כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

זהות גנובה

חיים שהם לא שלי

לפעמים אני מרגיש מת מבפנים שאין שום דבר שמעורר פליאה או תדהמה אין שום חדש שיפציע או יפתיע שעוד בוקר הגיע ואייתו השגרה השוכחת לקום מהמיטה ישר אל תוך החיים האינטנסיביים של העבודה ובשביל מה? כסף שאתה אפילו לא נהנה ממנו משתמש בו בשביל לשלם חובות ושכר דירה. ואפילו אנשים עם חליפות ועניבות לא מרשימים אותי ההייטק הנוצץ פחות נוצץ שאתה יודע מה המחיר שהם משלמים כל הרושם וההתפעלות שהוא מפגין ובסוף כל ההשקעה הוא עובד בתוך קובייה בכלוב של זהב שנקרא משרד. נעלמה התשוקה אנשים כבויים אולי בגלל זה אנשים מתנחמים בסרטים לראות שם במסך אנשים שמגלמים אנשים שחיים חיים מעניינים מלאי אדרנלין אקשן ופעולה. נלחמים, מרביצים הולכים מכות עושים קרבות זוכים בתהילה שמעוררים קנאה שיש להם מין הילה זוכים באהדה ותשואות יש משהו בהוקרה שמסמל מין שליחות שעשית משהו בעל משמעות שאתה רצוי שזקוקים לך אוהבים אותך. שאני רואה הצגה אני חושב שהכי כיף לשחקנים בכל תהליך החזרות ועד להופעה זה בסוף השתחוות לקוד קידה הרגע שבו מריעים להם מוחאים להם כפיים.

ואף פעם לא הבנתי למה בסוף אותם שחקנים תמיד הולכים וחוזרים לבמה ואז שחקן פעם אמר לי זה רגע שאתה רוצה למשוך כמה שיותר התחושה שמעריכים אותך שמקדישים לך צומת לב שרואים אותך שרוצים להיות קרובים אלייך לגעת בך שאתה חשוב בכמה דקות האלה לפני שתחזור להיות אלמוני בעולם אנונימי. ושהוא אמר לי את זה נפל לי האסימון הבנתי שגם אני רוצה הכרה עם לא בתור אלון אז בתור כותב הטרגי בכתיבה לקבל מדלה או תגובה לדעת שמישהו קרא אותי הקדיש לי מזמנו להיכנס לתוך הראש שלי ולנסות להבין אותי גם עם אני מתוסבך ולא מבין את עצמי. ולפעמים זה מדגדג לי הרצון להתפרץ לזירה שמישהו שיציג אותי בקבלו בבקשה את אלון פאגלין לתת הופעה שיזכרו אותי מין זמן מסך להיות במרכז ולא בצד. אז הלכתי לאודישנים בתחרות כישרונות ששם היו המון מתחרים ממגוון סוגים ותחומים הגיע תורי מה אתה יודע לעשות שאלו חברי הפאנל עם העיניים הבוחנות שלהם אני מתעסק בכתיבה השופטים התרשמו מה אתה כותב? בלעתי את הרוק בדרך כלל כתיבה טרגית.

השופט לקח את תפקיד החוקר והתחיל לתשאל אותי ושאל למה מכל הדברים הנהדרים שאפשר לכתוב עליהם אתה בוחר בטרגי עד כדאי כך רע לך? לא להפך. אז טוב לך? לא! כלומר זה ישמע מוזר אבל טוב לי שרע לי ורע לי שטוב לי ואולי בגלל שאני אנטי אני טרגי כי אני מזגזג חי באמצע לא פה ולא שם. השופט נראה מבולבל לא הצליח לקלוט אותי הרגשתי לרגע עבם חייזר שנחת פה ולא מצליח להתמקם ועדיין מנסה להבין את המנטליות שלכם משוטט חופשי בעולם עוין מלא איבה. שהשופט רק מחפש להתווכח איתי כנראה שדיבורים כל הכלה וקבלה אלה רק דיבורים כי אני עדיין מחפש אצלכם הבנה והגעתי לפה כי חשבתי שקולי ישמע אבל לא בשביל השעשוע שמישהו כמוך יתלוצץ ויבדח עלי ואולי עבורכם אני קוריוז שאתם צוחקים אתנחתא קומית אבל אני סובל שאתם לא באמת יודעים במה זה כרוך להיות כותב טרגי כי לא באמת אכפת לכם לא רציתם להבין אותי אז במקום להעמיק בנושא הפכתם אותי למופרע שמדבר לעצמו, שמתם אותי על הגריל הפכתם אותי לבדיחה רק שזה פחות מצחיק שהבדיחה על חשבונך.

סימני הצריבה נשארו גם שהתוכנית הסתיימה כי לפעמים פחות כואב המכה ויותר כואב זה מי שנתן לך אותה והרגשתי שם איך עשיתם עלי עליהום איך שחטתם וצלבתם אותי והכל בשביל מה? רייטינג לעשות על חשבוני מסחרה. כנראה האהבה עיוורת כי שהכסף מעוור שוכחים לראות את הטוב ומתפרנסים מלעשות רע שכבר אין אמפתיה רק צחוק אז תצחק איתה תצחק עליה העולם מצחיק אז צוחקים אז מה זה משנה על מה ועל מי? ואולי זה כיף לצחוק אבל אני טרגי צחוק לא נמנה אצלי. לפעמים קשה להיות שונה שהשוני שלך בולט החוצה לא פעם הכותב הטרגי גרם לפיצוץ כי להיות איתו זה להסתובב אם חגורת נפץ מין מטען חבלה שכל רגע עלול להתפוצץ אז בריחה אני אלוף בלהימלט אבל גם אלוף בלגרום לאנשים שאני אוהב צער שהם רוצים אותי קרוב ואני מעדיף לשמור מרחק. חברה שאהבה אותי עזבה כי התנהגתי עליה בצורה עוינת, תחשבו שכל מקום שאתם הולכים ממולכד, שאתם חיים לבד לא מבחירה אלה כי איתו אין בררה ואני רוצה הצלה אבל שהשדה מוקף במוקשים ואלה שניסו נפצעו אז למה להסתכן ולזרוק סיסמאות באוויר של כולם בשביל אחד שהיו מספיק קורבנות שמתו בגלל אותו אחד.

ואם אתם רוצים סיסמה אז "לא מפקירים פצועים בשטח" תצילו אותם כי להם יש סיכוי לשרוד ולי כבר אין סיכוי להינצל רק לקבל אותו. הגעתי הביתה פתחתי טלוויזיה והייתה את התוכנית שהשתתפתי בא למרות שהייתי שם רציתי לדעת איך יצאתי והבעיה שהמצלמה לא יכולה להעביר לקהל תחושות וזה רגע נורא מביך בלהציג את עצמך להיות ברשות עצמך ולא מאחורי המסכה שאני מסתתר מאחוריה ועוד כלפי אנשים זרים הפנס האיר אלי האור הופנה עלי התחלתי למלמל אני, אני, אני כותב טרגי. הוא לא ציפה לקבל תשובה מוזרה שכזו ומשהו בו השתנה והחליט להתעמר בי השופט פנה אלי ובנימה תוקפנית אמר באת להעכיר את האווירה לשסות לפלג לספר כמה רע פה? אני לא מתכוון להיות חלק ממסע התעמולה שלך לחפש אשמים לסייע לך לקדם את האידיאולוגיה שלך, אני מצטער שאני לא נאור כמוך וזו תוכנית בידור לכולם בלי הבדלים שהמטרתה לגרום לאנשים כיף להסיח את דעתם מפוליטיקה לא לתת לך במה לטיפוסים כמוך שיעשו עליה פרובוקציה ועל הדרך להסית? תיפטר מהשליליות שלך תראה את הטוב במקום לספר כמה רע למה אתה לא יכול לאחד.

הייתי בהלם שתקתי ניסיתי לחשוב מה עשיתי שהוא מרשה לעצמו לגנות להכפיש ולהשמיץ אותי שרק הצגתי את עצמי. אבל עוד לפני שהספקתי לענות או להגיב לטיעונים הם פסלו אותי והמאבטחים גירשו אותי החוצה. כנראה שלא עוזר להתבטא ולהתנסח עם אף אחד לא רוצה לשמוע מה יש לך להגיד שאתה צריך להגיד את מה שהם רוצים לשמוע. מישהו אחר היה תובע אותם על השחרת שמו הטוב אבל אצלי הטרגי זה שאין לי שם והשם שאני קורא לעצמי זה על שמו. וכשהמוות יגיע על מפתן דלתי ואגיע לשערי בית הדין של מעלה ויבקשו ממני להציג את שמי איך הציג את עצמי בתור מי? בתור אלון או בתור הכותב הטרגי כי אני מבולבל לא יודע מי אני? הזהות נאבדה כי בתעודת זהות כתוב אלון זה השם שלי אבל זה השם שלי זה לא הזהות שלי. הרבה זמן התעסקתי בשאלת הזהות בין הנראות לבין חוסר השייכות שאני חי אבל אלה לא החיים שלי אז אני מביט במראה ואני וההשתקפות שלי נוגעים אחד בשני בתיאום מין יקום מקביל תאומים זהים שפוצלו וכל אחד חי את חייו אבל האם אני חי את החיים שלו שחדרו לחיי כי אני לא מרגיש שאלה החיים שלי שאני חי.

מה משמעות הקיום שלי כמה זמן עוד אצטרך לחפש את עצמי כדאי לגלות את עצמי. עד שיום אחד שכחתי את הארנק התקשרו אלי במשטרה ואמרו לי שמישהו התחזה אלי ולקח בעלות על השם שלי. כותב טרגי שאלתי? לא השוטר ענה אלון. בדרך כלל אני מכיר כאלה שמזכירים אותי במראה, אבל מתחזה שמתחזה אלי זה הישג. מישהו שמשתדל להידמות לי ואז תפסו אותי ורצו שאני הזדהה אז לקחו ממני טביעות אצבעות שאימתו את זהותי. אז אולי בכל זאת אני אלון?

Alon PAGLIN עקוב אחר Alon
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Alon PAGLIN
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
מאת: Alon PAGLIN
סליחה אבא סליחה.
סליחה אבא סליחה.
מאת: Alon PAGLIN
שחר של יום חדש
שחר של יום חדש
מאת: Alon PAGLIN
הילדה בת 30
הילדה בת 30
מאת: Alon PAGLIN
יצירתי
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בואי נשחק משחק
בואי נשחק משחק
מאת: SH
כנגד 4 בנים
כנגד 4 בנים
מאת: שקד מיכאל
סיפורים אחרונים
חנוקה
חנוקה
מאת: מישהי .
סמים על הבוקר
סמים על הבוקר
מאת: איש המגבעת
גשם
גשם
מאת: איש המגבעת
לטיפה סטירה
לטיפה סטירה
מאת: השם שלי הוא ..
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan