כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מחט וחוט

הכותב הטרגי ואני

נרשמתי לאתר הכרויות לאב מי. אולי שם אני אמצא מישהי שתאהב אותי, שם אלון כינוי כותב טרגי החבר התערב אתה השתגעת החבר מחק וכתב נסיך. לא הבנתי למה הוא מתנגד בכל זאת זה מי שאני זה מה שמתאר אותי החבר קטע אותי ואמר לא זה מה שאתה בוחר שיתאר אותך למה אתה לא יכול לתת לה להגדיר אותך בלי לקבוע לה מי ומה אתה ולמה אתה לא יכול להיות נסיך? אני נסיך גיחכתי, אתה לא? אני כן? תן לה לגלות החבר אמר. אבל אל תגלה לה מי אתה גם שאתה לא מי שהיא חושבת שאתה כי אנשים אוהבים לחיות באשליה ואם היא בחרה אותך אל תנפץ לה אותה. זה שקר רטנתי להתחיל הכרות בלשקר זה רק יוביל לאסון איזה מערכת יחסים בריאה תתפתח מזה שכל מה שהיא תדע עלי יהיה אוסף של חירטוטים שאני אספר לה וגם זה יהיה בדוי מפוברק ומומצא שאני כל הזמן ישכלל את חיי מין עדכון גרסה יהיה עסוק בלשכתב את חיי שיתאים לצרכים שלה שהצטרך לרצות להתחנף עליה כדאי למצוא חן בעיניה.

מוותר זה יותר מידי טרחה זוגיות זו עבודה החבר אמר זו התעסקות בלתי פוסקת שאני לוקח את העבודה הביתה כל הזמן לבדוק ולדאוג שהיא לא תעלה על התחבולה להשקיע ולהתאמץ בשביל מה אהבה? עם מי אוהבת אותי היא תקבל אותי כמו שאני למה אני צריך להסתתר ולהתחבא מפניה לפחד להראות לה מי אני מהפחד שהיא לא תסרב לי אתה לא מציע לי אהבה אתה מציע לי גלות להתנכר עליו אל אני האמתי שאצטרך לקרוע, לגזור ולחתוך לגרוס לטחון ולפורר שלא יישאר ממנו זכר להפוך אותו מדמות ראשית לאבקה שעפה ברוח. להאמין בשקר ולהתכחש לאמת כי אני לא מספיק טוב עבורה וכמה זמן אפשר להוליך אותה שולל עד שהיא תגלה וזה בסוף יוביל לפרדה שכל הזמן הייתי עסוק בלעבוד עליה. החבר אמר לפעמים עדיף להאמין בשקר מלדבוק באמת מה אתה באמת רוצה להציג את עצמך ככותב טרגי מי תרצה אותך הוא אמר את זה כביקורת בונה אבל אני ראיתי את זה כעלבון נפגעתי אולי יש אמת בדבריו אולי הגיע הזמן לשחרר את הכותב הטרגי לפתוח את המנעול ולתת לו ללכת לחופשי ולהמשיך בלעדיו.

אני לא יכול אני לא מסוגל בחיים לא ראיתי מצב שהוא יעזוב חשבתי שנזדקן ביחד אולי יש פתרון אחר אולי אפשר לאפסן אותו במחסן או לאחסן אותו מרתף. או שאפשר לשמר אותו במקפיא וכל פעם שאני אצטרך אותו אני אפשיר אותו וככה נשמור על טריותו למה להיפטר ממנו? היחסים שלי איתו מסובכים הרבה היא הבנה אני לא מבין למה מפריע לו לראות אותי בזוגיות ביחד. כל פעם שהוא ראה אותי בדייט הוא התפרץ פנימה כמו טיקים זה מתחיל מכל מיני ירידות עליה מהצד זה נראה כחוסר טאקט אבל שהכותב לוקח את מוט ההיגוי ומשתולל גורם לפה שלי לפלוט מילים בלי הבחנה שאני לא מתכוון עליהן שזה יוצא ממני בלי כוונה כל מיני גידופים נזיפות בצורה גועלית וגם על הדרך גם משפיל אותה ולך תתנצל בפניה שהיא לא רוצה לשמוע, לדבר או לראות אותך אבל זה לא אני זה הוא. אתה יודע מה זה להיות לבד? לא אתה לא יודע ואתה יודע למה כי אף פעם לא היית לבד אתה לא היית צריך לחכות שיקרה לך משהו כי לאנשים כמוך הדברים מסתדרים לבד איך לגשת, איך לדבר איך להצחיק, איך להזמין אותה לדייט.

אתה הופך את הדברים לקלים שהכל פתיר אבל אני לא יודע להיות אתה ש-28 שנה אני חי איתו ואני חושב שאני לא יכול לגבור עליו בשביל להתגבר עליו, אני מודה לך שאתה רוצה ללוות ולהנחות אותי אבל הוא כבר המנחה שלי. אולי באמת הלבד זה הברכה והקללה שלי להיות צופה מהצד לעמוד בתור בלתי נגמר ולחכות שיקרה משהו ועד שקורה משהו זה מיד נגמר. הופ אינה הבחורה הכי יפה שפגשת הופ אתם מתנשקים הופ אינה היא נהפכת לחברה שלך הופ אינה היא כבר לא. היו לי התפרצויות זעם שנהפכו לנפוצים הרגשתי שאני בתוך סערה התחלתי להשתולל עד שפתחתי את המחשב ושם הקמתי אותו לתחיה שהפריקה שלי הייתה הכתיבה שמיתנה אותי שייסדה והכינה קרקע פורייה ליצירת כותב. ושם גם נתקלתי בטרגי שבו שבאופן משונה משך אותי עליו, מצאתי אצלו הזדהות הוא לא ידע לדבר בכוחות עצמו והכתיבה הייתה אמצעי תקשורת להבין אותו אז נתתי לו להתגורר אצלי עד שנשתקם.

יש לו יכולת כתיבה פנומנלי הוא ביקש רשות לכתוב ממני שאני כמובן הסכמתי תמיד רציתי לדעת לכתוב כי דרך מילים אפשר לגעת ברגש ואני בתור אדיש זה היה החיסרון שלי אז שיתפנו פעולה וככה המילים נשלפו במהירות והתחילו לזרום באופן שוטף והים השוצף נהפך לרגוע שמצאתי בכתיבה מרגוע הרעש נפסק ובשקט מצאתי נחמה. הכותב היה עבורי קריאת השכמה הוא תמך בי עודד אותי גרם לי לזנוח את העצבים להיות פחות רגזן ולהסתכל על הצד הטוב שבחיים כלומר הרע אבל זה שרע לא אומר שזה לא טוב. כי אני בן 28 ועדיין לא יודע אם טוב לי שרע לי או רע לי שטוב לי? הכתיבה ידעה לנחם אותי אני לא בחור חזק והכתיבה הייתה לי סוג של זעקה כי גם אני איבדתי את הקול לא יודע לדבר רק לכתוב וגם המילים שלי זה מילים שלו. אני לא יודע לכתוב סיפור שמח אם הסוף שמח. אני זוכר שבאתי לאחותי לבקר אותה ואת האחייניות שלי ואז עדי האחיינית אמרה לי שהיא רוצה שאני אמציא לה סיפור מהראש נתקפתי פאניקה, היא ילדה קטנה האם היא מסוגלת בגילה להתמודד אם צער ואובדן התמימות. ואז אחותי התערבה מה הבעיה ספר לה על נסיך ונסיכה שחיו באושר ועושר זה לא כזה מסובך.

הרגשתי שמאלצים אותי ואם זה לא מסובך תספרי לה את תעזבי אותי אני לא מי שאת חושבת שאני אני לא יודע לא יכול אז בבקשה ממך על תבחני אותי תאמיני לי שאת לא רוצה שאחד כמוני יספר לבת שלך סיפור תני לה לחיות באושר ועושר אצלי זה כנראה מאוחר מידי. ואולי בגללו קל לי הניתוק והריחוק שבעלילה שלי אין תפניות ופניות היא מנובא, וידועה אז אני מעדיף אותך רחוק שהכל נהפך למוכר לגלוי שהכל נחזה וצפוי זוגיות איתי נועדה לכישלון. ואני לא יודע אם אני מגנט שמחשבה יוצרת מציאות כי אלה לא החיים שאני בחרתי לעצמי אבל אלה החיים שאני בעל כורחי חי אותם, אז האם אני מושך אותם אלי כמו בשדה מגנטי? האם עברתי היפנוזה על ידו שטשטש את זהותי עד שלא היה ניתן לזיהוי. זהות אבודה לא משנה כמה תנסה לשכנע אותי ששמי הוא אלון רק התמונה זהה אני לא מרגיש אלון אז שתקרא לי אני יסתובב, שתדבר איתי אני יענה לך אולי אני שחקן מתודי שיודע להעתיק את המצב הרגשי בו נתונה הדמות שלי אותה אני מגלם במאמץ ליצור הופעה אותנטית, מציאותית, כמו בחיים האמתיים.

אז אל תיפגעי אם אני מעדיף אותך רחוק ממני כי מי רוצה להיות דמות בחיים של כותב כמוני. פיתחתי תלות הרסנית עם הכותב שחשבתי שהוא יציל אותי אבל שהכתיבה התארכה הכותב הטרגי השתרע על עוד חלקים בתוכי. הוא השתמש בי זרע את הגרעין שלו בתוכי שהחל התפתחות של שינוי הדרגתי האופי שלי. כי ברגע שנתתי לו שליטה לא יכולתי לשלוט עליו הוא נהפך לאחראי על התפעול של הגוף שלי והוא ידע להפריד אותי לכסות לי את העיניים שלא אראה, לאטום לי את האוזניים שלא אשמע, לסתום לי את הפה שלא אדבר על פניו נראיתי נורמלי הכל כדאי שלא יהיו לי הסחות דעת שהיה מרוכז בו. אני לוקח ערכת תפירה אני יוציא אותו מהראש מחט וחוט חייב להוציא אותך מהראשי אני הולך לסיים את זה חי או מת כי כבר אין לי מה להפסיד.

Alon PAGLIN עקוב אחר Alon
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סיגל מור
סיגל מור
אני חושבת שאתה צודק שצריך להראות את מי שאתה לצד השני כדי שזה באמת יעבוד ויהיה בריא, אבל אפשר גם להראות צדדים שונים בהדרגה.
היכרות לוקחת זמן וזה משהו שנבנה , לפעמים ״להשליך״ על מישהו/מישהי הכל מהתחלה בעיקר עם זה החלקים היותר קשים עלול להיות מאיים.
לעומת זאת אחרי היכרות ראשונית זה דווקא מסקרן לדעת שיש עוד צדדים עמוקים .
בעייני לפחות …
טקסט מעורר מחשבה
הגב
דווח
Alon PAGLIN
Alon PAGLIN
תודה על התגובה.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Alon PAGLIN
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
מאת: Alon PAGLIN
סליחה אבא סליחה.
סליחה אבא סליחה.
מאת: Alon PAGLIN
שחר של יום חדש
שחר של יום חדש
מאת: Alon PAGLIN
הילדה בת 30
הילדה בת 30
מאת: Alon PAGLIN
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D