כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

הכותב הטרגי שבי ואני

האם תצליחו להבדיל בינו לביני?

כל הזמן אני מרגיש שאני חי בפיצול אישיות שאני חווה משבר זהות, שיש לי שאלות דילמות ובחירה אחת שאני צריך לבצע האם להיות איתה או בלעדיה יותר מידי זמן שאני מאריך מושך ומתעכב אם ההחלטה בהחלטה בעד או נגד אני תמיד נמנע רוצה להחליט אבל הבחירה היא לא עליה אלה על עצמי תמיד אני מוצא תירוצים למה לא וסיבות למה כן. איך זה שלאחרים כמוני יש זוגיות שבה הם מאושרים ואני רוצה חלק בזה רוצה חתיכה מיזה רוצה גם להיות חסר דאגות וצרות שמישהי לציידי להרגיש בטוח לציידה לבטוח בה אז איפה ממלאים טפסים, נרשמים וחותמים כדאי להיות כמוהם מבוטח עם מישהי שמבטיחה בחברתה ביטחון. ואיך שנינו למרות המסע המשותף שעשינו נמצאים בשני מקומות שונים אחד מהשני עם פעלנו באותה צורה אז איך התוצאה שונה. גם אני חשבתי שהחיים צפויים שהם בנויים על רצף של שלבים מין המשכיות שדבר מוביל לדבר והופך אותך בסופו של דבר לבנאדם בוגר אבל בשביל הגיע לשם יש תהליך שצריך להתבצע כדאי שתהפוך למבוגר עם ניסיון חיים ולזה נדרש הכנה כבר מגיל צעיר עם מערכת טכנולוגית משוכללת.

שכבר ברחם עושים לך סקירה וסידרת בדיקות מיון לראות שהכל תקין. הכל מתבצע לפי הספר באופן המקובל והמוכר שאין הפרעות או הפתעות שאין משהו שונה או מקרה חריג שמצריך טיפול כי זמן שווה כסף ופה מדברים על הכנסה כמה אתה שווה? האם אתה מועיל ותורם או האם אתה יותר מזיק מאשר מביא תועלת. הכל מתפקד כמו שצריך מכונה משומנת שעובדת ומייצרת עוד אנשים כי כל בנאדם שנולד מפריש חלק מהפרנסה שלו לקופת המדינה שמקציבה לעצמה סכום מסוים מההכנסה שלו. לחיזוק ופיתוח הכלכלה להפיכתה למעצמה כי העושר של המדינה מתבסס ביכולת שלה לקחת ממך ולשפר את רמת חיים של העשירים שמגיעים בזכותך לרווחה כלכלית שמתייצבים ולא משתנים שזה לא מלחמת הישרדות אלה מלחמת קיום שהעשירים שנהפכים ליותר עשירים על חשבון העניים שנשארים עניים שבמקום שהיה הבדלי מעמדות הכל נשאר זהה אבל בשביל שלא תתלוננו או שיפגינו המדינה גם דואגת למגוון רחב של תשתיות ושירותים חיוניים שמספקת מדינה לאזרחיה ושמאפשר את שגרת קיומם.

ולכן צריך עוד פועלים שפועלים במרץ כי היום קצר והמלאכה מרובה זה מין מעגל והפועלים מתלוננים על התנאים והמשכורות הנמוכות אבל אין להם הרבה בררות כי עם הם יתעצלו או יתבטלו יחליפו אותם כי שיש הרבה פועלים ואין מספיק משרות פנויות אז קל אז קל לאיים בפיטורים ואתה רוצה קביעות כדאי לצאת לפנסיה. אבל לפני העבודה נותנים לך כמה שנים של חסד שאתה תינוק נותנים לך להשתולל, להשתטות ולעשות שטויות שאתה גודל אתה הולך לגן ששם אתה נפרד בפעם הראשונה מההורים, ואז אתה עובר למוסד החינוכי שנקרא בית ספר יסודי שם כבר פחות עדינים איתך שיש לך אחריות לביצוע מטלות ושיעורים שנותנים לך לעשות. ואז אתה עובר לצבא שמגייס אותך עובר תקופת הכשרה שנקראת טירונות מין תקופת החניכה הראשונה שמטרתה לחייל ולרתום אותך ליחידה שמותאמת עבורך. במשך 3 שנים הצבא לוקח בעלות על חייך שחייך מופקדים אצלו ואפילו שאתה מנסה להתאבד אתה תישפט כי פגעת ברכוש צה"ל שמהדק את האחיזה שלו בך ששם החוקים כבר נוקשים שיש סמכות, פקודות וכללים שהצבא מתרגל אותך לחיים אם משמעת. ומשם ישר לעבודה נהפך לעצמאי שכל התחנות האלה בדרך נועדו להרחיק אותך מההורים כל תחנה קצת יותר זמן עד שבסוף אתה יכול להסתדר בלעדיהם כל המטרה שבחיים היא להכין אותך באופן מעמיק ומקיף שתעמוד ברשות עצמך שפחות תפתח תלות שתדע להסתדר בלי לבקש עזרה. ואז אתה כבר מכיר בת זוג מתחתן איתה עושה איתה ילדים מקים איתה משפחה והכל חוזר חלילה.

לתהליך שמתבצע שוב ושוב, שהתוצאה של כל שלב תלויה בתוצאה של השלב הקודם שהסתיים. ואני תוהה איפה טעיתי הרי חוץ מצבא שלא עשיתי לא כי לא רציתי אלה כי לא קיבלו אותי הקב"ן קבע שאני לא כשיר ידעתי שיש לי בעיות לא ידעתי שמחלת נפש היא אחת מהן האם המחסור בשירות צבאי גרם לזה שאני אינני אני האם הדבר הזה גרם לכך שאין לי זוגיות לדעתי אני פשוט פחדן והצבא שאמור להעניק ביטחון בגלל הפטור גרם למחסור בביטחון שלא באמת חוויתי קושי לא נכנסתי למערב לא הייתי בשדה הקרב, לא נלחמתי לא הרגתי, לא אחזתי בנשק לא יריתי לא באמת הייתי בסכנה לא באמת חייתי כי אתה חי רק שאתה רואה את המוות פנים מול פנים. בעוד שהם מגובשים ויוצאים החוצה אני אבוד בתוך מבוך לא מוכר שאין בו מוצא אמרו לי שהחיים הם מסע ובסוף הדרך תגיע ליעד אבל הדרך מכוסה בערפל ואני כמו עיוור מגשש את דרכי לעבר היציאה שאני נתקל במכשולים שמעכבים אותי וכל פתח מוביל לחומה מחסום או גדר שדרכה אני רואה איך הם נכנסו לחוד ויוצאים ביחד עם מישהי.

וכולם בסוף מוצאם את הנחלה אז האם זה עניין של זמן עד שגם אני אמצא מישהי מרגיש שאני נאבדתי אנשים גרים עם מישהי ואני גר בתוך עצמי. עם שותף שמחשיב את עצמו אני שנקרא הכותב הטרגי. אני קורא הצילו באתי לבית חולים לרופא הסברתי לו את המצב הוא אמר שאני סובל מסכיזופרניה והפנה אותי לפסיכיאטר שנתן לי מרשם לכדורים פסיכיאטריים אני לא משוגע צעקתי לו ויצאתי משם הוא חי בי אני יודע שמישהו חי בתוכי אני זה לא אני! אז בבקשה אתם אולי תקוותי היחידה תנו לי לעצה, המלצה, ייעוץ חוות דעת או הנחיה הכל יתקבל בברכה מה לדעתכם הבחנה? ואיך מטפלים בו. כל הזמן אני במין ויכוח עם עצמי מה אני רוצה להיות מין התנגשות בין שני עולמות בין הרצון להישאר כמו אני או ברצון להכניס מישהי לחיי ולהשתנות. השאלה אם אני רוצה אותה בחיי או לא רוצה אותה בחיי ולמרות שהיא לא קיימת אני מוצא את עצמי עסוק במחשבות עליה שפעם הייתה נחמדה היום מטרידה אותי שאני מתעסק במראה שלה שהראש עסוק בה שאני מטפל במישהו וחושב איך הייתי רוצה לעשות אותה אלה לא חיים שהיא קיימת רק בפרי דמיוני אני הולך לישון איתה וקם איתה היא רודפת אותי צמודה עלי.

תצאי לי מהראש! תצא לי מהראש! אני רוצה לכבות את התראות לחיות בראש שקט בלי שום הפרעות. מצד אחד עם היא תגיע היא תשתיק הרבה קולות ולחשושים שחגים אצלי ויחדלו להפיץ עלי שמועות בנוגע לנטיותיי המיניות. ואני מצהיר אני סטרייט אבל לך תוכיח שחובת ההוכחה עלייך ושאין לך אף שתאמת את הטענה לפיה אני נמשך למין הנשי גם האמת יכולה להיות בספק. ואולי למרות שבתוכי אני רוצה אותה יש לי מין נחת שהיא לא מגיעה. אלון חי בשביל אלון ולדעתי אלון לא באמת רוצה מישהי בחיים שלו גם ככה יש לו את הכותב הטרגי אז עוד אחת? שבקושי איתי אני מסתדר שעם כל מה שהיה יכול להיות אחרת לא הייתי משנה כלום אולי ליממה אבל לא הייתי מוותר על עצמי. ואולי במקום להתכחש הגיע הזמן ללמוד לקבל אותי למרות המגרעות להבין שלכל דבר יש סיבה אולי הגיע הזמן לחבק את הלבד כי ברגע שהיא תגיע אני הצטרך ללמוד לחיות בלעדיו אבל הנחמה היא שאני לא באמת לבד שיש לי את הכותב הטרגי, המיטה אומנם זוגית אבל איתה המיטה תהיה צפופה הרי אני לא יכול בלעדיו שאני לא אלון אלה הכותב הטרגי שכותב על אלון אז שהיא תגיע אני מקווה שהיא תדע להכיר את אלון כי אני לא באמת חושב שאנשים מכירים אותו כמו שהוא רוצה שיכירו אותו ואני רוצה שיכירו אותו בזכותו ולא בזכותי הכותב הטרגי שבמיומנות מגלם את התפקיד שלו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alon PAGLIN עקוב אחר Alon
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Alon PAGLIN
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
מאת: Alon PAGLIN
סליחה אבא סליחה.
סליחה אבא סליחה.
מאת: Alon PAGLIN
שחר של יום חדש
שחר של יום חדש
מאת: Alon PAGLIN
הילדה בת 30
הילדה בת 30
מאת: Alon PAGLIN
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan