כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

נשמה סיבירית

החום המיס את קור הרוח שלי

אני לא מסוגלת לשרוד חום
וכן אני יודעת שאף אחד לא נהנה להזיע
אבל אני באמת פיזית לא מסוגלת לשרוד את זה
מעלה אחת יותר מידי
אזור סגור עם מעל שניים שלושה אנשים וגם המזגן כבר לא מורגש
זה סבל נפשי לא פחות מפיזי

אני מרגישה את זה בכל ממ בגוף שלי
אני אוהבת שקיץ
וים ובהיר
זה עושה שמח
אבל פשוט לא מצליחה להתמודד
תמיד הראשונה להיות רטובה
עגלי הזיעה מתחילים מהמצח וממשיכים אל הראש
לאט לאט מתפזרים עד לקצוות השיערות
40 סמ שנראים כאילו יצאתי ממקלחת אבל בצורה הכי לא מושכת שיש
זאת לא הסיטואציה כרגע אולי לא רואים בכלל אבל אני מרגישה

אני ממתינה בבית החולים
אין לאן לברוח
אין איך להוריד את החומר הסינתטי הנוראי הזה שנקרא מסכה מהפנים

חודש וחצי של מיילים
הגעה מרובה למשאבי אנוש
למרות שהפוסטמה שנקראת מנהלת
עובדת מהבית 90% אחוז מהחודש
לא יודעת מה היא עושה כל היום
או על מה משלמים לה
עובדת היא לא

כרגיל לומדת לקח בדרך הקשה
שבחיים משיגים דברים רק בדחיפת מרפקים
עקיפת סמכויות
והתחנפות לאנשים הנכונים
שונאת את זה אבל אין ברירה
מה חשבתי לעצמי שבחרתי מקצוע שמכריח אותי לעבוד במסגרת?
פתאום מכניסים אותי מהיום למחר לעבוד עם אישור זמני מלפנים משורת הדין

כל כך חיכיתי לזה
סוף סוף עבודת שטח אמיתית
אבל הדופק שעולה מסגיר את החשש
הגעתי לעולם האמיתי

הציונים היפים שלי על הנייר לא מעניינים פה אף אחד
הסיכומים המסודרים שלי לא בהישג יד
אין אף קולגה שיכולה לרמוז
זה רק אני עם עצמי
במבחנים יום יומיים
מול פרופסורים שאותי בכלל לא מכירים

בואו נראה מה אני שווה באמת
האם אני שווה כרגע משהו?
מה אני בכלל יודעת מהחיים שלי?
כל החומר מתבלגן בראש
עוד לא התחלתי באמת וכבר רגליים קרות
אבל הגוף רותח

איך לאף אחד לא חם כאן לאזעאל?
אולי זה לא הבעיה הרגילה
אולי זה רק הסטרס
ולמה למזכירה יש אותו שם כמוני? מקפיץ אותי כל שנייה.
דווקא אתמול הייתי צריכה להצטנן? מתאים בול להגיע ככה, עוד ברוח התקופה
והבדיקה הזאת על הבוקר שאני מחכה לה כבר מעל לשעה..

מספיק למצוא לעצמי תירוצים
לחוסר המעש בשבועיים האחרונים
אם הייתי עוברת כמו שצריך על החומר לפני הכניסה
לא היו קיימים כל הפחדים

הרי במקרה הכי גרוע
גם אם כמה ימים ראשונים יהיו זוועה
זה רק יאפס אותי לחרוש בלילות
האגו גובר על העצלנות שלי
כמו גלגל הצלה

פשוט צריכה להירגע
ולאחל לעצמי בהצלחה
תיכנסי בדלת
צריכה עוד שנייה?
נשימה עמוקה וחיוך גדול
רואים את העיניים מתכווצות גם מבעד למסכה

Fake it till you make it

סיגל מור עקוב אחר סיגל
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Memories ...
Memories ...
❤ כמה יפה
הגב
דווח
1 אהבתי
סיגל מור
סיגל מור
תודה ❤️
הגב
דווח
Vera Vero
Vera Vero
אין מילים. אלופה את❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 17 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
שברת לי את הלב
שברת לי את הלב
מאת: Amy Wall
The network of Miss Designer is also invincible
The network of Miss Designer is also invincible
מאת: Sitenetworld Sitenetworld
אזהרה- טריגרים מיניים-  (19+)
אזהרה- טריגרים מיניים- (19+)
מאת: imagine me
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan