כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

ריאליסטי עם נטייה לפסימי

[π]

אני הבחור הכי צבוע שאי פעם יצא לכם להכיר. צבוע מאחורי המקלדת, צבוע בחיים האישיים, צבוע מול משפחה, חברים, וזרים. הקלות שבה אני עוטה על עצמי מסיכה חייכנית ושמחה של אופטימיות כמעט מפחיד אותי. הדרך שבה אני נותן לאנשים לראות ממני אור ואושר וטוב ונינוחות בכזאת קלילות משאיר לי טעם רע בפה. אני דוחה. צבוע.
כל מי שמכיר אותי יגיד שאני בחור נחמד. בחור שקט שיושב מול המסך, עובד רציני ומוסרי, בחור להכיר להורים, אינטלקטואל שיודע, תמיד זמין כשצריך עזרה, מה עוד אפשר לבקש? יודע לבשל, לנקות, לתפור, לדאוג, ליבידו של שפן עם סיבולת של אתלט, וגם רוצה לעשות את כל אלה בכיף והאהבה, ממש דוגמא למופת!
הם לא רואים מעבר לזה כי אני לא רוצה שיראו. הם לא רואים את השברים מילדות מלאת החרא והצלקות על העור כמו על הנפש, סימני החגורה שצרובים בגב מתחת לחולצה, העצמות השבורות והמרוסקות ולא בצורת אנלוגיה שאני מסתיר מאחורי עמידה זקופה, עצמות אמיתיות מרוסקות שרק הניסיון לקום מהמיטה מבאס אותי עד מעמקי הנשמה מרוב כאב, אלף סכינים שחדרו מאחור דרך הלב והריאות, אין ספור בגידות וטראומות שחפיסת סיגריות ביום וכוס או שתיים של וויסקי בלילה לא מדגדגות פה. איך הם ידעו על שעה גג מנוחה בלילה כי אני חי את הסיוטים שלי בצורה כל כך אמיתית שוב ושוב? אישיות של ציני ממורמר שמחכה להאחז בקצה חוט לצאת החוצה שאני רק מנסה לנעול מאחורי סורג ובריח?
כל החיים שלי אמרו לי שאני סתם מתלונן, זה לא אמיתי, צחקו על השדים שלי ועליי. הקטינו אותי ודרכו עליי. כשאמרתי שכואב לי הם אמרו שאני מגזים, להם כואב יותר. כשאמרתי שאני לא נושם כי כואב לי, הם אמרו שאני מגזים, הצרות שלהם גדולות יותר. כשביקשתי עזרה, הם אפילו לא סובבו את הראש.
אני הבחור הכי צבוע שאי פעם יצא לכם להכיר. מאחורי המקלדת, בחיים, מול כולם בלי יוצא מהכלל. עטוף בגלימה מיסתורית שחורה ומסיכה על הפנים. אולי פה אתם יודעים כי אני מרשה לכם, אבל בחוץ אתם לא תזהו אותי לעולם.

Avaraius The Tale Teller עקוב אחר Avaraius
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סיגל מור
סיגל מור
ריאליסט זה מונח מיופה לפסימיסט.
רק אתה בוחר איזה צדדים של עצמך לחשוף ולמי אבל זה לא צביעות. ❤️
הגב
דווח
Avaraius The Tale Teller
Avaraius The Tale Teller
את יכולה לפתוח ולסגור את היד, אבל בוחרת להשאיר אותה פתוחה כל הזמן, זה לא מום, אבל סוג של שריטה.
לבחור להיות עם חיוך מול כולם זה אולי לא צביעות, אבל זה הופך להיות כשאתה לא רוצה או לא מגיע להם ואתה ממשיך. ❤️

בחרתי לא לחשוף, לא יודע אם צבוע או לא אבל מניח שזה מספיק קרוב :)
הגב
דווח
1 אהבתי
סיגל מור
סיגל מור
מכירה את הבחירות האלה מקרוב …
אומרת לך בתור ריאליסטית בעצמי .
לאט לאט מקווה שנבחר להפסיק לספק
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
היסטוריה
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
מאת: Danielle Salama
איפה הם אותם גברים?
איפה הם אותם גברים?
מאת: שקד מיכאל
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
סיפורים אחרונים
חנוקה
חנוקה
מאת: מישהי .
סמים על הבוקר
סמים על הבוקר
מאת: איש המגבעת
גשם
גשם
מאת: איש המגבעת
לטיפה סטירה
לטיפה סטירה
מאת: השם שלי הוא ..