כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כולם אהבו להיות בחברתו

גם היא אהבה, עיוורת

...
חבר שלח לי היום בלוג כתיבה אישי של המרצה שלו באקדמיה, לשם מטלה שאותה נתבקש לבצע.
נכנסתי לדפדף מעט. בארכיון הבלוג, היה קטע כתיבה ישן ונושן על מישהי, מישהי שאותה אהב, שמה הוא ליסה. התעוררה בי הסקרנות באותו רגע קט. כשקראתי לראשונה את קטעי הכתיבה שלו על ליסה, הייתה זו מעין הרגשה מרתקת למדי. אני מודה שנתקפתי בקנאה מסויימת. האם אי פעם מישהו גם יכתוב עליי?
אהה לא. לא, תודה.
באחד הקטעים הוא תיאר את ליסה כנערה ענוגה למדי, בעלת עיניים חומות, שיער חום, שיערה חלק כמשי. בתיאור שלו ליסה פשוטה למדי, לא ייחודית, אך בהסתכלות מעמיקה, היה לה מראה אצילי שאין לכל אחת אחרת. ״למה את לא מקשיבה לי? תסתכלי על עצמך!״ והפסיק להסתכל עליה, כבהתחלה. בסופו של סיפור, הוא כתב את כל מה שהוא שנא בה, ולאחר מכן טרח להוסיף שהוא בעצם שנא את עצמו. בעודי קוראת זאת, אני מבינה שסיפור האהבה שלהם דעך אל תוך סיוט, שאליו ליסה הייתה נתונה. הצורה שבה הוא התייחס אליה כאל בובה כנועה שלו, הוא משך בחוטים, סחט ממנה את אהבתה, הותירה אותי פגועה.
...

Hikari Me עקוב אחר Hikari
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה