כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

אישתי "השרמוטה"

"אחרי שעה מצאתי את עצמי איתה, "השרמוטה עם השמלה השחורה" בכניסה לדירה שלי.. "

-"תראו איזה שרמוטה זאת עם השמלה השחורה", כולנו הסתכלנו מבעד לשולחנות המלאים עד שראינו אותה ועקבנו אחרי העקבים הגבוהים שלה עד שהתיישבה בקצה של השולחן האחרון שהיה צמוד לרחוב עם עוד ארבע חברות.
-"השם ישמור, מי באה ככה למקום כזה? " שאל שלומי כשכולנו חזרנו כל אחד לכוס הבירה שלו,
-"סתם מחפשת צומת לב ומישהו יקח אותה הביתה וישחק איתה דוקים" הוספתי וחזרתי לזרוק אליה מבט כשכבר היתה בסבב של צ'ייסרים עם החברות שלה.
-"נו אז למה אתה מחכה? תן לה חצי שעה ולך אליה, והיום אתה בדוק טובל את הביסקוויט" הוסיף מור וכולנו התחלנו לצחוק.

אחרי שעה מצאתי את עצמי איתה, "השרמוטה עם השמלה השחורה" בכניסה לדירה שלי, בסוף זה היה יותר קל ממה שחשבנו, כל אחד הלך למישהי מהבנות הזמנו עוד סבב של בירות ערק וכל מה שהצלחנו לקרוא מהתפריט שכבר היה כולו רטוב מאלכוהול, כמה משפטים קרובים לאוזן שלה, קצת להניח את היד על המותן שלה כשאני מדבר, וכמובן עם העזרה מה"חברות" שלה שלא דאגו לה כשראו אותה הולכת עם מישהו שרק עכשיו הכירה, וזהו עכשיו היא שלי.

-"רגע אז איך קוראים לך תזכיר לי? " היא שאלה כשנכנסנו לדירה והתחילה ללכת לכיוון המרפסת
-"אדם" עניתי לה מהר וניסיתי להשיג אותה כדי לגרום לה לשנות כיוון לספה או למיטה או לאן שנגיע קודם
-"אדם זה שם יפה, אם היו קוראים לי חווה זה היה יכול להיות מושלם" מילמלה לעצמה והתחילה לצחוק לבד כשנעמדה מול הדלת למרפסת. אני נעמדתי לידה וכשחשבתי על הצעד הבא שלי כשהיא הסתכלה לי בעיניים ואמרה
-"אדם, בבקשה אל תהיה כמו כולם", למרות כל הכמות אלכוהול ששתיתי באותו ערב בפאב המשפט הזה השאיר אותי קפוא במקום, הוא עשה בי משהו, גרם לי להרגיש מוזר, נבוך, כאילו עמדתי לעשות משהו שלא היה נכון, ולפני שהספקתי לענות היא הניחה לעצמה יד על המצח והוסיפה
-"אדם כואב לי הראש ויש לי סחרחורת", מיהרתי לקחת אותה למיטה ולהביא לה כוס מים ולכסות אותה עם פוך וכשכיביתי לה את האור ויצאתי עם כרית ושמיכה נוספת כדי לישון בספה קולה עצר אותי
-"אדם תשאר לידי כדי לשמור עליי? "

אותו לילה היא נרדמה לידי, לא לפני שסיפרה לי קצת על עצמה, על החבר שבגד בה לפני שבוע, על זה שהיא לא סיפרה כלום לחברות שלה כי הן לא באמת חברות אמיתיות, על העקבים והשמלה החושפנית שבאו למשוך מבטים ולהרים את הביטחון האישי שלה שהיו בריצפה, ורגע לפני שנרדמה הוסיפה בלחש ועם ריח של אלכוהול מעורבב עם הבושם הנעים שלה -"אדם אתה יודע שבחיים לא הייתי עם גבר".

כשהורדתי ממנה את נעלי העקבים כדי שתוכל לישון בנוח חשבתי על כמה הייתי יכול להיות רע, או על כמה הייתי יכול להיות טוב באותה מידה, ועל זה שאישה אפשר לנצל או לבחור להגן ולשמור עלייה.

כמובן שהסיפור שלי איתה לא נגמר שם, אותו לילה בחרתי להמשיך ולשמור עלייה.
התחתנו אחרי שנתיים מאז ואת העקבים והשמלה השחורה החליפו נעלי בובה וג'ינסים ואת הפאבים החליפו טיולים ושעות של סיפורים על שמיכה מול האגם שקרוב לדירה שלנו, ואין יום שאני לא מבטיח לעצמי שוב שאני לא אהיה כמו כולם.

פייסבוק: Adam Gustavo zyl

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Adam gustavo Zyl עקוב אחר Adam gustavo
שמור סיפור
דרג:
ספרים מאת Adam gustavo Zyl Adam gustavo Zyl
עד שתחזרי - אדם גוסטבו "אבל משהו מהיום ההוא שעזבת נשאר בי. אחרי שסגרת את הדלת הלכתי לשטוף את הפנים ושם, מול המראה, דקה אחרי שהלכת, ראיתי בעיניים ניצוץ קטן שהלך והתחזק עם הימים. האמת היא שלא נפרדתי ממך כמו שצריך. באותם ימים לא הבנתי שאת מתכוונת לעזוב. רק אחרי שעבר קצת זמן קלטתי שהיית קצת שבורה מבפנים.
כנראה זאת הדרך שלי להיפרד ממך. לכאוב את החלל הריק הזה שנשאר במיטה ולהתגעגע, זאת גם הדרך הארוכה לסלוח שהלכת בלי לתת יותר מדי סיבות, בלי יותר מדי מלחמה, בלי להבין שעל מי שאוהבים לא מוותרים כל כך מהר. אבל אני אהיה בסדר, אני מבטיח, רק תדעי שאני עם עיניים מבריקות, עדיין מחכה שתחזרי..."
***************************************************************
שמי אדם, בגיל 23 בדיוק לפני שנתיים, בשעות הקטנות של הלילה, התחלתי מסע בלי להיות מודע אליו. ישבתי באחת העמדות הקטנות שמשקיפות אל הים, ולא הצלחתי להוציא מהראש את אותה אחת שאהבתי. ידעתי שאני אמור להילחם עליה, אבל אני צריך גם לכבד את השקט שהיא רצתה.
לא זוכר למה ואיך מצאתי את עצמי מתחיל לכתוב, שופך את כל הגעגוע, את כל האכזבה ואת כל האהבה שלי אליה על גבי נייר, בתקווה שיום אחד היא תקרא את זה, תצליח להבין אותי ותחזור.
מאז אותו לילה לא הפסקתי לכתוב סיפורים עליה, עליי, על אהבה, על אכזבות, על מלחמות ועל החיים עצמם.
הספר כבר מוכן ומודפס ומחכה לכם. הוא כולל 193 עמודים והמון סיפורים שיגרמו לכם להרגיש הזדהות אהבה אכזבה או פשוט להעביר לכם כמה דקות עם חווית קריאה.
מחיר: החל מ₪55 לרכישת הספר
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סתם אני
סתם אני
תמיד כשעצוב לי אני חוזרת לקרוא את זה, זה אחד הטקסטים האהובים עליי באתר!
הגב
דווח
1 אהבתי
Yasmin Ilgaev
Yasmin Ilgaev
וואווו!!
הגב
דווח
1 אהבתי
Lauren Robin
Lauren Robin
מהמם
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 12 תגובות
Adam gustavo Zyl הוא מחבר הספר
עד שתחזרי - אדם גוסטבו לרכישת הספר
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself