כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

לחייך דני.

נפלתי על הברכיים, ומברכיים נפל גופי.

כשהייתי קטן שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשהיה גדול,
עניתי שאני רוצה להיות טייס,
היום אני מבין שזה כנראה לא יקרה.
אני ואמא שלי גדלנו לבד שאבא שלי עזב שבועיים אחרי שנולדתי,
הוא לא היה חסר כי היה לי את אמא שלי.
לא היה אבא, אז היה אמא שעובדת כפולות.
ישנים ביחד כי יש חדר אחד בבית, זה דיי כיף האמת מאז ומתמיד אמא שלי הייתה החברה הכי טובה שלי, ככה שזה לא שינה הרבה.
שהשכר דירה נמוך כך גם השכונה בתחתית של חיים בסייסים.
כשהייתי בן חמש ראיתי נרקומן שוכב על הכניסה של הבניין למעלה משלושה ימים, הייתי בטוח שהוא ישן,
במבט לאחור אני מבין שהוא כנראה היה מת.
עם הזמן גדלתי בתחושה שאלה כנראה החיים,
אבל טעיתי.
כשהייתי בכיתה ג חבר מהכיתה
הציע שנלך אליו אחרי בית ספר,
הייתי המום בכמה גדול הבית שלו משלי, ראיתי ילדים צוחקים ורצים בתוך הבית ומבלגנים כל מה שרק היה אפשר,
אחותו הקטנה מנגנת בפסנתר,
בתוך הבית ריחות של מאכלים יוצאים בתוך סירים,
וזוג הורים כל כך מאושרים.
ראיתי אנשים שחיים אחרת ממני,
עצרתי לשאול איך זה יכול להיות,
ואם זה פייר,
אם השכונה בתחתית, מקבילה לה גם הילדים.
כל כך הרבה פעמים שקראו לי "אחי" שזה כבר איבד משמעות.
הם לימדו אותי לגנוב, לימדו אותי לעשן, לימדו אותי לשתות, ועם הזמן גם לימדו אותי לקחת סמים.
ופה תאמת נגנבתי,
ניסיתי להבין איך יש מוצר שיכול לשנות הרגשה,
איך שאחטה או כדור יכול לשנות תפיסת עולם,
מאדם עצוב יכולתי להיות שמח, בשאיפה או הזרקה,
אופוריה מגוונת הייתה תלוי בצורה ובכמות של החומר, כך שיש רף מסוים שיכול לעניין אותי בתור אדם סקרן,
השכונה הייתה פתוחה לרווחה רק תבוא תיקח.
מצאתי את עצמי ילד בן 16 מתסמטל בבתים שאני לא מכיר, עם אנשים שאף פעם לא ראיתי.
מבריז מלימודים כדי לעבוד בשחור, בשביל לקנות סמים שיציירו את השכונה לקצת יותר ורודה.
היה לילה שהרגשתי שאני עומד ליפול,
כולם הלכו לבתיהם ונשארתי לבד,
תחושת האופוריה התערבבה עם תחושת הבלבול והבדידות, והצער ששורט על היותי שקרן לעצמי,
התחלתי לבכות,
רצתי לבית בתקווה לראות פנים מוכרות ופונה לאלוקים בפעם הראשונה בחיי. "בבקשה תעשה שהיא תיהיה בבית"
אני פותח את הבית בבהלה עם עניים אדומות שנראו לי במראה כשחורות,
אמא שלי פתחה וחיבקתי אותה כל כך חזק שהיא לא יכלה לנשום.
"הם עזבו אותי" צעקתי ותוך כדי הולך הלוך וחזור בבית הקטן, מנסה להסדיר נשימה ולא מצליח.
"הייתי שם לבד אמא, פחדתי כל כך! ."
היא ממהרת להחזיק לי את הפנים ומנסה להרגיע אותי,
"דני זה בסדר אתה פה, אני לא יעזוב אותך, אלה לא החברים שלך, אני החברה הכי טובה שלך."
אלה שקראתי להם "אחים" השאירו אותי זרוק ברחוב,
היום אני מבין שהיא צודקת.
"מחר אני אדבר עם המורה שלך, ועם הבוס שלי, ונשאר בבית."
קמנו ביחד,
אכלנו ביחד,
ראינו כל היום סרטים מצוירים וזה היה יום שהיה מוקדש רק בשבילנו.
אם רק היית יודעת שאני כבר מכור אמא.
אבל זה היה היום הכי טוב שהיה לי כל חיי.
היום הכי טוב הוא רק יום אחד,
והזמן עובר והכרתי אנשים חדשים שאיתם ליוו סמים אחרים,
כל סם והיי אחר, כל כדור ואופוריה שונה.
כבר בגיל 18 כמעט כל תא במוח נשרף לי.
עד שיום אחד כמו דפוק,
אמא הייתה בעבודה כל הלילה,
אז נתתי לעצמי לנסות את הסם החדש של הסוחר,
וכנראה שזה הייתה הטעות הגדולה של חיי.
נפלתי על הברכיים,
ומברכיים נפל גופי,
העניים קפאו,
בעודם מביטים לתקרה,
שניות לפני ששפיותי אבדה,
נזכרתי.
נזכרתי ששאלו אותי שהייתי קטן מה הייתי רוצה להיות כשאהיה גדול,
נזכרתי שעניתי טייס
טייס אה אמא?
מי יקבל ילד כמוני לקורס טייס?
אבל הם לא יודעים כמה ילד טוב אני,
הם לא יודעים שאני סך הכל ילד שאיבד כיוון,
ילד שאבד בשכונת תחתית,
נזכרתי ביום הזה שלנו אמא,
שהיינו לבד רק אנחנו,
אכלנו ושתינו,
לא היינו צריכים את אבא בכלל,
תחשבי שאם יום כזה היה יכול להיות כל יום.
נזכרתי בילד בכיתה ג שהציע לי לבוא אליו אחרי הלימודים,
נזכרתי במשפחה שלו,
בילדים הקטנים שרצים להם בסלון,
חטיפים זרוקים על הריצפה,
נזכרתי בהורים שלו וכמה שהם מאושרים,
ונשבעתי,
נשבעתי שאם אני יוצא מפה היום חי
אולי לא אהיה טייס
אבל אני נשבע שאקים משפחה אפילו יותר מאושרת משלו.

לחייך דני
שמעתי גן עדן זה הסם הכי טוב שיש.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Yarin  Levi עקוב אחר Yarin
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
SHALEV PERETZ
SHALEV PERETZ
רמה גבוהה ביותר
הגב
דווח
Yarin  Levi
Yarin Levi
תודה רבה חבר יקר
הגב
דווח
unknown user
unknown user
אמאלה אין לי מילים, ריסקת אותי.
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Yarin Levi
ואני הלא נורמלי
ואני הלא נורמלי
מאת: Yarin Levi
בואי אני אספר לך סיפור
בואי אני אספר לך סיפור
מאת: Yarin Levi
וזאת הפעם האחרונה שראיתי את סתיו.
וזאת הפעם האחרונה שראיתי את סתיו.
מאת: Yarin Levi
דף חדש שאת זרה לי
דף חדש שאת זרה לי
מאת: Yarin Levi
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D