כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

חזרנו לנהריה

תיקונימי

"אני לא רוצה לצאת קלישאתית משהו, אבל יש נשים שנפגעו מבנים- ומוחקות ופוסלות כל דבר, מקום שיזכירו אותו.
אני בחרתי להיות אחת מאותן נשים שרוקמות זיכרונות חדשים, משופרים בהרבה, מתוקנים ומאושרים מאותם מקומות ואותם הדברים.
תיכף מסתיים לו ככל הנראה השבוע השמח בחיי, ואני גאה בתוצאה. מאוד"

כשרעות קלעה צמה סינית בשיער שלי, אני מודה שלא אהבתי אותה בהתחלה. הכל היה מורם, והרגשתי אצילית מדי. מה, אני עושה את כל זה כי אני חוזרת לנהריה? שוב? אבל הפעם אני לא לבד. נימי יהיה איתי. זה הזמן לזיכרון חדש.
ובדרך חזרה הביתה מהמספרה, קיבלתי הודעה שהשליח מאמזון עם הדיסקים החדשים של טיילור סוויפט יגיע. פחות משעה אחר כך הוא היה אצלי, תוך כדי התארגנות. ולבשתי את השמלה וגם את העליונית שלבשתי בנסיעה ההיא לירושלים, כשנימי ואני הכרנו. רציתי זיכרונות טובים, ולא רציתי לקלקל גם כאלה אחרים שיש לי מבגדים אחרים.
*
זאת הייתה נסיעה קשה. ארבע שעות. פעם הייתה לי חברה שגרה באזור נהריה ןקראה לרכבת ישראל רקבת ישראל. היא צדקה. אם הייתה רכבת- לא הייתי צריכה להשתמש באוטו ולגרום לכך שכל הרגליים שלי יהיו מלאות חצ'קונים מהלחץ. מצד שני, התאמנתי בנהיגה. וזה היה חתיכת אימון.
הגעתי לקראת השעה שש, ויצאתי למקום הזה בעין שרה ממנו יש לי סיוטים. ממנו יצאתי בוכה כשהשנה עוד הייתה 2019 ולא ידעתי כמה דברים ישתנו. כמה נימי ישנה אותי. ופתאום עפו מעלי שני שחפים. חייכתי אליהם והתחלתי ללכת במעין שדרה כזאת.
האוויר הקר של הים, המדשאות, פנסי הרחוב הישנים שנדלקו, המבנה הלבן והשמש ששוקעת הרגישו לי כמו תמונה פסטורלית לזיכרון שנרקם לו, נתפר בעוד חוט ועוד חוט עד שתגיע השמלה המושלמת. זאת שתעטוף את הגוף שלי בצורה מושלמת, תסתיר כל פגם.

נפגשנו באור שמש בגווני כתום סגול. הסתכלת עלי. נופפתי לך. פתאום שמש היא לא אף אחד. היא האירה אותך עם הקרניים שלה באור כל כך יפה, שהנשימה שלי נעתקה. רציתי להגיד לך שלמרות הדרך הקשה, כל זה היה שווה. הרגע הזה! השירים של טיילור סוויפט עוד התנגנו לי בראש. גם כאב לי הראש. הביאו לי כדורים והכאב עבר. הכאב שבלב ובבטן עבר בזכותך.

היה לי קר מהמזגן, אבל היה לי חם בלב. אני לא יודעת איך להסביר את זה. העיניים של במבי, הכי יפות שאי פעם ראיתי, היו בכל מקום שם, במציאות. אחר כך בנייד שלי, שם הקו החום והיפה הזה שמתחת לקו הריסים בלט יותר. גם המספר 24 בלט בגדול ומסתבר שאני בלטתי גם. יצאתי משם לאור ירח ומזג אוויר של סוף האביב. זאת כבר לא תקופת החיזור, אז מה זה בדיוק?

מקום מנהריה שהכרתי וגררתי את כולם לאכול בו.
מקום מנהריה שהכרתי וגררתי את כולם לאכול בו.

אתה, עייף משבוע מרגש וקשה, הלכת. בדרך שמחר מצפה לך יום מרגש ומשפחתי. אני הלכתי למסעדה עם החברים שלך, לחגוג את הישג הנסיעה שלי והזיכרון החדש והטרי. אני מפחדת שאולי פלטתי דברים שלא הייתי צריכה. החברים שלך אמרו ששדרות הגעתון נשארו כמו בשנות ה-70. תוך כדי שאני מטביעה את הזיכרון הקודם ואת ימי השיטפון ברוטב השמנת פטריות של הרביולי, חייכתי. נהריה חייכה אלי. זה משהו שלא קרה אף פעם... עד שאתה באת.

ועדיין הלכתי לישון וקמתי בבוקר עם תחושה מוזרה, משהו מציק. הנסיעה חזרה הייתה חלקה יחסית, אז אולי זה כי בסביבה שלי רק אומרים עליך, עדיין, דברים רעים. וגם אני מרגישה רע, ואולי זאת הסיבה שהכל לא יכול להיות מושלם באמת 100%. אני אשמח תמיד שזה יהיה 99.99%, תאמין לי.
אחותך התחתנה היום, ואתה כולך לבוש בלבן, קורן ומאושר. כל השבוע הזה בסימן של אושר. גם כשעל השיער שלך יש כיפה שלא הכי מתאימה לך, החיוך שלך לקח. בגדול. אתה גדול, נימי.

סליחה ששאלתי את כולם מאיפה נפלת עלי
אתה זה שגרם לי לקום!

בת ה-5 שאני שומרת עליה, דיברה איתי היום על אהבה, נשיקות וחתונות. ראיתי ציוץ בטוויטר על כל חיפוש האהבה והייאוש שהמילה הזאת מעלה. הזדהיתי, גם אם אני לא מרגישה שם. גם אם אני אולי לא שם, ואני לא מודעת לזה. כמעט בכיתי. כמעט. הסטורים שהעלית גרמו לי לחייך, לרצות שאולי אתה תהיה חתנימי יום אחד.
כולם אומרים לי שאתה מחבב אותי ויש פה התחלה של משהו רומנטי ואמיתי. אז למה התחושה הזאת בחזה לא עוברת? זאת הכוויה שנהריה השאירה והגלים של חוף אכזיב והטיילת יחדיו לא יצליחו לרפא? הפחד שאני תקועה, גם אם גלגלי הרכב הביאו אותי לגבול לבנון והוכיחו ש"רחוק מהעין רחוק מהלב" מעולם לא היה נכון יותר, גם אם דיברו איתי על מי שהיה גר כאן קודם?

חזרנו לנהריה.
בשבילך זאת הייתה סתם נסיעה,
בשבילי היא הייתה בסימן תיקון.
תיקונימי.

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 113
להילחם בשבילו- פרק 113
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
נפרדת ממך בתהליכים ~ 33
נפרדת ממך בתהליכים ~ 33
מאת: lucine S
כשהפסיכולוגית נשברה
כשהפסיכולוגית נשברה
מאת: שלכת כותבת מהלב
webthelog
webthelog
מאת: Webthelog Webthelog
מתה לדעת
מתה לדעת
מאת:
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer