כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

״כן, אני פדופיל.״

כן, אני פדופיל. ואני לא אומר את זה בתור ״קללה״, אלא בתור מקולל. ושניה לפני שאתם מקללים אותי, תקדישו שתיים וחצי דקות לקרוא מי ומה אני בדיוק. ואם אחרי שתקראו, תרגישו צורך לקלל אותי - תקללו.

כן, אני פדופיל.
ואני לא אומר את זה בתור ״קללה״, אלא בתור מקולל.
ושניה לפני שאתם מקללים אותי, תקדישו שתיים וחצי דקות לקרוא מי ומה אני בדיוק.
ואם אחרי שתקראו, תרגישו צורך לקלל אותי - תקללו.
- - -
כשהייתי קטן, ונמשכתי לבנות גילי, זה היה נורמאלי.
אבל ככל שגדלתי, והנטיה המינית שלי המשיכה להיות כלפי קטנים ממני, דאגתי.
״מה לא בסדר בי? ״ שאלתי את עצמי שוב שוב.
אבל לא הייתה לי לכך תשובה.
בזמן שכל הילדים בכיתה שלי, היו דלוקים על המורה ה״מילפית״ שלנו...
אני עדיין המשכתי להביט במבט חושק דווקא בילדות בגיל הגן.
כשהגעתי לגיל ההתבגרות, כל החברים שלי התחילו להתנסות במין, אני דחיתי את זה.
הרי במילא שום ילדה בגילי לא עניינה אותי...
אבל מסתבר, שזה לא היה הדדי.
ילדה מהכיתה שלי הייתה דלוקה עלי, ויום אחד, כשישבנו אצלה להכין שיעורים, היא פתאום התחילה לגעת בי, ולספר לי שהיא מרגישה אלי משהו, היא נישקה אותי, התחילה להתחכך בי, ולאט לאט הורידה את בגדיה.
היא לא עשתה לי את זה, אבל באותו רגע, החלטתי לעשות איתה את ״זה״.
״אולי זה מה שיעזור לי להפסיק לפנטז על ילדות בגיל גן״, חשבתי לעצמי תוך כדי.
אבל לא, זה לא עזר.
עשינו את ״זה״, היא נהנתה, אני לא.
החוויה המינית איתה, לא הצליחה לגרום לי להפסיק לפנטז על ילדה קטנה וחמודה.
- - -
עברה עוד שנה וחצי, הספקתי כבר לשכב עם כמה בחורות, אבל הבנתי שזה לא בשבילי, לא בגלל שאני הומו, בנים אף-פעם לא עשו לי את זה.
ילדות קטנות לעומת זאת... כן!
כשהייתי בגיל 17. 5 זה קרה, ערב אחד, הלכתי ברחוב חשוך, ופתאום נתקלתי בילדה קטנה, היא סיפרה לי שהיא נאבדה, וביקשה ממני עזרה.
רציתי לעזור לה, להתקשר להוריה...
אבל פתאום התעוררו בי כל הדחפים המיניים שלי, רק מלעמוד בקירבתה כשאין אף-אחד מסביבנו, גרם לי לתשוקה מינית עזה ובלתי נשלטת.
תפסתי אותה, ועשיתי בה את מעשי המגונים... היא בכתה ללא-הפסקה שהיא רוצה את אמא שלה, כאב לי בשבילה, ובכל זאת, אני לא הפסקתי להכאיב לה עד ש... !
כש״גמרתי״ איתה, ברחתי משם בריצה, עצרתי בטלפון ציבורי הקרוב, ודיווחתי למשטרה על מקום הימצאה.
חזרתי הבית.
נכנסתי לשירותים, והקאתי את כל ארוחת הצהריים שלי, נגעלתי מעצמי.
את הקיא שלי, שטפו נחילי דמעות שפרצו מהעיניים שלי, שנטפו כאילו הן ברזים.
״איך יכולתי לעשות דבר כזה? איך יכולתי לאנוס ילדה בגיל 5? מה אני מפלצת חסרת רגשות? הרי ראיתי שכואב לה, אז למה המשכתי במעשי המגונים רק כי לי זה עשה טוב? למה אני אדם כזה רע? ״
שאלתי את עצמי שאלות שלא היו לי להן תשובות.
אז פשוט בכיתי, כל הלילה בכיתי.
חשבתי עליה, על הטראומות שבטח יהיו לה בגללי, ולא יכולתי להפסיק לבכות.
שלא תטעו, אני אוהב ילדים, אוהב ילדים יותר מכל דבר אחר, הייתי מתחתן עם ילדה בת 5, אם רק זה היה אפשרי וחוקי.
ואם רק זה היה אפשרי שהיא תמיד תישאר כזו... אבל זה בלתי אפשרי.
(לא, גמדה זה לא אותו דבר כמו ילדה קטנה. )
ולחשוב שעוללתי לילדה קטנה מהסוג שאני כל-כך אוהב, דבר כזה נורא, שבר אותי.
כן, זה נכון שגם לפני זה דמיינתי תסריטים כאלה בלי-סוף, אבל יש הבדל בין פנטזיות למציאות.
יש הבדל בין לדמיין שאתה רוצח מישהו, ללרצוח אותו.
יש הבדל בין לדמיין אונס של ילדה קטנה, ללבצע אותו.
ובאותו לילה רווי בכי אני החלטתי, אני לעולם לא אעשה את זה שוב, אני לעולם לא אאנוס ילדה קטנה!
בבוקר כשהתעוררתי (אחרי חצי שעה של שינה טרופה), שמעתי בחדשות על ״האונס המזעזע שבוצע בילדה בת 4. 5 בידי אנס אלמוני״, אבל אחרי כל החשבון נפש של לילה ללא שינה, פתאום התחלתי לפחד מחקירת המשטרה.
מה יקרה אם המשטרה תגלה שזה אני? הם יספרו לכולם שאני פדופיל, כל החברים שלי ישנאו אותי, במשפחה יוקיעו אותי, ואני לבטח אשב בכלא לתקופה ארוכה.
פחדתי, אבל ידעתי שאני צריך לשמור על שיגרה כדי לא לעורר חשד, הלכתי לבית-ספר כשליבי רווי חששות.
״חקירת המשטרה לא הניבה תוצאות, והפדופיל האלמוני לא נמצא. ״ שודרה ידיעה בחדשות לאחר שבועיים.
נשמתי לרווחה.
הפנטזיות המיניות שלי לא הפסיקו, ניסיתי להילחם בהן, ניסיתי לחשוב על בחורות בגילי בצורה מינית, וזה לא ממש הלך לי.
נלחמתי בנטיות שלי בכל כוחי, אבל אחרי חצי-שנה, (שוב) נפלתי.
זה קרה בצהריים של יום חם, היה לי חם, הייתי מיוחם, ואז ראיתי ילדה קטנטנה שרק המבט שלה, גרם לי להיות ״חם״.
הבאתי לה סוכריה, ושאלתי אותה אם היא רוצה עוד אחת, היא השיבה בחיוב, אז הלכתי איתה יד ביד עד לאיזו סימטה, ואז נתתי לה ״סוכריה״, שלא הייתה כל-כך טעימה... היא הייתה מכאיבה.
כש״גמרתי״ לבצע בה את זממי, ברחתי.
התקשרתי למשטרה מטלפון ציבורי, ודיווחתי להם על מקום הימצאה.
חזרתי הבית, הקאתי, בכיתי, הסתכלתי על עצמי במראה, ושוב הקאתי.
נגעלתי מעצמי.
״איזה מין אדם אני? אדם שפוגע בדבר שהוא כל-כך אוהב? ״
אחרי הרבה בכיות, (שוב) הבטחתי לעצמי, ״זו הפעם האחרונה שאני עושה את זה! ״
לצערי, לא עמדתי בהבטחה הזו.
לא שלא רציתי, או לא ניסיתי...
ניסיתי בכל כוחי, אבל בכל זאת, לא הצלחתי.
הסטיה המינית שלי, הייתה הרבה יותר חזקה ממני.
עשיתי את זה עם עוד 6 ילדות קטנות ותמימות, ביצעתי פשע בילדות חפות מפשע, ואני שונא את עצמי בגלל זה!
ואז פתאום אני הבנתי.
״אני אף-פעם לא אוכל להתחתן, אני אף-פעם לא אוכל להביא ילדים מהסוג שאני כל-כך אוהב לעולם. ״
בעצם, במחשבה שניה, אולי להתחתן אני אוכל, אולי יש מישהי שתסכים להתחתן איתי כשאני אסתיר ממנה את מי שאני, אולי אני אצליח להיות שחקן טוב ולשקר לה שאני אוהב אותה, ונמשך אליה...
אבל מה יקרה אחר-כך?
נביא ילדים לעולם, ואני אמשך אליהם מינית?
ילדים שאני אאנוס בצורה אכזרית למרות שאני אוהב אותם כל-כך?
לא, אני לא רוצה שזה מה שיקרה לילדים שלי!
אמנם אני לא יכול לשלוט בסטיה המינית שלי, אבל יש משהו אחד שאני כן יכול לעשות, וזה להעלים אותה.
כן, זה אפשרי.
זה פשוט דורש ממני הקרבה, ואני מעדיף להקריב מעצמי, מאשר להפוך את הילדים שאני כל-כך אוהב - לקורבנות.
קבעתי לי תור אצל רופא מומחה, והוא יסרס אותי, הוא יחתוך ממני את הנטיה המינית האכזרית הזאתי.
כן, אני הבנתי, פדופיליה היא בדיוק כמו סרטן, לפעמים צריך לכרות את האיבר הנגוע, כדי שלא יפגע בעוד איברים.
אז אולי המטאפורה שלי לא ממש מדויקת, אבל פדופיליה היא מחלה, ואמנם היא לא תפגע לי בעוד איברים, אבל היא תפגע באיברים של אחרים, ו(אולי) תהרוס להם את החיים.
בעוד שעה אני נכנס לניתוח בו אני אהיה מסורס, אני כותב את הפוסט הזה בשבילכם, כדי להבהיר לכם מסר אם אתם פדופילים או אנסים.
אני יודע שאתם (או לפחות חלקכם) בדיוק כמוני - חולים, חלקכם לא רוצה לגרום רע לאף-אחד, אבל הנטיה המינית הזאת פשוט תוקפת אתכם, וגורמת לכם לתקוף מינית אחרים.
יש לכם רק דרך אחת למנוע את זה, וזה לסרס את עצמכם.
(כמובן שאתם לא צריכים לעשות את זה בעצמכם, תלכו לרופא מנתח מוסמך - בדיוק כמוני).
אם אתם באמת אוהבים את הילדים, הנשים, או אפילו הגברים שאתם אונסים (אנסים/פדופילים הומואים)....
אם אתם באמת אוהבים אותם, ולא רק בתור אובייקט מיני, אתם תסרסו את עצמכם.
רק כך, אתם לא תפגעו בהם.
ואליכם האנשים הרגילים שקוראים את הפוסט הזה, אני מבקש ממכם, תיזהרו על הילדים שלכם, תשמרו עליהם!
כי בדיוק כמוני, יש עוד פדופילים שמסתובבים שם בחוץ, הם בניגוד אלי, לא סירסו את עצמם, והם מסוכנים.
תאמינו לי, אני יודע כמה... אל תתנו לילד קטן להסתובב לבדו ברחובות!
אה ועוד נקודה, יש אנסים שהם סדיסטים, הם נהנים מסיבלם של הקורבנות, ואין להם מצפון על כך בגלל היותם פסיכופתים.
הם לא נרתעים מלאנוס, והמצפון שלהם לא מתעורר בהם אף-פעם.
לדעתי, מדינת ישראל צריכה להעניש אנסים ופדופילים בעונש סירוס, גם במקרה שהם נתפסים, הם נשפטים לכלא לכמה חודשים או שנים, ולאחר-מכן, חוזרים לרחובות, וממשיכים לבצע בילדים את מעשיהם המגונים, רק שהפעם, הם משתדלים לעשות את זה באופן יותר חשאי, כדי שלא יתפסו.
על פי מחקרים, הפדופיל הממוצע אונס בין 150 ל-200 ילדים!
הדרך היחידה למנוע מהם לחלוטין לאנוס, היא פשוט לסרס אותם, ואם זה לא מגיע מרצונם, זה אמור להגיע מהחוק הישראלי שאמור להגן על אזרחיו.
טוב, האחות קוראת בשמי, היא צריכה להכין אותי לפני הסירוס, אני צריך ללכת, ואני מקווה שהצלחתי להבהיר את המסר שלי...
אה, נזכרתי בעוד נקודה, זוכרים את מה שכתבתי בהתחלה?
אז אם קראתם עד לפה, ואתם עדיין רוצים לקלל אותי... אז בבקשה.
ממני...
הפדופיל שאוהב ילדים באמת, ומסרס את עצמו, כדי שהוא לא יפגע בהם (יותר).
#
גם_אני_בעד_סירוס_פדופילים_ואנסים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דוד חגולי עקוב אחר דוד
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
one day
one day
זה היה הדבר הכי מטומטם שקראתי בחיים שלי.
אתה אנסת ילדה בת חמש!
הרסת לה את כל החיים בשניה אחת! מטומ!טם!
אמן יעיפ! אותך לכלא ח!לה נפש!
לאנשים כמוך יש מקום בגיהינום!
.
הגב
דווח
guest
גאוני
הגב
דווח
guest
גם אני בעד שיסרסו את האנסים
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
מאת: שירה כהן
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
יצירתי
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אני מכוערת
אני מכוערת
מאת: No One
הילדה עם הכובע הכחול והצמות
הילדה עם הכובע הכחול והצמות
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay