כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

תיקנתי

לברוא זיכרונות חדשים במקומות ישנים

רציתי לתקן את מה שקרה

וזה מה שקרה שרציתי לתקן

ועכשיו למציאות- הצלחתי

08/04/2021
08/04/2021

המספר 18 של 15 זהר לי בראש גבוה יותר מהכוכבים שנראו כל כך יפים שר על ההר בחיפה. כל האורות שם בעיר התחתית נראו חלשים כל כך לעומת האור שיצא לי מהגוף. הוא אמנם כוכב הצפון שלי, אבל גם הוא התיקון. תיקונימי.

עליתי על האוטו, נרגשת כתמיד. רק לפני פחות מ-72 שעות הוא ואני נפגשנו במציאות, והגיע הזמן לעוד נסיעה מחוץ לגבולות שלי. לפרוץ את הגבולות שלי.
הפקקים היו מרגיזים. ה-WAZE צועק "זמן מוערך בפקק X דקות" לפרקים קרובים מדי. כביש החוף ולא רואים את הסוף. אני מודה שהיה שלב שרציתי לחזור הביתה, עם כמה שראיתי את המטרה מול העיניים. ראיתי אותי, נרגשת, מאושרת ודומעת על קצות האצבעות מול העיניים. אותי עם נימי, רק לפני פחות מ-72 שעות.

ה-WAZE מצא מסלול מקוצר יותר דרך בית אורן. פתאום כל הירוק של הכרמל נגלה לעיניי. "איזה נוף!" התחלתי להרביץ להגה מההתרגשות. זה לא משהו שרואים כל יום (למרות שאמרתי את זה גם על הנוף בגלבוע בשבוע שעבר). העליות, לנהגת חדשה כמוני, היו קשות. המון סיבובים מסוכנים, מדרונות ושלטים מלחיצים "זהירות אבנים מדרדרות". האנדרטה לזכר הרוגי אסון הכרמל הראתה לי שלא הכל באמת היה ירוק פה, וכל אחד חווה תקופה שרופה ושחורה בחיים. אולי זה רמז שבסוף בסוף יהיה לבלוב? גדילה? צמיחה?

ופתאום הגעתי לחיפה. הנה המפרץ. וואו, איזה יפה פה. היי, התיקון מתחיל! בעצם, הוא התחיל כשעליתי על האוטו ולא השתמשתי ברכבת. זיכרון חדש נרקם במקום זה שהפך להיות "הפעם האחרונה בה אני בחרתי". והפעם אני בוחרת במה שעושה לי טוב. במי שעושה לי טוב. ♥

לא מצאתי ברחובות חזירי בר, יותר אוויר מסריח מדלק. החניתי את האוטו איפה שהייתי צריכה וצעדתי- מעולפת מרעב כי וופלים הם לא אוכל- לעבר הקניון. אחרי ארוחה מלאה של אוכל סיני/יפני התחילו כאבי הבטן. חרטה על כך שאכלתי. בחילות. התניה קלאסית ללחץ, אבל לא הייתי ממש לחוצה. היו חששות, כי הייתי מחוץ לאזור הבטוח שלי. הייתי רחוקה ממנו מאוד, כמעט 80 ק"מ.
המשכתי למדוד בגדים ואפילו קניתי חולצה למזכרת, עם כמה שלא הייתי במצב רוח. רציתי להקיא. המסכה גרמה לי למחנק, ולכן כשיצאתי מהקניון ועשיתי את הדרך חזרה הלכתי בלעדיה. התחיל להחשיך. ניסיתי לנשום את אוויר הים הרחוק, זה שצילמתי בהלוך בין הירוק והבניינים, כמה שאפשר. ריח הדלק עורר את הבחילה יותר. לא, לא לחץ. בבקשה. לא שוב. בפעם הקודמת שלשלתי כאן. לא שוב.

מצב הרוח השתפר פלאים כשפגשתי חבר טוב. אמנם מי שהכניס אותי לבניין היה פחות נחמד ודי גירש אותי למקום שלי שבסך הכל ביקשתי כמה דקות נוספות להטעין את הנייד אחרי שה-WAZE אכל לי אותו, אבל הסתגלתי במהירות. החמיצות התחלפה בחיוך וגם כשהחבר הלך לעבוד, המשכתי בשלי לעבר מי שהייתי צריכה. לא הרגשתי בודדה בכלל. גם אם בשלב מסוים הייתי חייבת לשירותים בגלל כאבי הבטן- הכל היה בעצמה הנכונה, בפרופורציה המתאימה.

בסוף הערב, כשהתעטפתי במעיל שלי כי נהיה קר, הרגשתי שניצחתי. הדרך הביתה הייתה חשוכה, אבל הלב שלי היה מואר. אולי צריך לקרוא לנימי אור, כי זה מה שהוא הביא מאז שחזרנו לדבר. אני אולי לא חזרתי לעצמי 100%, אבל זה משהו שאף בחור לא יכול לתקן. לא משנה כמה הוא מיוחד ואולי בכלל לא האחד? הייתה לי שיחה עם חברה על זה, לא ארחיב פה. יש דברים, כמו הקשר עם נימי, שאני מעדיפה להשאיר לי.

את היום הזה אני אנצור ואשמור לעוד הרבה זמן. לא משנה כמה היה לי קשה בחיפה, כמה בכיתי, כמה רעדתי, כמה שלשלתי, כמה התחרטתי שבאתי לכאן בדצמבר 2019. לא משנה. עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות במקום לפסול עוד מקום. הרי החכמה היא "לברוא זיכרונות חדשים במקומות ישנים". בראתי. עשיתי. נהגתי.
תיקנתי.

וגם היה אלף בסיפור. מזל טוב ♥

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שמעון סלט
שמעון סלט
גיבורה!!!
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
אני לא מרגישה ככה
הגב
דווח
Loren ..
Loren ..
כמה שאני גאה בך, וכמה שמגיע לך התיקון הזה. ❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 113
להילחם בשבילו- פרק 113
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 18
ליבי - פרק 18
מאת: כותבת אנונימית
משפחת חרוזוני
משפחת חרוזוני
מאת: Gilead Nevo
מילה של גבר
מילה של גבר
מאת: Yuval V
מאחורי הקלעים // סיפור בהמשכים
מאחורי הקלעים // סיפור בהמשכים
מאת: Łifə. ❤