כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

במקום לבכות- יצאתי מחייכת (ומנצחת)

שלשום, כשראיתי את איתי

יצאתי מחייכת.
הלכתי על הדשא הירוק, כשהרוח של תחילת הסתיו (היי, זאת אני! ) נושבת לי על הפנים. לא הייתי צריכה להסתכל אחורנית לשם שינוי. רק קדימה. לא היה לי אכפת לי, ברמות החזקות של פעם, ממה שנשאר שם, בחדר הגדול. ממי. ובדיוק באותו מקום בו "נפרדתי" מאיתי, לפני שנה ושבעה חודשים, ראיתי אותו כשאני מישהי אחרת לגמרי.
אמנם הייתי לבד רב הזמן. הרגשתי לבד. לא רצויה ממש, כבר לא אותה אחת כשכולם הכירו. אני כבר לא מתאפרת, וזה מוזר לאנשים לראות אותי "נקייה" פתאום. מזל שלא הרבה ראו את הסומק הטבעי שהיה לי על הלחיים עד יום ראשון שעבר בגלל נימי, אבל זה כבר קטע אחר.
הקטע הזה מסתיים כשחברה של איתי חיכתה לו ביציאה. לא היה לי שום רגש, שום התקף. לא קינאתי, לא בכיתי, לא רציתי לקבור את עצמי או להוריד מעצמי.
יצאתי מנצחת.

מוקדש לאותן נשים שמרגישות תקועות באהבה שלא סופרת אותן.

טיפול פסיכולוגי עוזר להבין דברים שהיו נראים מפוזרים.

וגם מילה טובה למי שהפך לרע בסיפור חיי, בדיוק לפני שבוע. אז זה היה התפקיד שלך, נמרוד? לגרום לכך שכשאראה את איתי אחייך במקום לבכות? עכשיו החלפתם תפקידים, אתה יודע? כשאראה אותך ארצה לבכות. כל הזמן. מתגעגעת לבחור הנחמד שהכרתי, ולא זה שנלחץ מהרגשות שלי כלפיו...

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי