כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ציצי, תחת ומה שבניהם

זיכרון מכמעט גיל 22

משקפי השמש שלי מצליחות לסנן את הקרינה, אבל לא את מה שאומרים עלי שם מתחת לשמשיות. אני יושבת במרחק מה מהם, על שפת החול, איפה שהוא כבר רטוב וכהה. הגלים מתנפצים, נשברים. אני כחולה מעצבות, ירוקה מקנאה ואדומה מכעס. גם העור שלי אדום.
אני שומעת את מתן אומר שיש לי תחת יפה וציצי מכוער. רוני אומר הפוך, שהציצי שלי יפה והתחת מכוער. שניהם מסכימים שיש לי גוף יפה. הם כאן בכלל עם בנות הזוג שלהם, אני על תקן הגלגל השלישי/ אוחזת הנר או איך שלא קוראים לזה. ועדיין מתמקדים בגוף שלי. פעם שמעתי את מתן אומר שבת הזוג שלו, שהיא לא חברה שלי, שמנה. הוא אמר כשהיא רוקדת האדמה רועדת. אני חושבת ששמעתי את המשפט הזה באיזשהו שיר והוא מצטט אותו.
אני דוחפת את כפות הרגליים עמוק אל תוך החול הלח. חבל שאת עצמי אני לא יכולה לקבור, כמו שעושה הילד החמוד לידי. הידיים מתעייפות בשלב מסוים כשכל הגוף שעון עליהן, ואני שוטפת אותן במים המלוחים. הדמעות שזולגות בטוח לא נוראיות בהשוואה לאלה שתיכף אטבול בהם.
אני אוספת את בקבוק הקולה הריק שלקחתי איתי לכאן. עזבתי את הישיבה איתם די מהר. מיציתי את עניין הג'חנונים, הביצים והזוגיות המושלמת. דגים קטנטנים ושחורים, שאוהבים לנשוך את האצבעות כשאני בתוך המים, שוחים די קרוב אלי. אני מנסה לתפוס את אחד מהם ולא מצליחה. הוא חמקן. בורח. אולי כמו האחד שאני כל כך רוצה.
אני כמעט בת 22 ובמקום להיות כאן עם בן זוג, כמו אלה שהגעתי איתם לים בסתם צהריים של שבת, אני רודפת אחרי דג. תרתי משמע.
החברה של רוני מסמנת לי לחזור, מצחקקת. "מה את עושה?!" היא צועקת, וכל החוף מסתכל עלי. בסוף היא מגיעה אלי. "הם מדברים על כדורגל. אין לי כוח."
"יהיה נחמד לקחת אחד הביתה." אחד הדגים נכנס אל הבקבוק, אבל בורח מיד החוצה.
"שמעת מה אמרו עלייך?" היא מתיישבת לידי.
"על הציצי והתחת שלי את מתכוונת," אני ממלמלת.
"מתן אמר שהציצי שלך מכוער. אני חושבת שהוא יפה." היא מסדרת את משקפי השמש שלה.
"את לא צריכה לחזור על מה שהוא אמר. שמעתי הכל." אני מסיטה לרגע את משקפי השמש שלי. "בין הציצי והתחת יש אישיות שהרבה יותר חשובה כשבוחרים בת זוג."
היא לא עונה. ברור שלא. כל הזמן אומרים עליה שהיא רזה מדי, אנורקטית קוראים לה. זה מבנה הגוף שלה, אנורקסיה אין לה. היא מרשה לעצמה לאכול המבורגר בשעה שתיים בלילה כשאני בפחד לראות 63 על המשקל. ואומרים שאין לה ציצי. ותחת. אז זה הכל היום בעולם? וממתי נהייתי לוחמת בשם האופי?
מאוחר יותר באותה השבת, הלכנו לאכול במסעדה במרינה בהרצליה. פגשתי שם את איתי ויהב. שניהם הם בגדי ים זרחניים ומדליקים, ואני משפילה את המבט עם שיער ג'יפה וקש מהמים והכי לא מדליקה. איתי אומר לי שלום. יש לו שיער שטני יפה ועיניים ירוקות צלולות כאלה. אני מסתכלת עליהן, והוא מסתכל לי על הציצי. היום כבר התגברתי על החבר שלו, הדג החמקן. היום אני גם יודעת שבין הציצי והתחת יש ידיים שכותבות ממש יפה.

אין לי מושג למה כתבתי כל כך הרבה בסוף השבוע הזה. אולי כי פתאום הייתה לי הפוגה בחיים, והיה לי זמן להיכנס לאתר אחרי הרבה זמן שלא. אני עוברת שלושה אירועים משמעותיים בחיים ופתאום היה לי פרץ של השראה. הזיכרון הספציפי הזה צץ אחרי שיחה עם מכר על כך שיש לי ציצי יפה שמזכיר לו אשכוליות ושלדעתו אני צריכה לעלות תמונה לרשתות שאני על האופניים בלי חזייה ועם ישבן בחוץ.

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 113
להילחם בשבילו- פרק 113
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
היסטוריה
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
מאת: Danielle Salama
איפה הם אותם גברים?
איפה הם אותם גברים?
מאת: שקד מיכאל
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan