כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 1

הטרדה מהי?

"איזה ציצי גדול יא אללה מה הייתי עושה לך! איזה ציצי!"

יום ראשון בבוקר, נפגשת עם חברה טובה בים בהרצליה.
אנחנו תחת השמש, משתחנשות לנו בכיף, תופסות קצת צבע וקצת גלים ומשם הולכות לאכול.
שתינו רטובות עם בגד הים, מתיישבות במסעדה אסייתית פלצנית ונהנות מכל ביס וביס.
דרכינו נפרדות ואני מחפשת את האוטובוס הקרוב. הולכת ליד הכביש הראשי כשלפתע מכונית רועשת עוצרת לידי וכמה בחורים מתחילים לצעוק לעברי "איזה ציצי גדול יא אללה מה הייתי עושה לך! איזה ציצי!"
אני משפילה מבט וממשיכה קדימה, מתעלמת מדבריהם.
תוהה לעצמי כמה זה הזוי שהייתי לבושה בפאקינג טישרט סגורה עד הצוואר, באמצע כביש ראשי ועדיין זכיתי להשפלה קולנית באמצע הרחוב.
חברתי מתקשרת ומנערת אותי מהמחשבות, אני מתבדחת על זה ומספרת לה על המקרה בצחוק. כי ככה אני מתמודדת עם דברים. היא אומרת שהם מפגרים ואני מסכימה. השיחה מתנתקת. המחשבות חוזרות.
המחשבות על כמה שזה לא בסדר. שגם אם הייתי בים עם בגד ים וזה היה קורה זה לא היה בסדר. כי זה לא משהו שצריך לקרות. זה לא משהו שאדם זר ברחוב צריך לצעוק לי. רק מישהו שאני נמצאת איתו בסיטואציה אינטימית ופרטית בחדר המיטות. פשוט רק לא ככה.
וזה לא רק זה. זו גם ההערה בעבודה שאחד הקולגות זרק לי לפני כמה ימים. על כמה שהוא שונא ירכיים רזות ושכמה שלי בול כמו שהוא אוהב. כמובן שגם קריצה התווספה לזה.
למדתי להתעלם ולהבליג. גם כשגבר אחר מהעבודה לקח אותי טרמפ והתלונן על האיחורים שלי. אמר שאני ילדה רעה ושאם הוא היה חבר שלי הוא היה מפליק לי על זה בטוסיק. גם מזה התעלמתי.
אלה הדברים הקטנים שמצטברים ונותנים תחושה של גועל. גועל מעצמך. גועל מגברים. ושלא תבינו אותי לא נכון, אין בעיה בלהחמיא, ואני גם לא חושבת שעל כל דבר צריך להתלונן ולעשות סיפור. עם כמה שזה עצוב, התרגלתי לדברים האלה, שהם קיימים. אין לי בעיה עם שיח מיני, אין לי בעיה גם עם בדיחות כחולות, גם עם גברים. אבל לא עם כל אחד. ולא כל הערה באה בחשבון.
למה הם לא יודעים את הגבול?
למה אני צריכה להסתובב ברחוב בתחושה שאני לא יותר מאובייקט מיני, נוף מחרמן לעיניים? זה כל כך מגעיל.
ומה היה קורה אם הייתי חוזרת מהרצליה בלילה? מה היה קורה אם האוטו הזה היה עוצר לגמרי? אם אותם בחורים היו מממשים את הפנטזיה שלהם? אני רק עברתי שם. לא עשיתי שום דבר אחר.
זה יוצר פחד. חוסר אמון. בעצמך, בלבוש שלך, בסביבה הגברית שסביבך. מה הם כבר רואים מעבר לבלונד, לציצי ולתחת? את עצמם עושים אותך. שום דבר מעבר.
למדתי לחסום את זה. למדתי לא לתת לזה לחדור אליי. למדתי להבין שאני הרבה יותר מזה ושמדובר סך הכל באנשים רנדומליים חסרי טקט ורגישות. הבעיה היא בהם ולא בי.
ואת שקוראת את זה ומזדהה עם המילים.. גם את לא אשמה. גם את לא צריכה להרגיש את התחושה המגעילה אופפת אותך. את הפחד שלא יראו בך מעבר. מי שצריך ויודע לראות יראה. וזה לגמרי מספיק. כי יש בך המון!
ואת המחמאות על הגוף שלך עוד תזכי לקבל בצורה חמה ונעימה מהגבר שיעשה אותך מאושרת וידאג לעטוף אותך. להחמיא לך ולהלל את גופך כאילו היה מקדשו הפרטי. ואז כל אותם אנשים קטנים ובורים יתגמדו אף יותר. כי את תדעי בדיוק באילו מילים טמונה המשמעות שרלוונטית עבורך.

** כמובן שמיועד עבור כל מי שיזדהה, לא משנה מה המין. הטרדות קורות בכל המגדרים. ככה אני חווה את זה.

זואי גולן עקוב אחר זואי
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סיגל מור
סיגל מור
״אני מתבדחת על זה ומספרת לה על המקרה בצחוק. כי ככה אני מתמודדת עם דברים.״
ככה בדיוק גם אני מתמודדת עם הדברים.
אבל תוהה אם זה לא חלק מהסיבה
״למה הם לא יודעים את הגבול?״
כי אנחנו מרגישות לא ״בסדר״ או ״ לא בנוח״ להציב אותו.
מצב מתסכל ..
כתבת נהדר
הגב
דווח
1 אהבתי
זואי גולן
זואי גולן
תודה רבה! שמחה שהתחברת והעלית נקודות מעניינות
הגב
דווח
1 אהבתי
השם שלי הוא ..
השם שלי הוא ..
מדויקת.
כל כך מתסכל כמה שזה עדיין לא הגיוני שזה קורה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
ג׳רמי שלי
ג׳רמי שלי
מאת: אלרן בשרי
אולי
אולי
מאת: imagine me
אחרי הרבה זמן שלא
אחרי הרבה זמן שלא
מאת: Lucifer .
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl