כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

גרב חג מולד

"אתה חושב על הסאדו מאזו הזה שוב נכון?" היא שאלה והמשיכה לסרוג את הגרב חג מולד המגוחכת שהיא עושה לחברים בעבודה בבית חולים.

***מכיל טריגרים מיניים קשים וטריגרים של הפרעות אכילה***

.
.
.

"אתה חושב על הסאדו מאזו הזה שוב נכון?"

היא שאלה והמשיכה לסרוג את הגרב חג מולד המגוחכת שהיא עושה לחברים בעבודה בבית חולים.

הבחורה היחידה שהאמנתי לה אי פעם.

"כן". אמרתי באדישות והדלקתי טלויזיה.

מלא תכנים שטחיים. אמריקאים מטומטמים.

"למה אתה מדליק טלויזיה? אני מדברת".

כיביתי אותה.
הסתכלתי עליה.

היא הרכינה ראש והמשיכה לסרוג.

"אני ממתין."

היא הסתכלה עלי.

"אני פשוט מתחילה להבין שזאת לא גחמה שלך שתעבור".

"יפה. אני שמח שאחרי חודש וחצי הגעת למסקנה הזאת".

היא הרכינה את הראש לסריגה, אבל לא המשיכה לסרוג.

"טוב תדבר. אני לא יודעת מאיפה להתחיל."

הסתכלתי עליה בחדות ישר לתוך העיניים שלא ראיתי, היא נמנעה מהמבט שלי.

"למה את לא יודעת?"

"אני לא יודעת".

"הבנו שאת לא יודעת. אז תחשבי רגע מה את כן יודעת."

היא שתקה.

"אני לא רוצה שזה ייגמר".

"גם אני לא. אבל את אפילו לא מוכנה לנסות. אולי נגלה עולם חדש ביחד. חשבת על זה?"

הראש שלה עוד היה מורכן.

"ממש". היא ענתה בציניות.

נתתי אגרוף במיטה. כעס.

"בסדר, תתמודד. כמו שאני מתמודדת עם המידע החדש הזה שיכול לשנות את כל מערכת היחסים שלנו".

"מה אתה רוצה שאני אעשה? שאהיה סבבה עם זה שהארוס שלי אוהב לתת מכות בסקס?"

"אני לא. נותן. מכות. בסקס." סיננתי בקושי מבין השיניים.
כעס.

"אז מה זה היה אתמול?"

"לא נתתי לך מכה בסקס. שאלתי אותך לפני אם אני יכול לעשות את זה. את אישרת לי לנסות את זה".

"אישרתי לך להפליק לי בתחת. לא אישרתי לך להפליק לי בחזה".

"התנצלתי על זה מליון פעם. את יודעת שאני לא התכוונתי לפגוע בך".

"אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם".

"אני מבין. אבל זה לא יקרה. את חייבת להתעמת עם האמת".

"אני לא רוצה".

"את לא רוצה? אז מה את כן רוצה?"

"אני רוצה אותך".

"אני פה. את מסרבת לראות אותי. את רוצה אותי בתנאים שלך".

"אני רואה."

"את לא רואה".

"אתה נדלק מהמכות?"

"כן" עניתי.

"למה?"

"אני לא יודע לענות לך על זה."

"מה מדליק בלתת מכות לבחורה?"

"למה את גורמת לי להרגיש עוד יותר יצור ממה שאני מרגיש כבר חודש?"

"אני לא מנסה לגרום לך להרגיש רע. אני מנסה להבין. אולי אפשר ללכת לטיפול ולתקן את זה".

"את רוצה לתקן אותי?"

"אני לא רוצה לתקן אותך. אני רוצה לתקן את זה בך. זה לא שפוי".

"זה נראה לך שפוי להכניס אצבעות לגרון ולהקיא כל יום?"

היא סתמה.

ואז אמרה,
"זה ממש לא אותו דבר".

"זה בול אותו דבר. זה חלק ממי שאת, ואני איתך בין היתר בגלל מה שאת עוברת ואיך שאת מתמודדת.".

"אתה חושב שסבבה לי עם ההפרעות אכילה שלי?"

"ברור שלא. אבל זאת עדיין הפרעה נפשית, והיא תהיה לך לכל החיים.
בדיוק כמו ההפרעה שלי.
רק שאני לא מנסה 'לתקן' אותך, ואת כן מנסה 'לתקן' אותי". הגוף שלי בער מעצבים.

"אתה עכשיו סתם פוגע בי כי אני אמרתי 'לתקן' ".

"אני לא פוגע בך. אני מנסה ליצור מראה. שתראי אותי דרכך".

"אני לא צריכה מראה, זה בכלל לא אותו דבר".

"אה לא? אוקיי".

הדלקתי את הטלויזיה.
תכנים שטחיים. שוב ושוב.

"אתה פוגע בי עכשיו שאתה מדליק את הטלויזיה".

"ואת פוגעת בי".

"למה אני פוגעת בך?"

"כי את רוצה לתקן אותי. ואני לא רוצה לתקן אותך".

"אני לא רוצה לתקן אותך. אני רוצה למחוק את הטפיל הזה שעלה עלייך".

"אה אז עכשיו אני טפיל?"

"אתה לא טפיל. יש לך טפיל".

"יש לך גם טפיל, ואת לא רואה אותי מתבכיין על זה. אף פעם לא שפטתי אותך על זה.
אני מקבל אותך עם ההפרעה שלך".

"אז תתבכיין. מותר לך להתבכיין. אני יודעת שהיית מעדיף שההפרעה הזאת לא תהיה".

"אני לא רוצה להתבכיין כי אני לא רואה בזה משהו שהוא בלתי נסבל, כמו שאת רואה בי.
אני רואה בזה פאק שאני רוצה לקחת על עצמי במערכת יחסים הזאת".

"יחסית לבן אדם הכי כנה ביקום, אתה צבוע עכשיו". היא סיננה מבעד לשפתיים שלה.

"סליחה? מה אמרת?" הדם שלי רתח בשניה, אבל היא ידעה שזה יקרה ברגע שהיא בחרה להגיד את המילה הזו.

"אמרתי, שאתה צבוע".

עדיין שומר על האש קטנה, "למה אני צבוע? תסבירי את עצמך."

"כי אתה אומר שאתה מקבל בי את ההפרעה, ואתה לא".

"אה אני לא?"

"לא אתה לא".

"את בטוחה בזה?"

"כן. אתה שקרן כי אתה סובל ממנה".

פה כבר איבדתי את זה.

קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון היציאה מהחדר.

היא קמה ונעמדה לי באמצע הדרך.

"אתה בורח כי אתה יודע שאני צודקת".

הסתכלתי עליה.

"את טועה, אם היית צודקת הייתי סותם את הפה ומודה כמו גבר".

ניסיתי לצאת. סגרתי עיניים ואמרתי לעצמי לספור עד 10.

1, 2, 3...

"אתה לא יוצא מפה".

4, 5, 6, נשימה עמוקה. העיניים סגורות, מנסה להתרכז.

"אם אתה יוצא מפה זה נגמר".

7, 8, 9 אני שם את הידיים שלי מאחורי הגב ומנסה לעקוף אותה.

היא דחפה אותי.

10.

"תזוזי לי מהדרך".

"לא. מה תעשה? תרביץ לי?"

"תעופי לי מהדרך. אני אומר את זה בפעם האחרונה ואין לי מושג מה יקרה אם את לא תקשיבי לי".

"אה נכון שכחתיייי,
אתה גבר מכה? אתה תכה אותי עכשיו? זה מה שאתה רוצה? אה? לתת לי מכות? כמו שאתה אוהב? לתת לי מכות?
איפה אתה רוצה לתת לי מכות? איפה? בפנים?
הנה בוא, תן לי סטירה".
היא סימנה את הלחי כמטרה.

"פה, פה? פה אתה רוצה להרביץ לי?"

"תתני לי לצאת מהחדר".

"נו קדימה, תן לי סטירה. אני רוצה סטירה".

ניסיתי להתאפס על עצמי כי ידעתי שאם היא לא תפסיק אני אכנס לאמוק ואתחיל לשבור את החדר.

חזרתי למיטה והתיישבתי עליה. עוד סופר את העשיריות בלב.
10,
10,
10. תישאר ב10.

שניה אחר כך היא קפצה למיטה והכניסה יד לבוקסר שלי והתחילה לגעת בזין שלי.

"מה את עושה?" תפסתי לה את היד.

היא ממשיכה חזק.
דחפתי אותה על הגב, על המיטה.

היא קמה מיד. שוב הכניסה יד וניסתה להדליק.

"ככה עושים את זה? חזק נכון?" היא שאלה.

"מה את עושה?"

"אתה רוצה אגרסיבי, אז בוא נזדיין אגרסיבי."

והדמעות שלה התחילו לגרום לעיניים שלה לזהור.

תפסתי לה בפנים והסתכלתי עליה בזמן שהזין שלי מתחיל להגיב ליד שלה. נשכתי את השפתיים.
נדלקתי.
היא לחצה על המתג של הסטייה.

דחפתי אותה שוב על הגב והורדתי ממנה את המכנסיים,
קרעתי את התחתוני סבתא שהיא כל כך אוהבת,
משכתי את הגוף והרגליים המפושקות שלה אלי,
וחדרתי לתוכה חזק.

זיינתי אותה, שנינו עם דמעות בעיניים.
זה הרגיש כמו הזיון האחרון.
אז זיינתי אותה חזק. עם דמעות.
הנחתי את היד שלי על הצוואר שלה ולחצתי.

הייתי באמוק,
היא גנחה כמו פסיכופטית,
ניסתה למלמל, "ככה אתה אוהב? ככה?"
"ככה אתה אוהב לזיין אותי? ככה?"
ממלמלת בין הגניחות.
בין הדמעות.

עניתי לה.
"כן, בת זונה, כן"
חזרתי על זה בערך חמש פעמים.

היא התחילה להגיב בגניחות בלתי נשלטות,
אז סתמתי לה את הפה עם היד.

"תתחנני". עם דמעות בעיניים.
מי אני בכלל?
"תתחנני, אני רוצה שתתחנני אלי".
דמעות זולגות.
מי אני?

עוזב את הפה, ומהדק את היד על הצוואר. ממשיך לפרק לה את הכוס הנוטף.

"תן לי סטירה, תן לי סטירה".

המשכתי לזיין אותה.
דמעות זולגות עליה.

"לא". המשכתי לזיין. עוד דמעות.

"תן לי סטירה", והיא גונחת בין לבין, הדמעות ממשיכות לזלוג.

"לא".

הידקתי את היד עוד יותר על הצוואר שלה. כל הנוזלים שלה על כל האגן שלי כבר.

"תתחנני כבר", הדמעות ממשיכות,
"תתחנני בת זונה".
הדמעות שלי זולגות על החולצה שלה,
והגניחות מפסיקות.

היא השתתקה.
ברגע שהיא הפסיקה לגנוח, היה מעין סוויץ' במוח שלי.
אז הפסקתי, ויצאתי ממנה.

התנשפתי והזין שלי עמד כמו שהוא בחיים לא עמד.
הריגוש היה ריגוש שבחיים לא חוויתי.
הרגשתי חי.
התנשפתי כמו אחרי ריצה, הדמעות שלי כבר זולגות לתוך הפה שלי.

שנינו היינו בשוק. רטובים בפנים שלנו.
מרחתי את הדמעות על היד.
היא לא זזה.

סגרתי את הרגליים שלה ושמתי עליה חלק מהשמיכה,
ונשכבתי לידה,
והנחתי את הראש שלי עם הפנים לכיוון המיטה.
היא עטפה את הראש שלי עם השקע של הבית שחי שלה ושיחקה לי בשיער.
הדמעות שלנו נוטפות.

צרחתי לתוך המיטה כמו פסיכופט עד שהגרון שלי התחיל להצטרד ולכאוב.
היא הסתכלה על התקרה ואמרה ברוגע,

"זה בסדר אהוב שלי".

קמתי מהמיטה והתיישבתי עליה, לידה.
ליטפתי ממנה את כל הדמעות ונישקתי אותה פעם אחרונה במצח.

אחר כך שמתי את הבוקסר והג'ינס.
סגרתי את החגורה, יצאתי מהחדר לכיוון הדלת של הבית עם החולצה ביד.
לבשתי אותה על הדרך.

בדרך לשם עצרתי,
התלבטתי אם לחזור.
אם זה ישנה משהו.
ויצאתי מהבית.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Johnny Walker עקוב אחר Johnny
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סיגל מור
סיגל מור
חשוף עד כאב. כתיבה משוגעת .
הטקסטים שלך גורמים לכעס וסקרנות בו זמנית , אני בטוחה כל מי שבחיים שלך יש לה פן מזוכיסטי, והרבה יותר במובן אישיותי מאשר מיני.
וזה שאתה גורם לי לרצות לקרוא עוד, מעלה שאלות על עצמי, אז תודה על התחושה המסקרנת , לרוב אנשים משעמים.
הגב
דווח
Johnny Walker
Johnny Walker
אכן פן מזוכיסטי מכל מיני סיבות, אבל כל היופי זה שאין ניצול שלו מצידי. נטו הנאה.
תודה על התגובה
הגב
דווח
guest
The only David בשינוי שם .
תגיד זה המשתמש החמישי שפתחת נכון?
ניסית את הקטע עם לשלוח לך מיילים לתוכן מיני ולמשחקים..עצוב
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Johnny Walker
Prone bone (+18)
Prone bone (+18)
מאת: Johnny Walker
פתוח למסחר
פתוח למסחר
מאת: Johnny Walker
חייזר
חייזר
מאת: Johnny Walker
סאטמר
סאטמר
מאת: Johnny Walker
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
יומן 4
יומן 4
מאת: כותבת יומן .
את לא הטעם שלי
את לא הטעם שלי
מאת: מור פאן
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan