כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ברחובות נהריה

הכתר שלי

פעם היה לי כתר על הראש.
הוא ייחד אותי משאר הנשים בעולם, הבנות בישראל, כי אני ידעתי כל הזמן הזה איזו מלוכה אני רוצה. מה אני רוצה והגשמתי. את מי אני רוצה.
הכתר הזה הסתובב איתי בכל מיני ערים בישראל ותמיד היה מחובר לי לשיער, שתמיד מסודר.
נהגתי להתבדח שבנה לי אותו נגר איכותי במיוחד, כי ככה כינו אותו אז. את מי שהלכתי לחפש ברחובות נהריה בדצמבר 2019.
בלי שבכלל התכוונתי, מתוך כאבי בטן ומחשבות על סוף שאפילו לא היה קרוב לסוף, השארתי אותו בשדרות הגעתון. כשעליתי לרכבת של השעה 17:15, הרגשתי קלה מדי. משהו היה חסר. והרכבת נסעה לה...

כשהבנתי ששכחתי בכוונה או שלא את הכתר שם, הרגשתי כמו בחורה פשוטה. בתקופה הזאת הכרתי את נמרוד שבהתחלה היה מילוי ריק ואז התפשרות, כשהשאלה האם אני מפספסת אותו מרחפת מעל.
לא היה לי רע להיות בחורה פשוטה, אבל קינאתי מאוד בזו שהבחור מנהריה בנה לה כתר אחר לשווא. כשהם נפרדו אני חזרתי לתקוות שוב, ורק הכתר שלי לא חזר אלי.

בקיץ של 2020 נסעתי לנפוש באכזיב. כשעצרתי לצהריים בשדרות הגעתון שוב, שאלתי אנשים במסעדת הפינגווין אם הם ראו את הכתר שלי לאחרונה. כבר הספקתי לשכוח ממנו, אבל החזרה עשתה אותי חסרת מנוחה כלפיו. ממש אובבסיבית. נעניתי בתשובה שלילית, וחזרתי למלון בפנים עצובות.
החלטתי ללכת לים כדי להטביע את העצב בגלים, וכשיצאתי מהמים גיליתי שנמרוד שלח לי סלפי מצחיק שלו.
באותו הלילה נשארתי ערה עד מאוחר. ישבתי בחוף וספרתי את הכוכבים בשמיים החשוכים. רציתי את הכתר שלי כל כך. חשבתי שאם נמרוד ואני נהיה ביחד, אני רוצה אותו על הראש. הוא סימן למי שאני. מי אני בלי הכתר הזה? הרי לא הייתי מכירה אותו אם לא הכתר.
אבל לא מצאתי אותו.

במרץ 2021, כשישראל יצאה לבחירות, שוב חזרתי לנהריה ברכבת. הפעם אחותי הייתה איתי. אמרנו שיוצרים זיכרונות חדשים ממקומות ישנים. הלכתי בדיוק לאותה הפינה איפה שעצרתי לבכות בסוף 2019, אולי מישהו תלה מודעה שכאן נמצא הכתר שלי. אני לא שלמה בלעדיו. זה סתם שקר. אשלם למי שצריך פרס על הימצאו. רק שימצאו לי אותו.
ותוך כדי חיפושים ושתיית ברד צבעוני מהטיילת, חברה מאשרת לי את נוסח הברכה ליום ההולדת של נמרוד. סליחה, של נימי. הוא ביקש שאקרא לו נימי. אנחנו קרובים עכשיו. אני רשמית סתיוסתיו.
אם אני במקום אחר בחיים, למה אני לא מניחה לכתר הארור הזה? הראש שלי כל כך קל, אני יכולה לרוץ כמו איילה בלי להרגיש שום כובד. לא בראש ולא בלב.

חודש אחר כך, חזרתי לנהריה עם נמרוד. כתבתי אינספור על הלילה הזה, אבל לא כתבתי על כך שבשכונת עין שרה מצאתי את הכתר שלי. הוא היה זרוק לו שם על הדשא, כבר לא מנצנץ ומבריק. סתם מתכת עלובה. לי לא היה אכפת. שמתי אותו על הראש והלכתי למבנה בו נמרוד חיכה לי.
אבל הכתר היה כבד והפריע לי לראות את נמרוד, אז הנחתי אותו בצד. הוא הסתכל עלי וחייך אלי גם בלעדיו. ואיזה יפה הוא באור שמש של סוף היום...
כשחזרנו לשדרות הגעתון לשבת במסעדה, שמתי לב בדרך למדורות באזורים הפתוחים ובחולות. ערב ל"ג בעומר! דחף לא מובן גרם לי לעצור את הרכב. מה אני עושה? מחכים לי במסעדה.
לקחתי את הכתר שהיה מונח לידי במושב הנוסע ויצאתי מהרכב. לקחתי נשימה עמוקה, כזאת שכמעט חתכה לי את הריאות. אם אני עושה את זה, אין דרך חזרה. אני רוצה את הדרך חזרה? לחזור למקום הזה?
השלכתי את הכתר אל האש, אל תוך הלהבות. הן אכלו אותו בשנייה. הגיצים יצרו זיקוקים ומסיבה באוויר.
הייתה אהבה באוויר.

את נמרוד אני עדיין אוהבת.
הכתר הזה הוא אני שלפני ההיכרות איתו. אני ששמחתי כל כך להיות ואומרת בכל הזדמנות שאני מתגעגעת אליה. האישה הצעירה שמפנטזת וחיה בבועה על מישהו שלא רוצה אותה ובגלל זה לכד אותה על ידי בניית הכתר ואשליית האגדה.
ואם כבר אגדה, לסיפור של נמרוד ושלי אין סוף טוב. אני רוצה לכתוב שאין סוף, אבל יש. אני פשוט לא מקבלת אותו. כמו שלא קיבלתי אותי בלי הכתר.

אומרים ש"לשרוף את עצמך" זה משהו רע. אני לא חושבת ככה. אם הכוויה משתלבת על העור כמו קעקוע, היא תספר סיפור על עיר אחת שבה הכל התחיל. ביומן שאני כותבת לעצמי, אני כבר מתקרבת לקטע שבו הכל נגמר. גם זה יבוא...

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 113
להילחם בשבילו- פרק 113
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שלושה ימים ותשע שעות
שלושה ימים ותשע שעות
מאת: Lelo Shem
לשני הגברים שאהבתי
לשני הגברים שאהבתי
מאת: בושמת ברהום
הלילה של יום שבת. יום ראשון בבוקר 3 באוגוסט.
הלילה של יום שבת. יום ראשון בבוקר 3 באוגוסט.
מאת: Lelo Shem
לנצח אהיה שלך אהובה
לנצח אהיה שלך אהובה
מאת: אנונימי אנונימי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D