כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

פרידה

נמרוד נפרד ממני

נמרוד נפרד ממני אתמול, בלילה שבין שלישי לרביעי.
מבלי שהתכוון, הוא הפך את הלילה הזה לגיהינום עלי אדמות, מלא ברעידות, התקף חרדה עצום, קיא ועוד...
נפרדנו עוד קודם. באוגוסט. וגם בספטמבר, כשנפגשנו ונתתי לו את השירים שלי, שכתבתי עליו.
אבל אתמול זאת הייתה פרידה אמיתית על פי חוקי המאה ה-21. הוא הסיר אותי מכל הרשתות החברתיות ושלח הודעה שחתכה לי את הלב. לא שברה.

אני יודעת שמגיע אחרי פרידה, כי בדיוק באוקטובר לפני ארבע שנים חוויתי כזו, שלב האבל. אז אני לא אוכלת, אני פלמינגו אפור. המוח ריק, לא חושב. ואז מגיע השלב של הבכי בטיפול, כי עכשיו אני דואגת לנפש קצת. והיא אמרה שרואים שאני שבורה, ובואי ננסח לו הודעת פרידה ביחד גם. אי אפשר להשאיר את זה חד צדדי. אז ניסחנו. על גב צ'ק. הצ'ק הראשון שלי שאמור היה ללכת לרופא שיניים, יש עליו עכשיו כמה משפטים שמסכמים את ה... אני אפילו לא יודעת מה זה. אני יודעת מה זה לא היה.

זה לא היה ריק.
זאת לא הייתה נקמה.
היו שלבים שלא היה אכפת לי מי מקנא ומי לא.

והראש כואב מרב בכי, האף נוזל, הלב כואב עם גיבצ'וץ' מרגיז בכל נשימה, הבטן לא מסוגלת לשכוח.
אומרים שהגיע הזמן שאתחיל לאהוב את עצמי. הפרידה הזאת היא ההזדמנות. בת ה-6 שאני שומרת עליה, ראתה אותי בוכה. היא אמרה: "את כולך לב ואהבה. אם הוא לא רוצה, אז אל תרצי גם. יאללה שילך לקוטב הצפוני עם החברים הפינגווינים שלו. אני אוהב אותך במקומו". והתמימות והמציאות שהיא רואה, היא כל כך קסומה. קוטב צפוני=ליד החרמון, איפה שהוא עבר לגור. ולא משנה כמה קילומטרים נהגתי איתו, כמה תיקנתי איתו, זהו. לשם לא אגיע.

אני לא יודעת אם אני צריכה לתקן שוב עכשיו, בלעדיו. אין לי כוחות ליצירת זיכרונות חדשים. לקחתי מחלה כי כשהלב כואב הוא לא שונה מאוזן כואבת או גרון כואב. הסרתי אותו מהחיפושים, כי הוא לא יחפש אותי כבר. בפגישה האחרונה שלנו השבוע הוא חיפש, עד שמצא. הייתי קצת רחוקה מבדרך כלל, מאופקת. כבר הבנתי לאיזה כיוון זה הולך. עכשיו הוא באמת כוכב צפון.

לא עוד נימי. לא עוד חיוכים ופרפרים בבטן. מרדתי איתו, בלי שהתכוונתי, בעצמי. ככה זה הרגיש בהתחלה. ומרד מתעייף, מדוכא מתישהו.
אם המטרה שלו בחיים הייתה רק כדי שאשכח את איתי וכדי שתקופת הקורונה תעבור בנעימים עם מחשבות חמות על מישהו ולא רק על כאב וצער- כבר הודיתי לו על זה. פשוט לא פירטתי על מה אני מודה.

ועכשיו אני נכנסת אל הבוקר הראשון בו אני צריכה לקיים את מה שאמרתי ולא לשלוח לו כלום יותר. כמו שכתבתי לו, עם כל הקושי והכאב שבדבר, אני אכבד את הבקשה שלו. וגם כתבתי שהוא יקר וחשוב לי. שום סכום שהייתי כותבת על אותו הצ'ק, לא יהיה יקר כמוהו.

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אני לא ממש יודעת מה להגיד אז אני יצטט שיר שאני אוהבת: "קחי לך תפוחים ותמרים/ המתיקי את יומך/ הוא לא שווה את הכאב שמתרוצץ אצלך בלב..."
מקווה שתרגישי טוב ותחזרי לכתוב בקרוב
הגב
דווח
1 אהבתי
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
תודה אורחת
הגב
דווח
guest
אני יודעת שקשה עכשיו לראות את זה אבל את לא רוצה מישהו בחיים שלך שלא מקבל את מי שאת.
רומי
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D