כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

המסע.

ואיתו וואחד טלטה.

אני יוצאת מהבית, שמה את התיק באוטו, ונוסעת. אומרת ביי לאמא וסוגרת את הדלת.
יוצאת מהאוטו בתחנה מרכזית, עוברת את השמירה ועולה על קו 470 מבאר שבע לירושלים.
מחשבות מתרוצצות לי בראש, ואני מנסה להדחיק. אומרת לעצמי שיהיה בסדר.
מנסה לשים אוזניות... אולי ארדם.
עובר הזמן ואני לא מצליחה לישון... משנה תנוחה כל כמה דקות כי לא נוח לי. מזכירה לעצמי שזה רק בראש.
מגיעה לתחנה מרכזית ירושלים, מלא רעש, תעמולת בחירות של חצי מהמפלגות, צעקות, דוכן מכירת מסכות.
קולטת שהרכבת קלה כבר עומדת, רצה עם התיק הענק על הגב, נופלת. אומרת לעצמי שלא קרה כלום, קמה וממשיכה לרוץ. עולה לרכבת, תופסת כיסא. בודקת את הברך וקולטת שאני מדממת. לא קרה כלום, הכאב הוא בראש. מתאפקת, לא בוכה למרות הכאבים. אומרת לעצמי "די, את לא ילדה קטנה".
מגיעה לתחנה, שוב עולה לאוטובוס. מגיעה, הולכת קצת ברגל. יורדת במרגות, פונה ימינה, רואה את המיטה, מפילה את התיק לרצפה ונטרקת על המיטה.
איזה כיף. שקט. אני הראשונה שהגיעה, עוד אין אף אחד.
חושבת ללכת לישון אבל אז שומעת צעקות. "היושששש".
שיט, אנשים... איך אני שונאת אנשים. סתם, לא באמת. אני בן אדם אוהב.
כולם מגיעים לאט לאט, והרעש והצעקות רק מתחזקים ומתחזקים, זה עושה לי כאב ראש אבל אני לוקחת כדור.
מסדר ציוד. עולים לאוטובוס, נוסעים. מלא רעש. בעיקר בראש. קולות גועשים בפנים. למה אני יושבת לבד? איפה חברים שלי? מה הולך פה? למה אני פה? הכל בסדר. תעשי נשימות.
מגיעים.
הולכים.
הולכים.
הולכים.
נפלתי.
קמה, הכל בסדר, זה רק שפשוף.
הולכים.
הולכים.
כואב לי, אני על סף בכי. אני צריכה להישאר חזקה, אני לא מוציאה.
אני הולכת ומרגישה שאני על הסף. שאני לא יכולה יותר.
התקף חרדה.
אני מתעלפת. לא מסוגלת לנשום... אני נשבעת אני עומדת להיחנק! אני לא מסוגלת יותר... דיי.
"יהיה בסדר, פשוט תנשמי"
אני לא יכולה אני אומרת לך!
מתחילה לבכות.
פאק.
למה הם לא מתייחסים אלי? למה לאף אחד פאקינג לא אכפת ממני?
הולכים כל היום.
מגיעים.
ישנים.
קור אימים.
השכמה ב 4 בבוקר.
אני רועדת מקור. אני לא יכולה לצאת מהשקש.
רועדת בערך שעה, עד שמישהי שמה לב.
היא באה והתחילה לחמם אותי עם היידים שלה. ולא רציתי שזה יפסיק, כי היה לי חם ונעים.
אחרי שהיא הלכה חזרתי לרעוד. אחרי שעה בערך התעשתתי וקלטתי שנותרנו ארבעה. השאר הלכו.
הסיעו אותנו באוטו.
הלכנו, הלכנו, הלכנו.
לא יכולתי יותר.
נשארתי מאחור עם ששת הפצועים. הייתי היחידה שלא קרה לה כלום שם. והיו פצועים שהלכו מהר יותר ממני.
לאט לאט נותרנו שלושה.
אחרי הרבה שעות הליכה סוף סוף הגענו. התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות.
בדרך כלל אני לא בוכה לידם, אבל זה כנראה התפרץ.
עשינו מדורה נחמדה. אבל הופ שוב התקף חרדה. הפעם ישר קראו לה. היא לקחה אותי לצד, נתנה לי שתי ידיים, הסתכלה לי בעיניים ואמרה "אני פה איתך" "אני פה איתך", "היי, תסתכלי עלי. אני פה איתך" "אני פה איתך". נרגעתי תוך דקה. בדרך כלל זה לוקח חצי שעה.
מותשת לגמרי, נכנסת לשקש, עוצמת עיינים והולכת לישון.
השעה 2 בלילה, הוא העיר אותי. "היי, את ממש רועדת וזה מפחיד, את רוצה שאני אקח אותך ליד המדורה?". אני באמת רועדת כמו משוגעת. הוא לוקח אותי ליד המדורה ואני לא מפסיקה לרעוד. חבר שלו בא אלי ועטף אותי בשקש שלו ובזרועות שלו. זה מקל עלי. כל פעם שהוא זז ממני מתחילה לרעוד שוב. אז הוא ישן איתי. לא ישנתי בלילה. רעדתי.
כשעלתה השמש התחלתי לרעוד שוב. והפעם לא מקור, אלא שוב מחרדה.
אחרי כמה שעות לקחו אותי ברכב והצטרפתי אליהם. עשיתי 10 ק''מ בריצה. הייתי כל הזמן ראשונה.
הגעתי לים.
הגענו.
עשינו את זה.
חוזרים סוף סוף הבייתה. לא מעכלת את מה שקרה. מבינה את המשמעות של החרדה. אבל בו זמנית מתמלאת גאווה. סיימתי את המסע הזה. ואיתו נגמרה הטלטלה הנפשית הזמנית הזו. איזו הקלה. רק תוהה אם תחזור החרדה.

סוסת פרא עקוב אחר סוסת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
סוסת פרא
ריקוד סינדרלה
ריקוד סינדרלה
מאת: סוסת פרא
פתית אמיתית.
פתית אמיתית.
מאת: סוסת פרא
פצצה מתקתקת.
פצצה מתקתקת.
מאת: סוסת פרא
טיקטוק.
טיקטוק.
מאת: סוסת פרא
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לא בוכה מפורנו
לא בוכה מפורנו
מאת: אבי בשחור לבן
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
אין טעם
אין טעם
מאת: הודיה שחר
מוות מוחי
מוות מוחי
מאת: Ok Not
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D