כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

סיפור על שני חיילים שהתאהבו

מסוג הרגעים שאנחנו מייחלים להם חיים שלמים

אני עושה את זה כי אפישהו עמוק בפנים אני רוצה להאמין שזה ירפא אותי,
אבל האמת היא ששנינו יודעים שאם זה לא עבר עד כה, אז כנראה שהכתיבה הזאת לא תשנה הרבה.

הכל התחיל אי שם בסוף שנת 2018. זה נשמע רחוק, אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. הייתי חיילת לקראת שחרור ואתה פרח טיס שעוד רגע מסיים קורס ומתכונן לרגע שהוא יעמוד על מגרש המסדרים. חיכית לזה, יותר מהרבה אחרים פשוט כי היית אמור לסיים הרבה קודם. סגרנו שבת, אני כחיילת נטחנת ואתה כפ״ט שעוד לא קיבל את הדרגות ועדיין אפשר להתעלל בו. עשיתי לא מעט תורנויות כאלו, שום דבר לא הכין אותי למה שקרה איתך.

זה היה שבת בצהריים, לפניך הכרתי כמה מהחברים שלך למגמת קרב, דושים רציניים, כאלה שגרמו לי להתפלל שהתורנות הזאת תגמר. אבל אז אתה הגעת. זה היה פיזור צהריים - 13:30 אני כמעט בטוחה. הגעת על הרכב המתפרק ההוא, אם לא מספיק זה אז גם ידני. אספת אותי מהמרפאה ואמרת ״היי, סליחה על האיחור״ כשבעצם בכלל לא איחרת. משהו באנרגיות שלך הרגיש אמיתי ונכון, הרגשתי בנוח בלי אפילו להכיר אותך. התחלנו את הפיזור ובלב ממש קיוויתי שהוא לא ייגמר לעולם, כשבפועל אני יודעת שזאת כנראה הפעם הראשונה והאחרונה שאיי פעם אראה אותך. רק שאז צלצל הטלפון וענית, ומהצד השני אני שומעת ״גלשה״. זה הכינוי שלך, שמאז ומתמיד נמנעתי מלומר אותו. לרגע נעצרתי, נזכרתי שזאת לא הפעם הראשונה שאני פוגשת בך, השם הזה מוכר לי מאיפשהו. נכון! זה אותו גל שאריאל, חברה מקורס מ״כים, הכירה לי בחודש הראשון כשרק הגעתי לבסיס. הדוש שהתעלם מימני בניסיון לרייר על אריאל זה הפרינס צ׳ארמינג שפה איתי עכשיו? ואז פשוט פלטתי את זה. ״קוראים לך גל? גל שמיר?״ וענית ״כן״. אני סיפרתי לך על הפעם ההיא שנפגשנו לראשונה ומשום מה לא זכרת, טוב איך תזכור? בקושי הסתכלת עליי. אבל נראה שממש התבאסת שאתה לא זוכר ועוד יותר שגרמת לי להרגיש ככה. אבל היי, זאת הייתי אני שעכשיו הודפת אותך בזמן שיש לי פ״ט אחר שמחכה לי.

המשכנו את הפיזור והאווירה הייתה קלילה, מצחיקה, טבעית כזאת ובונוס: נהגת מדהים על ידני, הרבה יותר טוב מאחרים שפגשתי. כמעט הצלחת להוציא מימני את כל הג׳וס שהחברים שלך למגמה שפכו בפניי וגם כאלה שאתה מכיר באופן כללי. במהלך הפיזור סיפרתי לך על כל מיני אגדות אורבניות ומורקים, שהיום במבט לאחור קשה לי להאמין שחשבתי שהם מציאותיים. לא חשבתי שזה יעורר בך כל כך הרבה עניין, אבל לא היה לי מושג עם מי יש לי עסק. אז בהתחלה נסענו ל”אגד אופיר”, המקום המסתורי ביותר בבסיס וכמעט נכנסו בשער. אני די בטוחה שאם היינו נכנסים לא היה קורה כלום, אבל אז זה היה התרחיש הכי קרוב למוות שחוויתי בחיי. משם המשכנו ל”ווילה”, היינו כל כך סקרנים לדעת מה יש בפנים שאפילו הצעת לגמדה שאני עזרה כדי להציץ פנימה: ״רוצה שאני ארים אותך?״ וסירבתי בנימוס כי אחי, הרגע פגשתי אותך. לאחר כמה חודשים סיפרת לי שיצא לך להיות שם בפנים ואין שם שום דבר מעניין חוץ מכמה פופים, מה שבמבט לאחור גרם לי להרגיש פחות רע עם העובדה שסירבתי שתרים אותי. אחרי שסיימנו שם כבר הייתי חייבת לחזור להתכונן לכוננות, להתקלח ולהמשיך הלאה בחיי. החזרת אותי למגורים, בשניות האחרונות שהיו לי איתך באוטו שחררתי את הקוקו, שתבין שאני יכולה להראות יותר טוב ממה שנראיתי, ואתה איך לא, זרקת בדיחה ״תזהרי שאני לא אלשין לקצין שלך״. חייכתי ואמרתי ביי וזה היה הביי הכי מבאס שאמרתי בחיי. עזבתי את הרכב בתחושת החמצה. היה בינינו חיבור כל כך טוב ועכשיו? זהו. זה נגמר.

לא עברה יותר מחצי שעה ופתאום אני מקבלת בקשה באינסטגרם מבחור עם יכולות סטוקינג מופלאות בשם גל. אין לך מושג כמה התרגשתי. שלחת לי הזמנה למסיבת סוף קורס שלך ונעניתי בחיוב. האמת שההתחלה שלנו הייתה די צולעת, כל הריגוש בלהכיר היה קצת רדום כי אז עוד הייתי עם יואב. אבל איזשהו קול פנימי בתוכי אמר לי שזה לא הסוף, אלא רק ההתחלה. ומשם… טוב הרבה מים עברו בנהר ואת כולם אני זוכרת, עד המילימטר האחרון. אבל אתה יודע מה לא השתנה? התחושה הזאת, שזה לא הסוף.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת למגירה עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
כותבת למגירה
ואיזה ברכה לכתוב לך..?
ואיזה ברכה לכתוב לך..?
מאת: כותבת למגירה
גם אתה מתגעגע לסקס איתי?
גם אתה מתגעגע לסקס איתי?
מאת: כותבת למגירה
מתי תביני? - פרק 6
מתי תביני? - פרק 6
מאת: כותבת למגירה
מחכה שתשלח לי הודעה
מחכה שתשלח לי הודעה
מאת: כותבת למגירה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לעשן את עצמך לדעת
לעשן את עצמך לדעת
מאת: מישהי .
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מאת: Sunrise S
כמה צודקת ככה יפה.
כמה צודקת ככה יפה.
מאת: לא זמינה.. ..
הלב שהרסתי
הלב שהרסתי
מאת: Vera Vero