל אביב, ושם עליתי על קו ישיר לירושליים.
כשעליתי לאוטובוס, הוא כבר היה מלא, כולם שם היו אנשים זקנים, חוץ מבחורה אחת.
הלכתי לכיוונה, ״אפשר לשבת? ״ שאלתי בנימוס תוך כדי שאני מצביע בידי על הכסא הפנוי שלצידה.
״כמובן״, היא אמרה.
״אני דוד״, הצגתי את עצמי.
״ליאת״, היא הציגה את עצמה.
״נעים מאוד״, אמרתי. היא חייכה, ואז השתררה בינינו שתיקה.

פתאום ראיתי שהיא שומעת שיר של eminem, ״אחלה של שיר״ אמרתי לה.
״אתה מכיר אותו? ״ היא שאלה.
״ברור, זה אחד השירים האהובים עלי... ״ עניתי.
״גם עלי, אני כל-כך אהבתי את הסיפור חיים שלו שהוא מספר בצורה כל-כך שנונה וגאונית, ובחרוזים מרגשים עד צמרמורת. ״ היא הסבירה לי.
ופתאום התפתחה בינינו שיחה, זה התחיל משירים, ואז גלשנו לעוד נושאים.
״דיברנו על כל-כך הרבה נושאים, עד שיש באוטובוס יותר נוֹשְׂאִים, מאשר נוֹסְעִים! ״
וזה עוד כשאוטובוס מפוצץ(לא תרתי משמע)...
אמרתי לה בקריצה, והיא צחקה.

״תגידי, בשביל מה את נוסעת לירושליים? ״ שאלתי אותה.
״האמת היא שהרבה זמן לא הייתי בירושליים, אז קבעתי עם חברה טובה שאני אעשה איתה יום סיור בירושליים. ״ היא ענתה. ״ואתה? ״ היא שאלה.
״בערך כמוך, רק שחבר שלי בדיוק חלה, (בדרך כלל הוא לחמניה, דווקא היום הוא חלה. הוספתי בהומור, והיא צחקה. ) ולבסוף החלטתי לנסוע לבדי. ״ סיפרתי לה.
״אתה מוזמן להצטרף אלי ולחברה שלי, נסייר ביחד״, היא אמרה. ״אני אשמח״, עניתי.

ירדנו בתחנה מרכזית בירושליים, וליאת התקשרה לחברה שלה, לשאול אותה איפה היא תיפגש איתה (איתנו).
חברה שלה אמרה לה שניפגש בקניון ממילא...
ואז חברה של ליאת אמרה לה שהיא תחזור אליה עוד דקה, כי יש לה ממתינה.
כעבור דקה חברה של ליאת התקשרה, ואמרה לליאת שהיא לא יכולה להגיע.
״בדיוק חברה מהאוניברסיטה התקשרה לשאול אותי לגבי מבחן שיש לנו מחר, אני בכלל שכחתי ממנו, זה פול חומר ללמוד, אני מזה מצטערת שאני מבריזה לך, אבל אני חייבת ללמוד למבחן מחר. אני מבטיחה לפצות אותך, מבטיחה! ״
אמרה חברה של ליאת, לליאת.

אז מה? אני לא האדם היחיד שננטש על-ידי חבר טוב, אה? אמרתי בקריצה.
״חה חה חה, כנראה שלא״, היא אמרה, תוך כדי שהיא צחקה את הצחוק המתגלגל שלה.
טיילנו בירושליים, התפללנו בכותל, אכלנו באיזו פיצריה כשרה, אבל הדבר העיקרי שעשינו, היה- לפטפט.
היא הקסימה אותי, היה לה משהו מיוחד בהתנהגות שלה, מין אצילות כזו.
יש לה מגוון תכונות מגוונות, והן מסתדרות אצלה להפליא למרות שחלקן (כמעט) מנוגדות.
היא בחורה אינטלגנטית, ועם זאת פשוטה ועממית.
היא מהורהרת ורצינית, ועם זאת בעלת חוש הומור, ואוהבת לצחוק המון.
היא רציונלית ומנתחת נושאים בעזרת (איזמל של) הגיון קר, ועם זאת, דמיונית מאוד, יצירתית, ובעלת אינטלגנציה רגשית מאוד גבוהה.
יש לה מין כריזמה כזו שהופכת את הנושא הכי משעמם בעולם - למרתק.
בילינו בערך 10 שעות ביחד, ואז חזרנו באוטובוס בחזרה לתחנה מרכזית תל אביב, השעה הייתה רבע ל-12 בלילה, כל-כך נהנינו, ששכחנו את עצמינו, ועכשיו, חיכיתי איתה בתחנה שלה, לאוטובוס שלה, שבעקבות השעה המאוחרת, היה גם האוטובוס האחרון שלה.

״ליאת, את אדם מעניין, ואני מקווה שזו לא תהיה הפגישה האחרונה שלנו, אני ארצה לשמור איתך על קשר, אפשר את המספר שלך? ״ ביקשתי ממנה.
היא רצתה לרשום (לי את) המספר שלה, בפלאפון שלי, אבל אז הגיע האוטובוס והרס לה את התוכנית.
היא עלתה לאוטובוס, תוך כדי שהיא אומרת לי בקול את המספר.
״תרשום אפס חמש שתיים שמ... ״
״מה? אני לא שומע, תגידי יותר בקול. ״ אמרתי לה, והיא ניסתה, אבל כשהיא הגיעה לסיפרה החמישית, האוטובוס כבר התרחק יותר מידי, ולמרות שרצתי אחריו, כבר לא הצלחתי לשמוע אותה.

״לא נורא, אני אחפש אותה בפייסבוק״, חשבתי לעצמי.
ואז נזכרתי, לא שאלתי אותה מה השם משפחה שלה בכלל!
הייתי יותר מידי מרותק ממנה, עד ששכחתי לשאול אותה.
ישבתי לעצמי מדוכדך, עד שאחרי חיים שלמים, אני מכיר בחורה שהיא בדיוק הטעם שלי...
אני שוכח לקחת ממנה פרטים, ואין לי דרך ליצור איתה קשר.
ואז עלה בי רעיון, נזכרתי שהצטלמנו, ״אני אעלה את התמונה שלה לפייסבוק, אשלח אותו בקבוצות בווצאפ, ויבקש מאנשים שאם הם מזהים אותה, שיגידו לי את שמה, או פרטים עליה״.
כן, היא עד כדי כך מיוחדת, שאני מוכן לעשות את זה בשבילה.

פתחתי את גלריית התמונות באייפון, ואז התאכזבתי.
הייתה לנו רק תמונה אחת, וגם היא הייתה מאוד מטושטשת, היא בדיוק זזה, וזה כל-כך עיוות לה את הפנים, עד שאפילו אני, אחרי בילוי של יום שלם איתה, ואחרי שאני ידעתי בוודאות שזו היא - התקשיתי לזהות אותה.
״התמונה ממש גרועה, אף-אחד מהמכרים שלה לא יצליח לזהות אותה דרכה״, חדרה לתודעתי מחשבה מאכזבת.

לאחר כמה דקות של ייאוש ואכזבה, פתאום התנערתי, אחרי כל השנים האלה, עד שמצאתי בחורה לחיים, אני אוותר עליה בגלל קושי קטן?
לא, זה לא ישבור אותי.
אני תימני, ותימנים עקשנים, אני במיוחד.
אם אני רוצה משהו, אני אשיג אותו!

בתור התחלה, החלטתי לרשום את כל הפרטים שידועים לי עליה:
1. קוראים לה ״ליאת״.
2. יש לה טעם טוב בבגדים (לא ממש רלוונטי, אבל שיהיה... ).
3. יש לה אייפון 5 לבן.
4. היא דתיה.
וזהו, זה כל הפרטים שידעתי עליה.
שאר הדברים היו תכונות, אמירות חכמה, ואלה לא ממש פרטים רלוונטים למציאתה.
דיברנו 10 שעות, ולא ידעתי איפה היא למדה, איפה היא עובדת, או את שם משפחתה.
אבל מה שאני כן ידעתי עליה - זה שהיא הבחורה הכי מיוחדת שאי-פעם פגשתי!
היא ״האחת״, שהוא בעצם החצי השני שלי.

ואז עלה לי רעיון לאיך למצוא אותה, ״ליאת״ זה לא שם כזה פופולרי, אני אשיג את תוכנת ״אגרון״ של משרד הפנים (זה לא חוקי), וכך אני אחפש אותה בין כל ה״ליאתיות״ ברחבי הארץ, עד שאני אמצא אותה.
ניסיתי להשיג את תוכנת ״אגרון״, ואז גיליתי שקשה מאוד להשיג אותה, לבסוף אחרי הרבה בלאגנים וכאבי ראש, חבר הצליח להשיג לי את תוכנת ״אגרון״ בגירסה הישנה.

נכנסתי לתוכנה, ורשמתי ״ליאת״, ציפיתי שיהיה כמה עשרות ״ליאתיות״, ותוך כמה דקות אני אמצא את ״ליאת שלי״.
אבל שהקלקתי חיפוש, כמות התוצאות גרמה לי כמעט לעילפון.
יש בארץ 83, 328 ״ליאתיות״!

לא ידעתי שיש כזו כמו של ״ליאתיות״ בישראל, מסתבר שבניגוד למה שחשבתי, זה כן שם פופולרי.
אחרי כמה דקות של הלם, פתאום חשבתי שזה הגיוני שיש אפשרות לצמצם את ה״ליאתיות״ באמצעות נתונים כמו גיל, והאיזור שבו היא גרה.
אבל כשבדקתי, גיליתי שבגלל שזו התוכנה הישנה, לא קיימת אפשרות כזו.
(איך לעזאזל אנשים היו מחפשים אנשים אחרים פעם? מזל שהיום יש פייסבוק! )
וזה עוד לא כל הבשורות הרעות, הבשורה הכי רעה היא:
״שהתוכנת אגרון הזו לא מעודכנת, קיימים שם הפרטים שלה מלפני 10 שנים, אני צריך לחפש ילדה בסביבות גיל 8-12, ואז להסתכל על תמונה של ילדה קטנה, ולהחליט אם זו היא.

זו עבודה סיזיפית.
התחלתי לעבוד על זה, עבדתי על זה שבועיים כמעט בלי הפסקות, ואז כמעט התייאשתי.
הצלחתי לעבור רק על 2, 547 ״ליאתיות״ מתוך 83, 328.
אבל זה לא רק זה, זה הקטע שגם על ה״ליאתיות״ שכן עברתי, לא על כולן הייתי בטוח שזו לא היא, קשה לדעת איך היא הייתה נראית לפני 10 שנים, גיל ההתבגרות זה הגיל שבו תווי הפנים הכי משתנים.

״אין טעם להמשיך לחפש ילדה קטנה, כשמירב הסיכויים הוא שאני אראה אותה, אני לא אזהה אותה, ואעבור הלאה״, הבנתי.
כמעט והתייאשתי, ״ליאת שווה את זה! ״ פתאום עודדתי את עצמי.
״במקום לעבוד לחינם, תחשוב על דרך יותר טובה למצוא אותה״, אמרתי לעצמי.

״למה שאני לא אלך למשרד הפנים? במקום שאני אעשה את העבודה השחורה, המחשבים שלהם יעשו את זה. במחשבים שלהם יש תמונה עדכנית שלה, והם אפילו יכולים לצמצם את החיפוש לפי איזורים, וטווח גילאים. ״
איך לא הלכתי למשרד הפנים לפני? שאלתי את עצמי.
כשהגעתי למשרד הפנים, קיבלתי את התשובה לשאלה שלי.
לא, לא לשאלה שלי ״מה השם משפחה של ליאת? ״ אלא לשאלה שלי ״למה לא הלכתי למשרד הפנים לפני-כן? ״.

מה קרה שם? אתם שואלים.
אז אני אספר לכם.
אחרי שחיכיתי מספר שעות, ניגשתי בתורי לפקידה, ״שלום, אני רוצה לחפש בחורה בשם ליאת, בטווח גילאים 18-22. ״ אמרתי לפקידה.
״מה השם משפחה שלה? ״ שאלה אותי הפקידה.
״אני לא יודע. ״ עניתי.
״בחורצ׳יק, מה באת לשגע אותי? ״ שאלה אותי הפקידה בעצבים.
״לא, חס וחלילה, ״ליאת״ היא בחורה שהתאהבתי בה, ואני אפילו לא יודע את השם משפחה שלה, וחשבתי שאולי תוכלי לצמצם בחיפוש את כל ה״ליאתיות״ לפי טווח גילאים ואיזור מגורים, תראי לי תמונות שלהן, ואני אמצא אותה.
דרכך אני אמצא את אהבת חיי! ״ אמרתי לה בהתלהבות.
אבל מהר מאוד היא הנחיתה אותי לקרקע המציאות.
״תגידי לי בחורצ׳יק, מה אתה ילד? אתה לא יודע שזה חסוי? אלה פרטיו האישיים (והחסויים; של כל אדם! ״
אמרה לי הפקידה בטון כועס.
״תעשי לי ג׳סטה, בבקשה. אני חייב למצוא אותה, אני חייב למצוא את אהבת חיי! ״
אמרתי לה בתחנונים, אבל הפקידה לא נעתרה לתחנוני.
״אם אתה לא מסתלק מפה, אני אקרא לביטחון שיסלקו אותך, עוף מפה בחורצ׳יק! ״ היא ממש צעקה עלי.

ראיתי ראשים של אנשים מסתובבים לכיווני, הבושה עטפה אותי, אבל בכל זאת, לא ויתרתי, הרי מדובר באהבת חיי.
״בבקשה ממך, אני רק רוצה את השם של הבחורה שהיא אהבת חיי... ״ לא הצלחתי לסיים את המשפט, והיא צעקה:
״ביטחון, תעיפו לי את הבחורצ׳יק הזה מפה״.
ניגשו אלי שני מאבטחים, והחזיקו בזרועותי, ״אין צורך, אני אלך לבד״, אמרתי להם, אבל הם המשיכו להחזיק בי, ראיתי שכל האנשים במשרד הפנים מסתכלים עלי, פקידות הפסיקו את עבודתם, וכולם בהו בי, הם חשבו שאני איזה עבריין, בזמן שכל פשעי היה שהתאהבתי בבחורה שאני לא יודע את השם שלה.

חזרתי הבית, עצוב, ומושפל.
במקום לקבל את שמה של אהבת חיי, נתקלתי בהמון שנאה ואטימות של אנשים לסיטואציה שאני נמצא בה.
״תכל׳ס אני בטח נשמעתי כמו איזה אנס... ״ ניסיתי לסנגר על הפקידה.
טוב, לא בוכים על חלב שנשפך, הזכרתי לעצמי.
אבל איך לעזאזל אני מוצא את ליאת?
איך אני מוצא את אהבת חיי?
אני חייב פיתרון יצירתי.

שבועיים שברתי את הראש, ניסיתי למצוא רמזים לזהותה בתמונה שלה, אולי בבגדים, או בתכשיטים, ניסיתי להיזכר בפרטים שהיא אמרה, אבל לא הצלחתי לדלות שום פרט מירכתי(פינות נידחות ב) מוחי.

אחרי שבועיים, עלה בראשי רעיון, הרי שנסענו באוטובוס היא שילמה ברב-קו, ברב-קו שלה כתוב השם שלה, הגיל שלה, וזה מספיק בשביל למצוא אותה!
התקשרתי לאגד, והם אמרו לי שהפרטים האלה חסויים, ביקשתי לדבר עם המנהל, למזלי הוא היה אדם רגיש ומבין.
כשהסברתי לו את הסיטואציה, ואת מה שעברתי כדי להשיג את את השם של ליאת, הוא אמר לי בהתפעלות: ״פששש אתה לא מתייאש, אה? ״
״אתה היית מתייאש אם היית מוצא את אהבת חייך, רק בגלל פרט קטן ששכחת לשאול אותה? ״ שאלתי אותו.
״האמת שכן״, הוא ענה לי בכנות.
״לא כולם עקשנים כמוך... ״ הוא הוסיף.
״ככה זה תימנים... ״ אמרתי לו, והוא צחק, ״כן, תימנים באמת עקשנים. ״
״אז אתה תביא לי את השם שלה? ״ שאלתי אותו כשבקולי תחנונים.
״כן, אני בניגוד לאנשים אחרים כן מעריך דבקות של אנשים במטרה, אתה הרווחת את זה. ״
הוא בדק, ומצא שרק אחת מכל הנוסעים באוטובוס הייתה בגיל המתאים, ואז הוא אמר לי את שם משפחתה.
״תודה רבה! אני לא אשכח לך את זה... איך קוראים לך? ״ שאלתי.
״משה גדעוני״, הוא ענה.
״תודה לך אדון גדעוני, אני תמיד אזכור לך את זה! ״ אמרתי לו.
״אין בעד מה״, הוא השיב.
- - -
ברגע שהיה לי את שם משפחתה של ליאת, זה כבר לא היה קשה להשיג את המספר שלה, כולנו מכירים את מודיעין 144.
כשהתקשרתי אליה, היא ישר זיהתה את הקול שלי.
״היי דוד, שכחת להגיד לי מה המשפחה שלך, לא ידעתי פרטים מזהים עליך, ואז נזכרתי, שגם אתה לא יודע פרטים מזהים עלי.
הייתה בינינו כימיה (אני חושבת, למרות שביולוגיה זה לא בדיוק התחום שלי, היא אמרה, וצחקתי. אני אוהב את חוש ההומור שלה. ) והרגשתי שחבל לפספס את זה, אבל לא הייתה לי דרך להשיג אותך...
מה שמעורר בי את השאלה, איך השגת את המספר שלי?
אגב, סליחה על החפירה (אין על מה) זה נובע מגעגוע, אתה יודע. ״
היא אמרה לי בדיבור המהיר שלה, ישר שרק אמרתי ״היי״.
״זה סיפור ארוך... יש לך איזו שעה פנויה? ״ השבתי לה בשאלה.
״בשבילך, יש לי את כל הזמן שבעולם! ״ היא השיבה.
סיפרתי לה.
- - -
עברה מאז שנה וחצי, בהם הספקנו לצאת כמה חודשים, התחתנו, ועכשיו היא בהריון, כבר חודש חמישי.
אני בעל מאוהב, ועוד מעט עומד להיות אב.
ואם תשאלו אותי, ״איך אני מגדיר את עצמי במילה אחת? ״
אני אשיב, ״מאושר״.
כן, בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, האושר כן נובע מהעושר.
אבל לא מעושר של כסף, אלא מעושר של רגשות חיבה, עושר של אהבה.

ואני כותב את הסיפור הזה בשבילכם, כדי להבהיר לכם שני מסרים.
1. אתם יכולים למצוא אהבה בכל מקום, אפילו במושב ל(צ)ידכם באוטובוס.
2. אם אתם רוצים משהו - תעשו הכל כדי להשיג אותו.
אם תמשיכי לנסות, ולא תתייאשו - בסופו של דבר, תצליחו.
וליאת אישתי שברגעים אלה שבהם שאני כותב את הסיפור שלנו, מחבקת אותי...
היא הוכחה חיה (נושמת, ואפילו מחבקת) לכך.

טוב, שבת עומדת להיכנס, ואני וליאת שומרי-שבת, אז שיהיה לכולכם שבת שלום, ואני מקווה שתפנימו את המסר(ים), ובימי-חול, תילחמו בשביל המטרות שלכם בחיים.

ממני...
הבחור שהשיג את אהבת חייו, רק בגלל היותו עקשן.

דוד חגולי עקוב אחר דוד
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
גיא גבע
גיא גבע
אני קורא את הסיפור שלך עכשיו ואין לי מילים.
אתה אלוף תותח!
הגב
דווח
גילי שרונוב
גילי שרונוב
מרגש
הגב
דווח
דניאלה לוי
דניאלה לוי
בחור רומנטי
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
סיפורים אחרונים
על הרולטה
על הרולטה
מאת: כותב למגירה
אהבה בין-גלקטית
אהבה בין-גלקטית
מאת: M.k .
חלל
חלל
מאת: Carmel Levy
קנאה.
קנאה.
מאת: Magic World .
המדורגים ביותר
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .