כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אני 66.

אז אני יושבת לי שם, 66. ולרגע מקנאה. מקנאה בכל ה60 מינוס האלה שלוקחות לי את כל הסיכויים לאהבה. כי היום בעולם כמו שלנו, מסתבר שאם את לא רזה- את לא שווה

אני 66. אני 66 והחברה הכי טובה שלי 50. לפני שבוע יצאנו ביחד, אני, היא, ו57.. הגענו לאיזה פאב ישן, עם מוסיקה טובה אנשים מחוייכים וקצת עשן. הסתכלתי סביבי, ונשמתי לרווחה. יש פה עוד כמה שהם לפחות 66, אם לא 70 או 71. התיישבתי לי בנוח, באזור שהיו בו כמה שנראו כמו 70, והזמנתי משהו לשתות.. המלצר היה 80 בערך, אבל כולו גבוה ושרירי. מבלי לחשוב יותר מידי 50 זרקה לו מבט, למרות שיש לה את 74 שלה. אבל ממתי היה לה אכפת? אז הם פילרטטו קצת, ותוך שנייה היה לה את המספר. ״אחותי; הוא טרף קל״ גיחחתי כדי לצאת מהסיטואציה הלא נעימה, ובנתיים כדי להעביר את המחשבה התרכזתי בשיר שהתנגן ברקע. ״beautiful" של כריסטינה.. כמה צפוי, מרפי ואני חברים טובים.
אז 50 שלי יושבת שם וחופרת ל57 על נפלאות החיים שלה, בזמן שאני בוחנת כל יצור נושם שנכנס לפאב. 67, 89, וואו הנה 92, ואחריה 100. הו.. הנה 53, 45 ו52 נכנסו. הן השוות של העיר, כולם יודעים את זה.
אז אני יושבת לי שם, 66. ולרגע מקנאה. מקנאה בכל ה60 מינוס האלה שלוקחות לי את כל הסיכויים לאהבה. כי היום בעולם כמו שלנו, מסתבר שאם את לא רזה- את לא שווה.

*זה פוסט שכתבתי לפני כמה שנים. היום בראייה והסתכלות אחורה, הייתי כלכך מטומטמת. וכמעט לא מאמינה שזו אני שכתבה אותו. היום הדעה שלי שונה בצורה קיצונית לגמרי. מסתבר שפעם הייתי חלק מהעדר הנוראי הזה שנסחף אחרי המודל המזעזע של הרזון שהעולם הציב לנו. עזבו את זה ששיקרתי אז בנוגע למשקל שלי, מסתבר שאז 66 היה נראה לי נורא (והייתי יותר. הרבה יותר) היום, כשבאופן מפתיע זה באמת המשקל שלי- אני רק רוצה להגיד דבר אחד. למי אתם פאקינג דופקים חשבון? 40, 70, 100 למי אכפת? אתם מאושרים? זה מה שחשוב. אל תחיו לפי מה שהנורמה הכתיבה. תכתיבו את הנורמה החדשה. תזכרו שמי שקבע את המודל ההתחלתי, היה גם הוא בן אדם. אין שום סיבה שזה לא ישתנה. וחוץ מזה- מי אמר שרזה זה מה שיפה?
אז היום, במשקל שלא רלוונטי אני יכולה להגיד לכולם- I really do not give a fuck. וגם אתם- פשוט שימו פס.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Shir Taran עקוב אחר Shir
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
דוד חגולי
דוד חגולי
צודקת...
זה עצוב שבדורנו בנות משקיעות יותר מידי מאמץ כדי לטפח את המראה החיצוני שלהן, עד שהן שוכחות מה באמת חשוב - מה שנמצא בפנים.
הגב
דווח
עוד אחת
עוד אחת
וווווואו!! מדהימה ביותר!
הגב
דווח
. .
. .
מעולה!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
חלומות
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
שומרת נגיעה
שומרת נגיעה
מאת: Eli Tuil
לתקן את העתיד
לתקן את העתיד
מאת: Ella Magar
They sit on a high horse
They sit on a high horse
מאת: סיגל מור
תחתונים
תחתונים
מאת: איש המגבעת