כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

לשמוע חיוכים מבעד לחרדה

#########

הטלפון מצלצל.
אני עדיין לא מצליח לבחור צלצול שלא יקפיץ אותי בבהלה ויגרום לטריגר של חרדה, כמו כל דבר שני בערך ביקום הזה.

אני עונה.

"שלוםםםם גיאא,
סול תגידי שלום לדוד גיא!"

אני מחייך חיוך אמיתי של אושר ומתחיל לדבר כמו ילד מטופש בעצמי, אחותי עם האחיינית הכי יפה ביקום.

"סולללל היי סולל, מי ילדה יפה של דוד שלה? מיייי"
אני מת על זה. אני מת עלייה.
תחושת הטמטום הזאת שאני מרגיש עם ילדים עושים לי כל כך טוב בלב, והיא במיוחד. תינוקת מדהימה וחייכנית.

"טוב היא לא תענה לנו אני חושבת, אבל היא מוסרת לך חיוך גדול עם מלא מלא רוקקק, נכון סולייי?"
ושמעתי נשיקה ענקית בלחי ומלא חיוכים.
אני כל כך אוהב לשמוע חיוכים.

"מה איתך אח שלי הקטן? מתי רואים אותך? היא מתגעגעת מאוד וגם אני מתה לראות אותך. אפילו טל מתגעגע ממש ושואל עליך".

גירדתי בראש תוך כדי המשפט במחשבות, עוד לפני שהיא סיימה אותו, מחפש תירוצים. אבל היא כבר יודעת.

"אמממ" התחלתי למלמל.

"גיא. מה קורה? אתה יודע שאין לי בעיה לבוא לקחת אותך לפה, ואין לי בעיה להחזיר ואפשר גם אצלך. מה שתגיד".

תמיד הערצתי אותך.

"לא זה בסדר, סתם פשוט לא מרגיש הכי טוב שיש".

"מה יש חיים?"

"הכל טוב זה באמת בסדר ירדן אני לא רוצה שנתעסק בזה."

"נו... תשתף אותי".

איך אני מסביר לך שאני מקנא?
שקשה לי לראות דרכך את כל מה שרציתי שיהיה לי?
שבגללי אין לי כלום?
פשוט כלום.

"אני מבטיח לך שזה בסדר. אם אתם רוצים אתם מוזמנים לפה".

היא נאנחה. קשה לה לשמוע שקשה לי, אני בטוח.

"טוב, תגיד לי מתי?"

"ברור. אני אגיד לך. תני לי לראות באיזה יום".

"טוב, תעדכן. וגיא".

"הא?"

"אני אוהבת אותך. אל תמציא תירוצים, פעם הבאה תגיד בישירות, בכנות, דיברנו על זה, זה בסדר להגיד לא."

שתקתי.
אני מצטער אני מנסה.

"אוהב אותך גם. נדבר".

"ביי חיים".

ניתקתי.

כל הגוף שלי שוב נשלח לתגובות החרדתיות שלי.
הדופק גבוה כאילו רצתי, אני מזיע והמוח שלי חד ורץ, חושב על מחשבות שהאדם הממוצע כנראה לא חושב עליהן, מה אם, ומה איך, וכמה, ולמה, ומתי ונגיעות מהעבר. זה מתיש.

שמתי מהר אוזניות וניסיתי להקשיב ברוגע לאפליקציה שקניתי של מדיטציה.
זה לא עזר אז נכנסתי למקלחת חמה.
זה גם לא עזר, אז פשוט פניתי למפלט האחרון שלי.
מריחואנה.

הדבר היחידי שמחזיר אותי לקצב השפוי,
מריחואנה נקייה בטפטוף.
קצת חסרה לי הפעולה של העישון, אני מודה. אבל זה עושה את העבודה.

הדופק יורד, והכל קצת יותר בסדר פתאום.
קצת יותר פרופורציונלי.

מה יהיה עם החרדות האלה?
לפני יומיים הדלת נטרקה בגלל הרוח, ולקח לי שעה וחצי להרגע.
לפני שבוע, שמעתי אופנוע למטה עובר ברחוב במהירות גבוהה, ולקח לי חצי יום להרגע.

אבל עכשיו? האחיינית התינוקת החייכנית שלי גרמה לי לחרדה?

מה יהיה?
כמה עוד אפשר לחיות ככה?

Guy . עקוב אחר Guy
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ההיא מהדוכן
ההיא מהדוכן
מדהים
הגב
דווח
Guy .
Guy .
את בעצמך, תודה❤️
הגב
דווח
Dani-din .
Dani-din .
לחרדה אין בושה.. היא מופיעה לפעמים גם מול אלה שאתה הכי אוהב. לפעמים בעיקר מולם. היכולת שלך לכתוב על זה מדהימה ומעידה על הכוחות שלך. זאת התמודדות לא קלה אבל אתה שם צעד צעד. המון בהצלחה
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Guy .
ילד בגוף של בן 31
ילד בגוף של בן 31
מאת: Guy .
כל הדברים שרציתי לומר ולא הצלחתי.
כל הדברים שרציתי לומר ולא הצלחתי.
מאת: Guy .
מהירות האור
מהירות האור
מאת: Guy .
מפלצת המוות
מפלצת המוות
מאת: Guy .
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan