כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מאמו, עומדים לשבור לי את הלב.

זה המשפט היחידי שהצית לי את המחשבות בראש, לפני רבע שעה, שסיימתי להכין עוגה, ששטפתי את הכלים בכיור. כמו ששוכחים לארגן תיק לילה לפני הטיול השנתי, אני הבנתי ש, את לא פה, ותכף גם הוא, ואין לי אחר.

מאמו, עומדים לשבור לי את הלב
בפעם הראשונה שזה קרה, בשישי בערב בדצמבר 2015, פתחת לי את הדלת שדפקתי והתייפחתי מולך בכאב
״מה קרה?!״ שאלת בצעקות, חשבת שאביר פגע פיזית, אבל רק הצלחתי לגמגם לך ש,
״הוא זרק אותי״ תוך כדי שאני מוחקת תמונות שלנו מהאינסטגרם, ומצד שני גם מנסחת לו הודעה, שיחשוב עליי קצת, הוא חסם אותי בבוקר אחרי.
הושבת אותי על הספה, וברקע אבא שלי מהחדר שלכם נוחר,
הבאת לי עוגה של ״עוגת הבית״, דמקה שוקו וניל, ידעת לבחור את ההכי טעימות, ונתת לי להשאר כמעט שבוע בבית. הזמנת לי פיצות, סיפרת לחברות שלך שינחמו אותי, וגם שטפת אותי להתעורר מהר על החיים שלי, תוך כדי. תמיד כעסת שבנים ואני לא הסתדרנו, גם עם חזי, גם עם קאי, תמיד שהייתי חוזרת הביתה, היית מרגישה אותי כנראה מתחילת הרחוב, ואיך שהייתי נכנסת בדלת, היית מתחילה עם אותו ההסבר. ״למה את תמיד צריכה לבכות עליהם?״
אז אני רוצה להגיד לך, ז״א בתקווה שאת רואה הכל, שעומדים לשבור לי את הלב, ואין לי מי שיצעק עליי להתאפס.
אין לי מי שתרגיש דרך הוואצאפ, שלא קמתי לעבודה, שלא הלכתי ללימודים, שאני בוכה שהוא מסנן. זה לא שהלב שלי בשלמותו כן? ,
אבל מאז שאת לא פה, ניסיתי מלא להשען, על אנשים שאולי היית אוהבת, סביר להניח שלא, אבל אני מאוד אוהבת לדמיין.
בא לי שהאוזניים שלי יתחרשו, מהצעקות שלך, שתגלי מי עומד לשבור לי את הלב. בא לי שתגידי לי מה לכתוב לו, מה להגיד לו, ומה לשמור לעצמי, ומה לא לתת יותר. בא לי מצד שני גם שהוא ישאר, מה את אומרת?
מה את חושבת? מי הפעם צודק?
ב2015, כמה ימים לפני הערב ההוא, התעוררתי באמצע הלילה עם התקף החרדה הראשון שלי, ישבנו במרפסת עד 6 בבוקר, ואת ניסית להסביר לי, איך לפעמים צריך לשחרר מהלב.
מאז שאת לא פה, מנעולים של ייל התיישבו לי על הלב. וכל מי שקצת מזיז לי אותו, עושה לי חלודה שם, ומהר מאוד עוזב.
איך אסתדר? למי אספר?
איזה תחליף יגיע, וכמה זה יהיה מהר?
כמה שאלות. כל חיי רציתי לנהל איתך שיחה שבה אני יותר אדבר, ועכשיו השיחות שלנו כמעט ולא אפקטיביות. רק אני מדברת. וזה בכלל כואב.
מאמו, אם זה עומד לקרות, תני לי סימן. תעשי שאתעורר. תעשי שאשחרר, תעשי שאתגבר.
ואחרי זה אני אכתוב לך שוב, על הפעם ראשונה שאת לא פה,
ושוברים לי את הלב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

gali the first עקוב אחר gali
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
little mrs.sunshine :)
little mrs.sunshine :)
גרמת לי לבכות יקרה.
מאחלת לך שתמצאי. ושהלב שלך ישאר שלם.
הגב
דווח
1 אהבתי
סיגל מור
סיגל מור
ואו. אין מילים מכמה שזה מרגש
הגב
דווח
1 אהבתי
מישהי .
מישהי .
אין אוויר אחרי קטע כזה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
יותר אישה -פחות ילדה .
יותר אישה -פחות ילדה .
מאת: אודליה כחלון
חם לי
חם לי
מאת: imagine me
צ'ייסר אפלטוני (18+)
צ'ייסר אפלטוני (18+)
מאת: זואי גולן
...
...
מאת: לירון אלקובי